מזל טוב! הגוזל הקטן שלכם, שרק אתמול נולד, עולה לכיתה א’. לצד ההתרגשות והשמחה, אצל מרבית ההורים עולים גם חששות רבים.
האם הילד באמת בשל לעלות לכיתה א’? איך נדע אם הוא מוכן כבר? ואיך אפשר לעזור לילד לצלוח את המעבר הזה ולהכין אותו בצורה הטובה ביותר?
החששות האלה נפוצים במיוחד בשנת קורונה, שבה הילדים סבלו מחוסר יציבות ובילו כל כך מעט זמן בגן והתחושה היא שאת רוב השנה האחרונה הם בילו בהסתגלות לשינויים שנכפו עליהם ולא ממש בהכנה לבית הספר.
בניגוד לתפיסה המקובלת אצל הורים רבים, לבשלות לכיתה א’ אין קשר לכמות האותיות והמספרים שהילדים מזהים או יודעים לכתוב.
הבשלות לכיתה א’ נבחנת בכמה היבטים, ובהם היבטים מוטוריים, קוגניטיביים, חברתיים ורגשיים.
אם הילד שלכם בשל בכל ההיבטים האלה, סביר להניח שהוא יתמודד יפה עם המעבר גם אם הוא עדיין לא מזהה את כל האותיות. בשביל זה, בסופו של דבר, הוא הולך לבית הספר.
חשוב לדעת שממש כמו שאי אפשר להאיץ הבשלה של פרי טרם זמנו, כך גם אי אפשר להאיץ בתהליך ההבשלה של ילד או ילדה לכיתה א’.
זהו תהליך אינדיבידואלי שמתרחש אצל כל ילד בעתו, כאשר מרבית הילדים מגלים בשלות לכיתה א’ סביב גיל שש אבל יש ילדים שהבשלות אצלם מגיעה רק לקראת גיל שבע.
בבתי ספר וולדורף למשל, הילדים מתחילים את כיתה א’ רק סביב גיל שבע כדי למנוע מצב בו ילדים שעדיין אינם בשלים דיים מתחילים ללמוד בבית הספר.
הסימנים שמעידים על בשלות לכיתה א
בשלות מוטורית
הבשלות המוטורית נחלקת לשני סוגים, מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה. המוטוריקה הגסה כוללת בין היתר, ריצה, קפיצה, דילוג, הליכה לאחור, קפיצה על רגל אחת, טיפוס ומשחק בכדור שכולל תפיסה ומסירה.
זה אולי נשמע מוזר, אבל כל הפעולות האלה, שנמצאות תחת מה שאנחנו נוטים להחשיב כ”השתוללות”, נחוצות דווקא בשביל שהילדים יוכלו לעשות את הפעולה ההפוכה, לשבת במשך שעות על הכיסא בכיתה.
כדי לעשות זאת הילדים זקוקים ליציבה טובה, שיווי משקל וחגורת כתפיים חזקה, כל אלה הם תוצר של כל הפעולות שהזכרנו.
המוטוריקה העדינה קשורה יותר לפעולות שקשורות לבית הספר באופן קלאסי. כל מה שקשור לאחיזה נכונה ותיאום עין-יד, על מנת שהילדים יוכלו לכתוב, לצייר ולבצע מטלות נוספות.
בשלות לכיתה א’ בהיבט של המוטוריקה העדינה מתבטאת בין היתר באחיזה נכונה של כלי הכתיבה, יכולת לצבוע שטחים, לגזור בקו ישר ולהתארגן בצורה נכונה עם המספריים, להשחיל חרוזים, לכפתר כפתורים ולהעתיק צורות קטנות ומורכבות.
בשלות קוגניטיבית
הבשלות הקוגניטיבית מתייחסת לכל מה שקשור לחשיבה, שפה, תפיסה וזיכרון.
היא כוללת בין היתר יכולת שפתית הנבחנת לפי אוצר מילים רחב, משפטים מורכבים, יכולת ביטוי גבוהה, פירוק מילים לצלילים והברות והבנת מושגי יסוד כמו הפכים, צורות וצבעים.
עוד נבדקים הזיכרון לטווח קצר ולמשל האם הילד יכול לחזור על סיפור שסופר לו זה עתה וזיכרון לטוח הארוך שאז נבדוק למשל את היכולת להיזכר באירוע שקרה לפני מספר חודשים.
היבט נוסף של הבשלות הקוגנטיבית בה לידי ביטוי בבחינת התפיסה החזותית של הילד ובכלל זאת זיהוי צורות וסימנים, זיהוי כיוונים – כל אלה נחוצים לצורך העתקה מהלוח.
