בשבועיים האחרונים של שנת 2019 היינו עדים לגל של סיבוכי שפעת קשים ברחבי הארץ, חלקם קטלניים.
איך הפך וירוס השפעת מצינון קל למחלה מסכנת חיים? האם אפשר לחלות מהחיסון (לא!) והאם יש טעם להתחסן כשאנחנו כבר בשיא החורף (כן!)? מי חייב להתחסן בכל מקרה ומי יכול לוותר על החיסון גם השנה?
למרות שכולם מדברים על השפעת ועל החיסונים שאוזלים מהמדפים, החלטנו שלא יזיק אם נשבור כמה מיתוסים ונעזור לחזק כמה עובדות חשובות, שעשויות לעזור לרבים לעבור את עונת השפעות בשלום ושלווה.
עם כ-11 מקרי תמותה בחודש האחרון ודיווחים על כ-100 אשפוזים של סיבוכי שפעת קשים, השפעת העונתית מזכירה לנו שוב שהיא ממש לא רק ״מחלת חורף קלה״.
למרות שנדמה לנו שלא ראינו בהלה חורפית כזו מאז ההתפרצות האחרונה של שפעת החזירים לפני עשור בפועל וירוס השפעת גובה קורבנות מדי שנה.
למרות שהחיסון לשפעת הגיע השנה לארץ כבר בתחילת נובמבר שיעור המתחסנים עמד על 12% בתחילת דצמבר והכפיל את עצמו ל-20% סך הכל לאחר החשיפה התקשורתית.
כעת, חלק מקופות החולים נמצאות במחסור של חיסונים ורבים מתארים תורים ארוכים בדרך לחיסון, או גמר מוחלט שלהם.
אז למה החיסון הגיע השנה באיחור? האם אפשר לוותר עליו? איך יכול להיות שווירוס אחד יכול לעשות כל כך הרבה נזק?
תכינ/י כוס תה חם ותנ/י לעצמך כמה דקות לקרוא כמה עובדות רפואיות חשובות על המחלה העונתית הרב שנתית שמטרידה את מנוחתם של רבים…
מהשפעת הספרדית עד שפעת החזירים: סיפורו של נגיף
זו לא הפעם הראשונה בה אנחנו שומעים על מגפת שפעת עם קורבנות רבים.
המגפה הגדולה ביותר של שפעת התרחשה בתחילת המאה הקודמת וגבתה את חייהם של 40 מיליון אנשים. אך גם בשנים ״רגועות״, ללא מגפות, מדווח משרד הבריאות שמדי שנה מתים בישראל כ-750 איש מדי כתוצאה מסיבוכי הווירוס.
בין הסיבוכים הנפוצים ניתן לראות תופעה של ‘התלבשות’ של חיידק על הגוף שווירוס השפעת החליש, מה שעלול להוביל לדלקת ריאות מסוכנת.
הסיבה להתפרצויות האלימות התקופתיות של הווירוס היא היכולת שלו להחליף צורה באופן תדיר וליצור זנים חדשים.
כלומר, מדי שנה וירוס השפעת מסוגל לשנות את המאפיינים החיצוניים שלו כך שמערכת החיסון שלנו לא תכיר אותו ותהיה פחות מיומנת להתמודד איתו.
מנגנון זה, לצד העובדה שמדובר בנגיף עם יכולת הדבקה גבוהה במיוחד הופכת את השפעת לאתגר שנתי מתחדש עבור החולים, הצוות הרפואי וארגוני בריאות הציבור.
בשנים האחרונות הזן האלים ביותר הוא שפעת החזירים, שם שניתן לו מכיוון שהוא חולק מקטעים דומים עם שפעת שנפוצה בחזירים, למרות שבני אדם אינם נדבקים בוירוס מחזירים.
שמו הרפואי של הזן הוא H1N1 (תת סוג A) והוא אחראי על 85% ממקרי השפעת השנה. הוא נכלל בחיסון השפעת מדי השנה כמו גם השנה.
הזנים השתנו – החיסונים התעכבו
כיוון שהווירוס משתנה מדי שנה מדענים נדרשים להתאים את החיסון מדי שנה. חיסון מהשנה הקודמת יכול להפוך לא רלוונטי עבור זני השפעת החדשים שיופיעו בשנה העוקבת.
מדענים שמפתחים מדי שנה את החיסון מנסים לשער אילו זנים עיקריים יופיעו בחורף הקרוב ולספק את החיסון לפני עונת המחלה כדי לאפשר לאנשים להתמגן מפניה.
אחת הדרכים לעשות את זה היא להסתכל לדוגמה, אילו זנים היו שכיחים בחצי הכדור הדרומי, כמו למשל באוסטרליה, שם עונת החורף מתרחשת בזמן שבישראל עדיין קיץ.
הזנים האלה נוטים לנדוד לישראל עם תחילת החורף אצלנו.
בשנת 2019 חלו שינויים של הרגע האחרון. הצורך לשנות ולעדכן את הזנים שיכללו בחיסון גרר עיכובים בכל העולם בהגעת החיסון, כך שבמקום להתחיל להתחסן בחודשים ספטמבר-אוקטובר כפי שקורה מדי שנה, ניתן היה להתחסן בפועל בישראל השנה רק בתחילת נובמבר.
העיכוב לא גרם לשינויים משמעותיים בשיעור הישראלים שהלך להתחסן השנה. עד סוף דצמבר 2018 רק 18% מהאוכלוסיה התחסנה וגם השנה מדובר על שיעורים דומים עם 20% התחסנות בסוף דצמבר 2019.
