אשפוז בית: מהפכה עולמית בדרך לישראל

הזדקנות האוכלוסייה מחייבת את מדינת ישראל להיערך לעומס ההולך וגדל על תשתית מערכת הבריאות שלה. פתרונות אפשריים כוללים לא רק הגדלה של ספיקת הפתרונות הקיימים שכבר מפעילה המדינה, אלא גם קליטתם ופיתוחם של פתרונות חדשים ובהם האשפוז הביתי. אנו מזמינים אתכם ללמוד עוד על פתרון האשפוז שהפוליטיקאים שלנו כבר למדו לדקלם.

בזמן שבית החולים הוא אתר מרכזי לטיפול רפואי דחוף, הפעלתו יקרה ואף מסוכנת עבור אוכלוסייה מבוגרת.

למעשה, על פי הספרות הרפואית, המפגש של הקשיש עם האשפוז בבית החולים מאופיין בירידה צפויה בתפקוד, במחלות שנגרמות עקב הטיפול עצמו (מחלות איאטרוגניות) ובתופעות לוואי אחרות.

העובדות הללו אינן פוסלות כמובן את תפקידו של בית החולים ככלי חשוב בארגז הכלים של מערכת הבריאות, אך הן בהחלט מניעות אותה לשקול היטב חלופות למודל האשפוז המוכר שמרכזו בבית החולים.

זו הסיבה שמוסדות אוניברסטאיים מובילים בעולם התחילו לפתח לפני עשרות שנים מסגרות לאשפוז בית, כאשר אחת הידועות שבהן היא Hospital at Home (HaH), מבית אוניברסיטת John Hopkins.

חלפו 20 שנים מאז הקמתה ונכון להיום משמשת תכנית אשפוז הבית של HaH השראה לתכניות דומות בעולם, בהן גם התכנית שמוקמת בישראל בימים אלו ממש.

כיצד עובד אשפוז בית?

מבחן התמיכה שפרסם משרד הבריאות בשנה שעברה לגופים שעתידים להפעיל שירותי אשפוז בית, מאפשר להיחשף לעיקרי התכנית החדשנית שמשרד הבריאות מבקש ליישם בישראל. על פי מבחן התמיכה, שהוא למעשה מסמך הדרישות של המשרד לקופות החולים שרוצות להפעיל את השירות, הוא ייראה כך:

1. החולים המתאימים לאשפוז בית יאותרו במרפאות הקהילה, בחדרי המיון או כבר במחלקות האשפוז. חולים אלה יכללו בשלב זה רק את החולים במחלות פנימיות, שמצבם יציב ורק לאחר שכבר הושלם תהליך האבחון שלהם.
2. בשלב הבא תתואם מול הגוף שמפעיל את אשפוז הבית (קופת החולים) העברת המטופל לביתו ותוך 4 שעות מהגעתו לבית ייבדק המטופל בביתו על ידי רופא ואחות, שידריכו את המטופל ואת מלוויו בנוגע לטיפול הצפוי.
3. במהלך האשפוז ייבדק המטופל בביתו פעם ביום לפחות על ידי רופא ואחות ויעמוד לרשותו מוקד רפואי לאורך כל שעות היממה. כל אלה, עד השלמת הטיפול ושחרור המטופל בביתו.

באילו מחלות ניתן יהיה לטפל באשפוז בית?

כאמור, מבחן התמיכה של משרד הבריאות מגביל את המודל החדשני אך ורק למחלקות הפנימיות. אמנם שיקול הדעת להעברת מאושפז למסגרת הביתית נתון למנהלי המחלקות (זאת שבבית החולים וזאת של מסגרת אשפוז הבית), אך משרד הבריאות מציין מספר התוויות קלאסיות לאשפוז.

למשל, זיהומי רקמות רכות (כמו זיהום עור – צלוליטיס), זיהומי מערכת הנשימה (שפעת, ברונכיטיס, דלקת ריאות), זיהומי מערכת השתן, זיהומי מערכת העיכול (גסטרואנטריטיס), החמרה באי ספיקת לב כרונית, החמרה במחלת ריאה כרונית (COPD), מצבים אחרים כאמור, על פי שיקול הדעת הרפואי.