כמו כן נדרשים הבנת מושגים מתמטיים בסיסיים ומיקוד קשב, על מנת שהילד יוכל להישאר קשוב בשיעור שנמשך 45 דקות.
בשלות רגשית
בבית הספר הדרישות שונות מאשר בגן הילדים מן הסתם. זוהי מסגרת גדולה שיש בה פחות חופש, יותר נוקשות והרבה כללים שצריך לציית להם, כל אלה דורשים ומצריכים בשלות רגשית.
בשלות רגשית כוללת בין היתר יכולת להתמודד עם תסכולים, דחיית סיפוקים, יכולת להתמודד עם שינויים, יכולת להתמודד עם הפסדים וגם יכולת להתמודד עם הפרידה מההורים בבוקר, יכולת לקבל סמכות וחוקים ומידת העצמאות של הילד.
ריבוי התפרצויות בכי או זעם בגן או השתטחות על הרצפה בכל פעם שהילד מפסיד במשחק או לא מקבל מה שהוא דורש, יכולה להדליק נורה אדומה לגבי הבשלות הרגשית לכיתה א’.
בשלות חברתית
בשלות חברתית חופפת בחלקה לבשלות הרגשית וקשורה לקריאת מצבים חברתיים, ליכולת לשתף פעולה וליצור קשרים חברתיים וליכולת לחוש אמפתיה כלפי האחר, לוותר ולחלוק.
אם הילד מתקשה ליצור קשרים או לשמר אותם, מרבה לריב עם חבריו ולכעוס, כדאי לבחון את נושא הבשלות החברתית שלו.
מה עושים אם נראה שהילד לא מוכן לכיתה א?
פעמים רבות, הפתרון הטוב ביותר עבור ילדים שעדיין אינם בשלים לעלות לכיתה א’ הוא להישאר שנה נוספת בגן על מנת לתת לבשלות את הזמן להגיע באופן טבעי.
עם זאת, סוגיית ההישארות בגן אינה תלויה ברצונם של ההורים בלבד. זוהי סוגיה שנבחנת לאורך זמן ביחד עם הגננת ועם הפסיכולוגית שמלווה את הגן וכן עם גורמים נוספים שמכירים את הילד ומטפלים בו כמו קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק.
למרות הכל, ההחלטה היא בסופו של דבר של ההורים.
כאשר הילדים גבוליים בגיל ונחשבים לילדים הקטנים בשנתון, לרוב ילידי נובמבר דצמבר, ההחלטה קלה יותר והורים רבים בוחרים להשאיר את הילד.
לא תמיד השיקול קשור בבשלות אלא לעיתים גם ברצון של ההורים להשאיר את הילד שנה נוספת במסגרת מגוננת ועוטפת ולמנוע ממנו את התחושה של “הילד הכי קטן בכיתה“, הכי קטן בשיעור והכי קטן בהפסקה…
מחקרים רבים מראים שהשארת הילד שנה נוספת בגן רק תורמת לילד, בעוד שהכנסת ילד שהוא קטן מדי ולא מספיק בשל עלולה להציב אותו במקום של מאבק לאורך כל שנות בית הספר וליצור בעיות רגשיות רבות.
לעומת זאת, אצל ילדים גדולים יותר, שאין להם בעיה מובהקת אבל ההורים סבורים שעלול להתעורר אצלם קושי, המצב יותר בעייתי.
המערכת לא תמיד תשתף פעולה עם השארתו של ילד שנחשב לממוצע או גדול בשנתון, אם לא מזהים אצלו בעיות יוצאות דופן. מה עושים במצב כזה? אם אתם חושבים שיש מקומות בהם הילד זקוק לחיזוק, כדאי לבדוק אפשרות לחיזוק פרטני בתחומים אלה.
למשל, קלינאית תקשורת לילד שזקוק לחיזוק בהיבט השפתי, פיזיותרפיה או ספורט טיפולי לילד שזקוק לחיזוק חגורת הכתפיים וריפוי בעיסוק לילד שסובל מקשיי מוטוריקה עדינה או קשיים בהתארגנות.
לעשות או לא לעשות? קורס הכנה לכיתה א
בשנים האחרונות יש פריחה של קורסים המכינים את הילדים לכיתה א’, מה שזוכה לביקורת רבה מצד הורים ואנשי חינוך שמאמינים שהקורסים האלה הם לא יותר ממסחטת כסף, ושפעמים רבות הם מלחיצים את הילדים ומשיגים את התוצאה ההפוכה.
למרות זאת, הפופולריות של הקורסים האלה גדולה למדי והיקף הנרשמים לקורסים ברחבי הארץ עולה משנה לשנה.
