במאמר שפורסם בחודש שעבר, קבוצת חוקרים ישראלים הראתה הצלחה בפיתוח חיסון המשפר את תגובת הגוף ופעילות התרופות למלנומה. בעקבות ההצלחה בעכברים, מתבקשת השאלה – האם נראה בקרוב חיסון בבני אדם?
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ת”א, בניצוחה של פרופ’ רונית סצ’י-פאינרו, פיתחו חיסון שהוכח כיעיל כעכברים נגד מלנומה. במחקר, שפורסם באוגוסט האחרון בכתב העת Nature Nanotechnology, בדקו החוקרים את השפעת החיסון גם כטיפול מניעתי למלנומה וגם כדרך להגברת האפקט הטיפולי של התרופות הקיימות למחלה.
החיסון מבוסס על ננו-חלקיקים שמוזרקים לעור המטופל ומעוררים את פעילות מערכת החיסון, שלומדת את מבנה החלקיקים. החלקיקים המיקרוסקופיים בנויים מפפטידים (שרשראות קצרות של חומצות אמינו, המרכיבות חלבונים), שמופיעים באופן בלעדי בתאי מלנומה וכך מאפשרים את זיהוי המחלה במעבדה. מטרת החיסון היא שמערכת החיסון תשתמש בידע שצברה על פפטידים אלו כדי לזהות ולתקוף תאי מלנומה אם וכאשר הם מתחילים להופיע בגוף.
150 חולים חדשים בכל חודש!
מלנומה היא הסוג החמור ביותר מבין סרטני העור הממאירים. לפי איגוד הבריאות העולמי, בכל שנה מאובחנים מעל 130 אלף חולי מלנומה, שמהווים אחוז קטן יחסית מכלל סרטני העור המאובחנים בשנה, המגיעים ל-3 מיליון.
גורם הסיכון העיקרי למלנומה הוא חשיפה לשמש ועל פי הערכות הפגיעה בשכבת האוזון מעלה את היארעות המחלה באוכלוסייה. אוסטרליה היא שיאנית העולם במלנומה עם כמעט 20 מקרים חדשים לכל 100,000 אנשים בשנה.
לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן מאובחנים בישראל מעט יותר מ-1,800 חולים בשנה ובכל שנה כמאתיים נפטרים מהמחלה. על אף שכ-150 איש מצטרף למעגל המטופלים בכל חודש, שיעור התחלואה במלנומה בישראל הוא מהנמוכים בעולם. זאת בעיקר בזכות גילוי מוקדם המשפר את סיכויי הריפוי בכ-90%. בעולם כולו כ-85% מחולים מאובחנים כאשר המחלה נמצאת בשלב מוקדם.
הטיפולים החדשים – קפיצה קדימה אבל עדיין לא מושלם
מלנומה מתקדמת היא מחלה קשה מאוד לטיפול, אך התקדמות בתחום האימונותרפיה הביאה לשינוי משמעותי בדרך ההתמודדות עם המחלה. הטיפולים החדשים למחלה ששייכים לקבוצת האימונותרפיות מבוססים על גיוס מערכת החיסון של המטופל ושימוש ביכולותיה האנטי-גידוליות, על מנת להשמיד את תאי הגידול המנסים להתפשט בגוף.
למרות המנגנון האלגנטי של התרופה התגובה לאימונותרפיה התגלתה כיעילה רק בכ-30% מהמטופלים. התפתחות של עמידות בגידול מצריך פיתוח ושינוי מתמיד של התרופות וחזרת מחלה היא נפוצה ביותר.
בעקבות כך ניסו קבוצת החוקרים להבין האם ניתן לחנך את מערכת החיסון של המטופלים מראש. כך, הם מקווים, ניתן להשתמש במנגנונים הטבעיים של הגוף על מנת להשמיד ולהתמודד עם הסרטן והשינויים שעוברים בו ביעילות כבר בשלב מוקדם.
חיסון לסרטן, איך לא חשבו על זה קודם?
