איגוד הקרדיולוגים האמריקאי אימץ הנחיות מחמירות יותר להגדרת יתר לחץ דם ובכך הכניס מיליוני אנשים תחת אבחנה רפואית חדשה. מחקר עדכני נרחב מצא שההנחיות מוצדקות ויכולות למנוע מחלות לבביות. מה הם השינויים, למה זה חשוב ומאיזה ערך מתחילים לראות עלייה בסיכון? כל התשובות בהמשך.
יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי התחלואה המובילים בעולם. לפחות מיליארד אנשים מתמודדים עם נטל המחלה בכל רגע נתון ומעל ל-9 מיליון מקרי מוות בשנה קשורים באופן ישיר ללחץ דם גבוה ברחבי העולם.
ה”רוצח השקט“, כפי שהוא מכונה בעולם הרפואה, מכפיל את הסיכון של אדם להיפגע ממחלות הקשורות במערכת הדם, שכוללות אוטם בשריר הלב, כשל לבבי, דימום מוחי, כשל כלייתי ומחלת כלי דם פריפרית.
מדוע הוא שקט? משום שלמרות התרופות היעילות הקיימות היום, רבים מהאנשים שחיים עם יתר לחץ דם כלל לא מודעים אליו ולא מרגישים את השפעותיו במשך שנים ארוכות.
ההגדרה והאבחנה של לחץ דם גבוה, על אף היותו גורם תחלואה משמעותי שמשפיע על לא פחות מ-65.4% מהאוכלוסייה בגיל 60 ומעלה, נותרו במשך שנים רבות כתחום אפור ולא מוגדר. ההחלטה על התחלת הטיפול במחלה נותרה לשיקולו היחידני של כל רופא ורק לאחרונה החליטו לעשות סדר בבאלגן.
מהו לחץ דם ולמה הוא עולה עם הגיל?
לחץ הדם הוא מונח המתאר, פשוטו כמשמעו, את הלחץ שמפעיל הדם על העורקים בהם הוא זורם בדרכו להזין את איברי הגוף. הוא נמדד במילימטר כספית (וכל המספרים מעתה מתייחסים לערכי מילימטר כספית) ומורכב משני חלקים – סיסטולי ודיאסטולי.
לחץ הדם הסיסטולי הוא לחץ הדם הגבוה מבין שני המספרים והוא משקף את מידת הלחץ המורגש בגוף בזמן שהלב מתכווץ ודוחף את הדם אל הגוף. לחץ הדם הדיאסטולי, הנמוך, מתייחס לזה שמורגש כאשר שריר הלב עובר הרפיה ומתמלא בדם חדש לקראת הפעימה הבאה.
לחץ הדם מושפע מהרבה מאד גורמים, החל מנפח הפעימה של הלב, קצב הלב, קוטר כלי הדם ועוד הרבה משתנים שחלקם נתונים לשליטה ולטיפול וחלקם לא. לחץ דם גבוה נוצר כאשר האיזון בין כל הגורמים המרכיבים את לחץ הדם מופר והלב צריך לדחוף את הדם בעוצמה גבוהה מהתקין עקב סיבות ומחלות שונות, לדוגמא, בשל היצרות של כלי הדם שמתקשים להזרים ביעילות את הדם לאיברי הגוף השונים. אחת הסיבות הנפוצות להתנגדות מוגברת זו של כלי הדם היא ‘טרשת עורקים‘ שידועה בציבור כהצטברות שומן בכלי הדם (למרות שזה לא ממש מדויק).
החל משנות ה-50 לערך אנחנו יודעים שלחץ דם גבוה מגביר את הסיכון למחלות רבות ושיש לטפל בו. כעת רק נשאלת השאלה – מהו לחץ דם תקין ומהו לחץ דם גבוה.
לחץ הדם התקין של אתמול כבר לא כל כך תקין…
האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (American College of Cardiology) בהחלט הרעיד את אמות הסיפים כאשר הכריז בשנת 2017 על עדכון והפחתת ערכי לחץ הדם שנחשבים גבוהים ודורשים טיפול. עדכון ההגדרות החדשות והמחמירות הפכו הרבה מאוד אנשים שהיו “גבוליים” לחולים הזקוקים לטיפול – מהלך משמעותי בכל הנוגע לבריאות הציבור ושימוש בתרופות.
לחץ הדם התקין הממוצע עומד על ערכים של 120/80. בעבר לחץ דם הוגדר כתקין עד לגבול עליון של 140/90 וטיפול ניתן רק כאשר הערכים היו גבוהים יותר. בהגדרות החדשות, לחץ דם סיסטולי שגבוה מ-120 מעניק לאנשים את האבחנה “לחץ דם גבוה” (שמובדל מיתר לחץ דם). תחום זה, שנקרא “טרום יתר לחץ דם” (prehypertension) היה אפור מבחינה רפואית וגרם לחילוקי דעות בקרב חוקרים.
130 זה הגבוה החדש!
ההגדרות החדשות, שמוצגות בפירוט בטבלה של איגוד רפואת הלב האמריקאי (AHA), מורידות את הסף בכל הנוגע לאבחנה של יתר לחץ דם – מהלך שמראה על שינוי בגישה בה רוצים לנקוט בהתמודדות עם המחלה.
לפי ההגדרות החדשות, מצב של “לחץ דם גבוה” נחשב כמדידה של לחץ דם סיסטולי בערכים של 120-129, כאשר הדיאסטולי נותר תקין (80 ומטה). זהו מצב שעדיין מוגדר כסיכון מוגבר ולא מחלה בפועל.
יתר לחץ דם בדרגת חומרה ראשונה ירד לראשונה מהסף של 140 סיסטולי לערכים 130-139, או מצב שבו לחץ הדם הדיאסטולי עולה ונמצא בין הערכים 80 ו-89. ערך זה מצריך כבר התחלת טיפול תרופתי.
דרגה 2 החדשה של יתר לחץ דם כוללת כעת לחץ דם שגבוה מ-140 סיסטולי או 90 דיאסטולי. פעם ערכים אלו קיבלו את הכותרת דרגה 1 – ודרגה 2 הוגדרה כלחץ סיסטולי של 160 ומעלה או דיאסטולי של 100 ומעלה. המשמעות של הערכים החדשים היא שהצורך בטיפול תרופתי עולה כבר עבור ערכים נמוכים יותר של לחץ דם ולהגדלה של מספר המטופלים.
מחקר חדש תומך בשינוי של האיגוד האמריקני
לפי מחקר גדול שפורסם החודש בכתב העת החשוב New England Journal of Medicine מסתבר שהאיגוד האמריקני צדק בהחלטתו. המחקר, שעשה שימוש במידע של יותר ממיליון נבדקים מצא שכבר מהסף החדש, הנמוך יותר, של לחץ דם יש סיכון מוגבר למחלות לבביות.
משמעות התוצאות היא שהתחלת הטיפול בשלב מוקדם יותר, כאשר ערכי לחץ הדם נמוכים יותר, יכולה למנוע פגיעה שהייתה נוצרת עד כה באנשים שחשבו שהם עוד לא בסיכון משמעותי. נתונים אלה מחזקים את החשיבות העצומה באיזון קפדני של יתר לחץ הדם, גם בטווח שנחשב עד כה לתקין.