מה עושים בקורסי ההכנה לכיתה א’? ישנה שונות בתכנים בין הקורסים השונים, עם זאת, במרבית הקורסים עובדים עם הילדים על זיהוי וכתיבת האותיות, מבנה המילה, צליל פותח וצליל סוגר, לימוד עיצורים ותנועות וכן אחיזה נכונה של עיפרון.
לעיתים ידמו עם הילדים גם עבודה בכיתה והם יתנסו בעבודה בחוברות ובדפי עבודה וכן בהתארגנות.
כפי שניתן לראות, מרבית הקורסים עובדים רק על היבט מצומצם מאוד של המוכנות לכיתה א’.
אם אתם בכל זאת רוצים שהילדים ישתתפו בקורס כזה, כדאי לרשום אותם לקורס שעובד על כל ההיבטים של המוכנות לכיתה א’, שאז אין המדובר רק על קורס “לימודי” וחשוב לשים לב כי התכנים של הקורס נוגעים בכל האספקטים שציינו, ולא רק קריאה, כתיבה וחשבון.
בית הספר של ההורים: הכנה לכיתה א בבית
הכנת ילד לכיתה א’ בבית היא סיפור שונה. גם אם הגדרתם לכם כמטרה לעבוד על חיזוק היכולות של הילד לקראת כיתה א’, כדאי להתייחס לכך בדרך חווייתית מהנה ולשלב זאת בחיי היומיום, ולא כזמן מובנה שנועד להכין את הילד לכיתה א’.
באופן זה הילד גם לא יחוש שמופעל עליו לחץ אלא פשוט ייהנה מזמן איכות עם ההורה.
כאמור, לכל מה שקשור בזיהוי של אותיות ומספרים יש חלק קטן מאוד, אם בכלל, בהכנה הביתית לכיתה א’.
לעומת זאת, הנה דברים אחרים שאתם יכולים לעשות, שלא רק שהם מהנים, הם יעזרו לפתח את הילד יכולות ומיומנויות שיסייעו לא רק בכיתה א’ אלא ישמשו אותו כל החיים.
בקרו בגינת השעשועים
גינת השעשועים מהווה כר פורה להמון התנסויות שעוזרות לא רק לפיתוח המוטוריקה הגסה, אלא גם לחיזוק הבשלות הרגשית ולמשל דחיית סיפוקים בזמן ההמתנה לנדנדה, חיזוק העצמאות וחיזוק הביטחון העצמי בזמן התנסויות חדשות.
גינת השעשועים תורמת גם לבשלות החברתית של הילד באמצעות יצירת קשרים חדשים, שיתוף פעולה ואינטאקציה עם בני ובנות גילו.
כדאי למצוא גינה שיש בה מגוון מתקנים מתאימים ואף מאתגרים לילד העולה לכיתה א’ וכאלה המאפשרים מגוון התנסויות ולמשל, זחילה במנהרה, גלישה במגלשה, תרגל שיווי המשקל בעזרת הליכה על קורה, טיפוס על סולמות ורשתות טיפוס, תלייה (ותוך כך חיזוק חגורת הכתפיים) על טבעות.
בשלו יחד
בישול ואפייה הם הרבה מעבר לזמן איכות משותף ביחד עם הילדים. זוהי דרך מצוין לעבוד על המוטוריקה העדינה באמצעות ערבוב ולישה, על הבשלות הקוגניטיבית באמצעות מעקב אחר הוראות, ספירה וחשיבה כמותית וגם על הבשלות הרגשית, בכל הנוגע לדחיית סיפוקים, שכן צריך להמתין בזמן שהעוגה בתנור.
מעבר לכך, אפיה ובישול תורמים לחיזוק הביטחון ותחושת המסוגלות, שהרי אין ילד שלא יהיה גאה בעצמו לאחר שיאכל עוגה טעימה שאפה במו ידיו.
משחקי כדור
משחקי כדור מאפשרים לחזק את היכולת המוטורית של הילד, ובה בעת אפשר לשלב בהם שעשועים שמחזקים יכולות נוספות.
כך למשל בעת משחק בכדור אפשר לתרגל ספירה ברצף לפי מספר ההתמסרויות, או משחק מסירות שכולל חריזת חרוזים ועוד.
משחקי דרך
נסיעות הן זמן מצוין למשחקי חרוזים, משחקי הפכים (מה ההפך מגדול?), משחקי מילים נרדפות, משחקי אותיות (מילים שמתחילות באות…), משחקי חיבור מספרים, משחק אסוציאציות, כל אלה תורמים לחיזוק היכולת השפתית והקוגניטיבית.