הניסיון העולמי – מתים פחות, מרוצים יותר

שורה של מחקרים שבוצעו במספר שיטות על בסיס המודל של HaH ומודלים אחרים, הדגימו שאשפוז בית, גם לא עבור האוכלוסייה הקשישה, מוביל לתמותה מופחתת, להפחתה באשפוזים חוזרים ולהוזלה משמעותית בעלות האשפוז. כל אלה, במידה מובהקת מבחינה סטטיסטית.

כך למשל, מאמר ששקלל תוצאות של 5 מחקרים מ-4 מדינות, מצא שהסיכון לתמותה נמוך ב-38% במאושפזי בית לעומת מאושפזי בתי חולים חצי שנה אחרי השחרור. מחקרים שונים מצאו גם שאשפוז בית קיצר את משך האשפוז ב-5 עד 13 ימים לעומת אשפוז בבית החולים, כתלות בגורמים שונים.

ומה בנוגע לשביעות רצון? מחקרים שבדקו את שביעות הרצון של מאושפזי הבית בדלקת ריאות מצאו ששביעות הרצון שלהם גדולה ב-40% משביעות הרצון של המאושפזים בבית החולים. זאת בעוד שאצל מאושפזים עקב דלקת של העור, שביעות הרצון של מאושפזי הבית גדולה ב-26%.

נתונים אלה עודדו מספר מדינות בעולם להעלות את היקפי שירותי אשפוז הבית שהן מציעות, כאשר בספרד, המובילה העולמית בתחום, למעלה מ-10% מהאשפוזים, שהם כ-100,000 חולים, נעשים בתצורה של אשפוזי בית.

למה אשפוז בית עלה לכותרות דווקא עכשיו?

על פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטיטסטיקה, מספר הקשישים, כלומר, התושבים המבוגרים מגיל 65 בישראל יעלה מ-11% היום בערך לכ-15% בשנת 2035. מבחינה מספרית, יהיה מדובר בכמעט הכפלה של מספר הקשישים.

מכיוון שקשישים צורכים פי 4 מהוצאות הבריאות של שאר אזרחי המדינה, יש לעובדה זו השפעה ישירה וכבדה על היקפי שירותי האשפוז שהמערכת תצטרך להעמיד.

זאת, בשילוב העובדה שישראל היא כבר היום משיאניות העולם המערבי של תפוסת מיטות האשפוז (93.8%), מחייבות את המדינה להיערכות מקיפה ומהירה.

אך אלה, כשלעצמם, לא הם הביאו את אשפוז הבית לככב בכותרות ואף לשמש כתנאי קואליציוני של שר האוצר, משה כחלון. אשפוז הבית, לפחות בהיבט התדמית והפופלאריות לו הוא זוכה כעת, חייב תודה לעומס האדיר במחלקות הפנימיות, שהופיע במקביל לתקופת הבחירות.

אשפוז הבית כבר פועל בישראל – בטוח וזול יותר

מספר קופות חולים וגופים פרטיים כבר החלו ליישם את המודל בישראל על פי מבחני התמיכה של המשרד. כך, ידוע ש’צבר רפואה’ כבר טיפלה במעל ל-300 מאושפזי ‘פנימית בבית’ בתכנית שהיא מפעילה דרך קופת החולים מכבי בבתי החולים החיפאיים רמב”ם ובני ציון.

גם קופת החולים מאוחדת מפעילה מודל דומה ובקרוב גם קופות החולים כללית ולאומית יציעו את השירות. שימו לב – בשלב זה מדובר בשירות רשות, שהקופות אינן מחויבות להפעיל.

מאשפוזים ראשונים שכבר נרשמו בישראל במודל זה, עלה שמספר הזיהומים באשפוזי בית עומד על 0. זאת, בעוד שחיידקים שנרכשים בבית חולים הורגים 4000-6000 ישראלים מדי שנה על פי נתוני משרד הבריאות.

