את ליל הסדר 2020 כולנו נזכור וידברו אודותיו למשך דורות, לפחות עד המגפה הבאה…
נגיף הקורונה משתק את העולם. מערכות בריאות קורסות. כלכלות מתרסקות. כולם, בכל מקום על כדור הארץ, מדברים על נושא אחד. COVID-19 הידוע בכינוי הידוע לשמצה – נגיף הקורונה.
מעבר לדיון התדיר במספר החולים בישראל והשפעותיה האדירות של המגפה על העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, ישנם בכל מדינה ובכל אזור תחומי שעה בוערים, שצפים ועולים מעת לעת ובהתאם לשלב החשיפה של אותה מדינה למגפת הקורונה.
נכון למועד כתיבת שורות אלו בישראל מתנהל שיח נרחב ולובט בנושא בדיקות הקורונה.
המספרים. ההבטחות. מטושים. סוגי בדיקות. ריאגנטים. אמינות. כח אדם ומעבדות חדשות…
כמה מילים שיעשו לך סדר לגבי בדיקות הקורונה
כמה בדיקות קורונה מתבצעות בישראל בכל יום? איך למעשה עושים בדיקת קורונה? למה מבטיחים עשרות אלפי בדיקות ביום והמספרים בפועל נמוכים כל כך? אילו חומרים חסרים ומה יהיה מחר?
לפניך הסבר על בדיקות הקורונה הנהוגות בישראל נכון לאמצע חודש אפריל 2020:
תהליך הבדיקה מתחיל על ידי נטילת דגימה מרירית חלקו הפנימי של האף בשני הנחיריים של הנבדק, כמו גם מפיו של הנבדק. התהליך הזה נעשה באמצעות מטוש [ברבים מטושים]. מטוש הוא למעשה מקל ארוך שבקצהו חומר הדומה ויזואלית לצמר גפן.
בעת הבדיקה רירית הפה והאף של הנבדק נצמדת לקצה המקל ואם הנבדק חולה בקורונה, גם הנגיף יצמד לקצה המקל.
לאחר לקיחת הדגימות מהנבדק מעבירים את המטוש שעליו הדגימות למבחנה סטרילית שבה נוזל העברה שאליו יעברו הנגיפים שנצמדו למטוש.
נוזלי ההעברה בהם נעשה שימוש חייבים להיות סטריליים, בעלי רמת חומציות מליחות מדוייקת המתאימה לנגיף. מעבר לכך, הנוזלים מכילים חומרים אנטיביוטיים וחומרי שימור.
לאורך הימים האחרונים היה דיון ציבורי ער בנושא המטושים ונוזלי העברה, כאשר עיקר השיח עסק במחסור אפשרי בנוזלי העברה ומטושים המגביל הלכה למעשה את האפשרות להגביר את קצב הבדיקות.
נכון למועד כתיבת שורות אלו אין בישראל מחסור משמעותי בנוזלי העברה ומטושים, בטח שלא מחסור שאמור להגביל את היקפי הבדיקות.
צוואר הבקבוק שמוביל למספר בדיקות נמוך יחסית למה שהבטיחו לכולנו מקורו בסיבות ועניינים אחרים. לא מטושים ולא ריאגנטים.
המבחנות הנושאות את הדגימות מקוררות עד שהן מגיעות לאחת המעבדות שבהן מפוענחות בדיקות הקורונה .
ההליך המעניין במעבדה כולל הוספת ריאגנט שהלכה למעשה הורס את הפעילות המדבקת של נגיף covid-19 על מנת להגן על עובדי המעבדות מפני הדבקות בקורונה.
ריאגנטים אלה מכילים חומרים כימיים שהורסים את המעטפת החלבונית של הווירוס מבלי לפגוע בחומר הגנטי שלו.
הרס המעטפת החלבונית של הקורונה אינו מאפשר לנגיף להמשיך ולהתפתח והעובדה שהחומר הגנטי של הנגיף אינו נפגע, מאפשרת את המשך הבדיקה במעבדה.
[ראוי לציין כי בעולם נעשה שימוש בנוזלי העברה מתקדמים יותר, המשביתים את הנגיף מיד לאחר המגע בין המטוש לנוזל ולפני הגעתו למעבדה – נכון למועד כתיבת שורות אלו, נוזלי העברה אלו עדיין לא נמצאים בשימוש בישראל]
בימים כתיקונים המעבדות רוכשות את הריאגנטים מחברות מסחריות המצירות אותן, בישראל ובעולם.
בשלב השני במעבדה ממצים את החומר הגנטי של הנגיף מנוזל ההעברה ומעבירים את החומר להמשך הבדיקה במעבדה.
בימים כתיקונים ולא בימים של מגפה עם אינפלציה אדירה בביקוש לערכות בדיקה, ישנן לא מעט חברות בישראל ובעולם, המייצרות את ערכות הבדיקה הנדרשות לתהליך המתואר והמעבדות רק צריכות לבחור איפה לקנות את הערכות שכוללות: מטושים, מבחנות, נוזלי העברה, ריאגנטים ונוזלים המכילים חומרים שנועדו לזיהוי נגיף הקורונה.
חברות אלו הן בין המרוויחות הגדולות ממשבר הקורונה. הביקוש למוצריהן, לערכות בדיקות, אדיר והמחירים עולים בהתאם.
מדינת ישראל יבאה לא מעט ערכות שנועדו לבדיקה וזיהוי נגיף הקורונה, אך חלקן התכלו ככאלה שאינן מתאימות לזיהוי הנגיף במעבדה קלינית.
מדיווחים שעולים בבכל רחבי העולם ברור כי נוצר צורך דחוף בכמויות עצומות של ריאגנטים שנועדו לבדיקות הקורונה, ומדינת ישראל הבינה כי אין ברירה אלה להתרכז בייצור מקומי של הריאגנטים המיועדים לשלושת שלבי בדיקת הקורונה:
בכל מקרה, כשבמדינות העולם כולו יש לפתע צורך בהול בכמויות עצומות של הריאגנטים לבדיקות, התקבלה בישראל החלטה רשמית וחד משמעית על ייצור מקומי של הריאגנטים לשלושת שלבי הבדיקה:
- שלב הבדיקה הראשון כולל מטושים, מבחנות ונוזל ההעברה
- שלב הבדיקה השני כולל ריאגנטים למיצוי החומר הגנטי של הנגיף
- שלב הבדיקה השלישי כולל את הריאגנטים הקשורים לזיהוי הנגיף
ההחלטה לעבור לייצור מקומי נבעה מכמה שיקולים עניינים וחשובים, תוך הבנה של כוחות השוק בתקופה של משבר גלובלי, בריאותי וכלכלי.
אנו סבורים שהחלטה זאת חשובה, ודאי אם מתכוונים ברצינות להרחיב בשיעור ניכר את היקף הבדיקות לאוכלוסיה בישראל כפי שהובטח לכולנו זה מכבר.
עוד בנושא: האם באמת אפשר להתכונן ולהיערך למגפה?