מעבר לכך, משחקי דרך תורמים לחיזוק הקשר בין ההורים לילדים ואם משחקים עם הילדים בדרך מכאן לשם ובחזרה, הם לא מבקשים טלפונים ומסכים…
משחקי קופסה והרכבה
משחקי קופסה תורמים גם הם לחיזוק היכולות הקוגניטיביות. משחקי קופסה רבים עובדים על זיהוי, התאמת צורות, זיכרון, מעקב אחר הוראות, מהירות, שליפת מידע ועוד.
בנוסף, הם מסייעים גם לפיתוח היכולת הרגשית ובין היתר, הם מאמנים את הילד להפסיד ולהתמודד עם תסכולים.
משחקי הרכבה כמו פאזלים ולגו עוזרים מאד להאריך את טווח הקשב, לשפר את יכולת הריכוז, הסבלנות והקשר בין היד לעין של הילד.
אימון בעצמאות
ילדים מאד אוהבים להיות ולהרגיש עצמאיים ולעיתים אנחנו ההורים לא מספיק מאפשרים להם את העצמאות הזאת.
עודדו אותם לעצמאות גם אם לפעמים זה לוקח יותר זמן בבוקר וגם אם לפעמים נופלת ביצה מהמקרר ונשברת על הרצפה.
תנו להם להתלבש לבד, לנעול נעליים לבד, להסתרק לבד, לחייג בטלפון לסבא וסבתא כשאתם אומרים להם בקול על איזה מקשים עליהם ללחוץ, להיכנס לבד לגן בבוקר, להזמין לעצמם את המנה במסעדה, להוציא מזון מהמקרר, להכין לעצמם צלחת קורנפלקס וכדומה.
התרגולים האלה יעזרו להם לא רק לחיזוק תחושת המסוגלות, אלא גם בהתארגנות, שהיא חשובה מאוד בכיתה א’, וגם ביכולת שלהם להסתדר במרחב הבית ספרי, לפנות למבוגרים בבית הספר ולתקשר איתם.
סיפורים
ילדים מאוד אוהבים סיפורים. הם גם מאוד נתרמים מהם. הם מפתחים את אוצר המילים ואת היכולת השפתית והקוגניטיבית, הם מפתחים את הדמיון והם גם מאפשרים לילדים להאריך את טווח הקשב שלהם.
הקפידו לספר לילדים סיפורים לפחות פעם או פעמיים בשבוע, ואם יוצא לכם לעשות זאת אחת ליום – מה טוב.
חשוב להקפיד על מגוון ספרותי ולא לספר להם רק סיפורי ילדים, אלא לנסות ולעניין אותם גם ספרים על כדור הארץ [התחממות גולבלית היא נושא מרתק וחשוב], בעלי חיים, גוף האדם ועוד.
צאו לטבע
בין אם מדובר ביער, בחוף הים או בשדה שליד הבית, הטבע מאפשר לילדים להפעיל את הגוף, לרוץ לקפוץ, לטפס, לרכב על אופניים או לשחות.
טיול בטבע הוא גם הזדמנות מצוינת לחיזוק תפיסת המרחב של הילדים, להעצמה אישית (אפשר לבקש מהם לנווט או להוביל) וגם לחיזוק הקשב שלהם.
בטבע אפשר לאמן את הילדים בהתבוננות, להבהיר באופן מוחשי מושגים שונים (רחוק-קרוב, למעלה-למטה, צבעים, מרקמים) ולעודד את יצר הסקרנות והחקירה שלהם.
לא פחות חשוב: הכנה להורים!
המעבר מגן חובה לבית הספר והעלייה לכיתה א’ הוא צומת דרכים חשוב בחייו של הילד ובחיים שלכם ההורים. זאת בהחלט תקופה מרגשת וחשובה.
צריך לזכור לקחת את הדברים בפרופורציה, ולמרות המעבר למערכת פורמלית ותחרותית יותר, אין שום סיבה אמיתית לדחוף את הילד ביותר מדי כח.
אחד התפקידים החשובים ביותר שלנו ההורים, הוא בקידום הילדים והתפתחותם התקינה, עם דגש ברור על הקניית הכלים שיאפשרו לילד לבנות דימוי עצמי חיובי, תחושה עצמית טובה ובטחון עצמי.
ילד בעל בטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי יתסגל טוב יותר לכל מסגרת וכמובן שגם למסגרת בית הספר, וכך בין השאר יגלה עצמאות גבוהה יותר, עלייה ביכולות להתמיד ולהצליח.
על מנת לסייע לילד להתכונן לכיתה א’ חשוב להקפיד לעודד את הילד ולא להלחיץ אותו, להתחשב בצרכיו ובקצב שלו ולתת לו משוב חיובי ביחס למאמץ, יוזמה, השקעה והתקדמות ולאו דווקא ביחס להישגים.
בהצלחה בכיתה א’!
קריאה נוספת: נקיפות מצפון של הורים