בנוסף ליתרונות אלה, אשפוז הבית זול יותר משמעותית מאשפוז בבית החולים. עלותה של מיטת אשפוז בית עומדת על כ-300,000 ש”ח בשנה בלבד, זאת לעומת 1,000,000 ש”ח, עלות מיטת אשפוז פנימית בבית החולים.

על פי הערכות של שחקנים פרטיים בתחום, בעוד כ-3 שנים יפעלו בישראל 400 מיטות אשפוז בית, שהן סדר גודל של בית חולים בינוני וכ-10% מסך המיטות הפנימיות בישראל.

חסרונות רפואיים אפשריים במודל אשפוז הבית

היתרונות באשפוז הבית ברורים ומפתים, אך הם מגיעים גם עם חולשות מובנות, הן רפואיות והן מנהליות.

דווקא החולשות הרפואיות קלות יותר להבנה: המאושפז מטופל בביתו, מרחק של זמן סביר ממענה רפואי, בעוד שבמחלקה מענה של רופא ואחות הוא עניין של שניות עד דקות.

כמו כן, רוחב ועומק המענה הרפואי שניתן לספק בבית חולים גדול, לרבות בדיקות מעבדה דחופות, ייעוץ רופאים מקצועיים ובדיקות הדמייה.

המעטפת האנושית והטכנולוגית שבבית המטופל מצומצמת יותר מהמעטפת הטיפולית שמציע האשפוז הנפוץ בבית החולים.

חסרונות מנהליים אפשריים במודל הבית

בנוגע לחולשות המנהליות, אשפוז הבית הוא מודל חדש ועל כן מודל התמרוץ בו חדש גם כן. המבנה המורכב של מערכת הבריאות יכול לגרום לאי-סדירויות נקודתיות בנוגע לתפר הדק שבין שיקולים כלכליים לרפואיים, שהם חלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות שלנו.

דוגמה ידועה לאי-סדירות שכזו היא שיטת מתן שירותים הנקראת Cream Skimming, או גריפת שמנת.

בגריפת שמנת, יש לנותן השירות תמריץ לספק שירות מסוים, במקרה הזה, אשפוז בית, רק לחולים מסוימים, שעלות האשפוז שלהם תיהיה נמוכה מעלות התמיכה שתועבר למאשפז ממשרד הבריאות באמצעות האשפוז.

במילים אחרות, מודל התמרוץ הנוכחי של משרד הבריאות, שנסמך על תקצוב קשיח של 1250 ש”ח עבור כל יום אשפוז, יכול להוות תמריץ לאשפוז בית מיותר של חולים שעלות האשפוז שלהם בפועל תיהיה נמוכה יותר, כך שאת הפער יוכלו לגרוף לכיסם מפעילי השירות.

דוגמאות קודמות לגריפת שמנת אמנם מוכרות במערכת הבריאות הישראלית ובראשן העדפת הקופות לגייס מבוטחים מאזורים צעירים ובריאים, אך ניתן לומר במידה רבה של ביטחון שהשיקולים הכלכליים האלה במערכות גדולות לא מגיעים לרמת הרופא ולהשפעה על החלטותיו הקליניות.

כמו כן, במבחן התמיכה עצמו מציין המשרד שהיקף התמיכה שיגרפו קופות החולים לא יהווה יותר מ-90% מעלות תפעול השירות, כך שהן לא יוכלו להרוויח עליו.

סביר מאוד להניח שככל שייצבר ניסיון בנוגע לעלויות הכלכליות האמיתיות של אשפוז הבית וככל שתיקבע תכנית ארוכת שנים לאשפוז הבית בישראל, לרבות מספר המיטות, יתייצב מודל התקצוב ויתבהר.

כך, צפוי שבעתיד קופות החולים יחויבו להציע את שירותי אשפוז הבית, כפי שהן מציאות שירותים אחרים.