חיסון אחד מכסה 4 זני שפעת
ולא, החיסון לשפעת אינו יכול לגרום למחלה.
אי אפשר לחסן כנגד כל זני השפעת ולכן מדי שנה נבחרים הזנים הנפוצים והמסוכנים ביותר. החיסון השנה מגן מפני 4 זנים נפוצים בעזרת גרסה מומתת שלהם.
כלומר, החיסון מאפשר למערכת החיסון שלנו להערך כנגד הווירוס מבלי לגרום למחלה אמיתית.
זו הזדמנות טובה לנפץ שני מיתוסים שכיחים מאד בקשר לחיסון כנגד שפעת.
מיתוס ראשון
״קיבלתי את החיסון והוא גרם לי לחלות״
אי אפשר לחלות בשפעת בעקבות החיסון. אז למה בכל זאת אנשים מרגישים שהם חלו אחרי החיסון?
יש לכך מספר סיבות:.למערכת החיסון שלנו לוקח כ-3 שבועות ‘ללמוד’ את החיסון בטרם נזכה להגנה. כך, יתכן שתדבקו בשפעת יום או שבוע לאחר החיסון ועדיין תחלו.
סיבה נוספת שיכולה להסביר מחלה אחרי חיסון היא מחלה אחרת. וירוסים ומצבים רפואיים אחרים יכולים לדמות שפעת וייתכן שתדבקו בווירוס כזה, שהחיסון נגד שפעת לא מכסה.
תופעות הלוואי השכיחות של החיסון כדוגמת חולשה כללית או כאבי שרירים נמשכות יום או יומיים בלבד ונגרמות בגלל ההפעלה הזמנית של מערכת החיסון, אבל החיסון בעצמו לא יכול לגרום לשפעת כיוון שהוא מכיל כאמור רק חלקים מתים של הווירוס.
מיתוס שני
״שנה שעברה התחסנתי – וחליתי בכל זאת״
סיסמא שחוזרת על עצמה בקרב אנשים רבים שבוחרים לא להתחסן. המסקנה שאנשים רבים מגיעים אליה היא שאין טעם להתחסן אם ככה, אבל המגפה השנה היא בדיוק ההוכחה שמדובר במסקנה לא נכונה, כאשר מעל 95% ממקרי התמותה היו בקרב אנשים שלא התחסנו.
החיסון עוזר למערכת החיסונית של כל אחד מאתנו להתמודד טוב יותר בהדבקה של הנגיף. הוא לא יכול למנוע מאתנו להדבק בו מלכתחילה.
על פי סברה נפוצה המחלה ללא החיסון תהיה קשה הרבה יותר כיוון שזו תהיה הפעם הראשונה של מערכת החיסון שלנו בהתמודדות מול הווירוס כך שיקח לה זמן רב יותר להגיב, זמן שיכול להיות קריטי להתפתחות סיבוכים מסכני חיים.
למי החיסון חשוב במיוחד ומי יכול לוותר?
משרד הבריאות מגדיר כל שנה אוכלוסיות בסיכון גבוה, עבורן סביר יותר שמחלת השפעת תיהיה מסכנת חיים בעקבות סיבוכי המחלה.
בתוך קבוצות אלו נכללים אנשים עם מחלות כרוניות כמו סכרת ואי-ספיקת לב, מדוכאי חיסון, נשים בזמן הריון ולאחר לידה, ילדים מגיל חצי שנה עד 5 שנים ומבוגרים מעל גיל 50.
עם זאת וכמו שראינו השנה מקרים קשים של שפעת לא פוסחים על אף אחד, גם לא על אנשים צעירים ובריאים.
יתר על כן האוכלוסיות בסיכון מהוות חתך כל כך גדול באוכלוסיה עד אשר כולנו עלולים להעביר את הווירוס באופן לא מודע לשכנה ההרה או לקשיש שיושב לידינו באוטובוס.
לכן, הלכה למעשה, חיסון השפעת מומלץ לכל אדם מעל גיל 6 חודשים למניעת המחלה וסיבוכיה אצל האוכלוסיה הכללית ולצמצום ההעברה לאוכלוסיות בסיכון גבוה.
חוששים שחליתם בשפעת?
אלו הדברים שכדאי לדעת לפני שרצים לחדר מיון.
לאחר הכותרות המלחיצות שסוחפות את החדשות טבעי שאנשים רבים יחשבו שהם עשויים לחלות בשפעת בזמן שמדובר רק בהתקררות כפי שקורה לעיתים שכיחות בחורף.
רז איך שפעת נוטה להיראות? נתחיל מזה שחשוב להבין כי המחלה יכולה להופיע ולבוא לכדי ביטוי בצורה אחרת אצל כל אדם.
- התסמינים מופיעים בבת-אחת או תוך זמן קצר
- שפעת לרב כוללת לא רק תסמיני צינון כמו גודש באף ושיעול, אלא גם חולשה כללית, כאבי שרירים, שלשולים והקאות
- עליית חום מ-37.8 מעלות צלזיוס ועד חום גבוה במיוחד כמו 41.4 מעלות
- חום גבוה במיוחד מאפיין ילדים יותר מאשר מבוגרים
- סיבוכים של שפעת כמו דלקת ריאות חיידקית או קריסה נשימתית יכולים להופיע תוך זמן קצר, לעיתים כמה שעות, מתחילת המחלה