בניסוי הראשון שנערך, רצו החוקרים לבדוק את השפעת החיסון על התגובה של העכברים לטיפול בשלב יותר מאוחר. לפי החוקרים, דרך הפעילות של החיסון לסרטן אמורה להיות דומה לדרך בה פועלים חיסונים נגד מחלות נגיפיות – לחנך את מערכת החיסון לזהות מראש את המאפיינים של תאים חולים ולדעת להשמיד אותם בזמן.
בבדיקה ראשונה שנערכה נראה שהזרקת החיסון אכן מצליחה לעורר את פעילות תאי T של מערכת החיסון וליצור תגובה חיסונית כפי שציפו.
תאי גידול הושתלו בעכברים, כאשר בקבוצה אחת ניתן חיסון מונע ובקבוצה השנייה לא. מספר ימים לאחר השתלת הגידול החלו לטפל בכל העכברים בתרופות אימונותרפיות, המקובלות במלנומה. לאחר 3 שבועות של טיפול, הגידול נותר קטן משמעותית רק בקבוצה אשר חוסנה מראש למלנומה.
בקבוצת העכברים שקיבלו חיסון מראש וטופלו באימונותרפיה, כל העכברים שרדו 42 יום מיום השתלת הגידול ומחצית מהם שרדו 60 יום. מנגד, ההישרדות בקרב העכברים שקיבלו טיפול אימונותרפי בלי החיסון עמדה על 20% בלבד.
האם מאוחר עדיף על בכלל לא?
החיזוק שקיבל הטיפול הסטנדרטי בעקבות החיסון המניעתי הביא את החוקרים לבצע ניסוי נוסף שבדק את השפעת החיסון על עכברים עם גידול ראשוני. במקרה זה, קודם כל לעכברים הושתלו תאי מלנומה ורק לאחר מספר ימים התחילו טיפול אימונותרפי. בקבוצת עכברים אחת הוסיפו את החיסון יחד עם הטיפול ובקבוצה האחרת לא.
בקרב העכברים שלא קיבלו את החיסון נצפתה פעילות חיסונית נמוכה יותר, עם פחות לימפוציטים (תאי מערכת החיסון) שפעלו בתוך הגידול במטרה לדכאו. עכברים שקיבלו את החיסון הראו רמות גבוהות יותר של פעילות חיסונית, גם כאשר לא קיבלו טיפול אימונותרפי. הרמה הגבוה ביותר של לימפוציטים נצפתה בעכברים שקיבלו את החיסון וגם טופלו באימונותרפיה.
עם זאת, העכברים שקיבלו את החיסון הראו גם רמות גבוהות יותר של דיכוי חיסוני עם התקדמות הטיפול, דבר שפגם בהצלחת התגובה לחיסון. בסופו של דבר, השילוב של חיסון וטיפול לא הצליח להוכיח עליונות על פני הטיפול הרגיל לבדו, לפחות בינתיים.
זריקת עידוד
הניסויים בעכברים הוכתרו כהצלחה משמעותית בדרך לפיתוח השלב הבא של תרופות במלנומה, ואולי לסרטנים בכלל. על אף שהתוצאות בניסוי השני אינן משמעותיות, ההוכחה כי חיסון מראש לסרטן מפחית את הסיכון להתקדמות המחלה פותחת צוהר להבנה ברורה יותר של פעילות מערכת החיסון נגד גידולים.
“המחקר שלנו פותח פתח לגישה חדשה לחלוטין – גישת החיסון – לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה”, אמרה פרופ’ סצ’י-פאינרו. “אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן בבני אדם”.
הבנות אלו, שיגדלו עם התקדמות המחקרים ותחילת הניסויים בבני אדם, מעוררות תקווה בנוגע לאפשרות להגדיל את מספר המטופלים המצליחים להתמודד עם מלנומה בשלבים מתקדמים לאורך תקופות ארוכות יותר, תוך התאמות חיצוניות מתמידות שיבצעו הרופאים במערכת החיסון של המטופלים.
אולי יעניין אותך לקרוא: קנאביס, סרטן וכימותרפיה – האם זה מדעי?
