מסוף שנות השבעים, אז תועדה לראשונה הפריה חוץ גופית שהסתיימה בלידה מוצלחת, ועד היום חלה מהפכה של ממש בעולם הפוריות והפיריון, כשלמעלה משבעה מיליון תינוקות כבר נולדו בזכות הליכי ה-IVF.
מה הן הסיבות לפניה להפריה חוץ גופית? כיצד משפרים את הסיכויים להצלחת ההפריה? מה הן האלטרנטיבות להפריה חוץ גופית? כל התשובות וההסברים מלאים בסקירה החשובה שלפניך.
המונח הפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization – IVF) מתייחס להליך רפואי שתכליתו היא התגברות על חוסר פוריות של בני זוג ולהביא להתפתחות מתוכננת של היריון באמצעים מלאכותיים.
בשנת 1976 הצליחו בפעם הראשון לבצע הפריה של ביצית שנלקחה משחלת אישה בתוך מבחנה ובשנת 1978 נולדה התינוקת הראשונה בעולם כתוצאה מהפריה חוץ גופית מוצלחת.
מאז ועד היום ההערכה היא שברחבי העולם נולדו כבר שבעה מיליוני תינוקות באמצעות הפריה חוץ גופית או טכניקות הפריה דומות שהתפתחו בהמשך תחת המטריה המתרחבת של טיפולי הפוריות.
עם התקדמות הניסיון בביצוע הפריה חוץ גופית ובתמיכה בזוגות לא פוריים שיעורי ההצלחה הלכו ועלו ובמקביל גם התרחבו ההנחיות הקליניות המתירות פניה לאמצעים אלו, דבר שמאפשר ליותר ויותר זוגות שחווים קושי בהבאת ילדים להיעזר בטכנולוגיות הרפואיות השונות ולהגיע להורות.
כיום 1%-3% מכלל לידות החי בעולם המערבי הן כתוצאה של טיפולי פוריות מוצלחים או הפריה חוץ גופית.
מתי כדאי לפנות להפריה חוץ גופית?
הפניה לטיפולי פוריות ובפרט הפריה חוץ גופית נובעת בראש ובראשונה מבעיות הקשורות לפוריות שנפגעה מסיבות שונות, כאשר חלקן מתאימות להפריה חוץ גופית וחלק מתאימות לטיפולי פוריות אחרים ופחות פולשניים.
ברוב המרפאות וברוב המקרים מפנים את בני הזוג שרוצים להרות לבדיקות שנועדו לברר את הסיבה לאי-הפיריון לפני תחילת הטיפולים, על מנת להתאים בין הטיפול לבין בני זוג.
הסיבה המקורית לפניה להפריה חוץ גופית הייתה מציאת פתרון עבור נשים שמסיבה זו או אחרת פיתחו חסימה של החצוצרות, שתפקידן לחבר בין השחלה ובין חלל הרחם, שלא ניתן לפתור בצורה ניתוחית.
בהפריה החוץ גופית שאבו את הביציות בעזרת מחט שהוחדרה ישירות לשחלה וכך דילגו על מנגנון ההעברה שבחצוצרה והכניסו ישירות לרחם ביצית שעברה הפריה במבחנה.
לאחר ביסוס הניסיון והיעילות בנשים עם סיבה זו לטיפולי פוריות החלו לפנות לטיפולים דומים עבור זוגות עם בעיות פוריות אחרות כמו סיבה זכרית לאי פיריון (ספירה או איכות נמוכה של זרע), נשים עם עתודה שחלתית נמוכה (בהן חשוב להשיג הריון לפני שיגמרו הביציות התקינות), כשל שחלתי, פגיעות ברחם או כל סיבה אחרת לאחר כישלון טיפולים שמרניים.
גם בריאות היילוד על הפרק
פרט להתמודדות עם בעיות הפוריות, הפריה חוץ גופית מאפשרת התמודדות ומניעה של מצבים נוספים ומשמשת היום לצורך אבחנה טרום השרשתית (Preimplantation Genetic Diagnosis – PGD) שנועדה למנוע הורשה של תסמונות גנטיות בקרב זוגות שידועים כנשאים או כחולים בתסמונות בנות מניעה.
במסגרת בדיקה זו, מפרים מספר ביציות ובודקים מי מהביציות המופרות לא מכילה את המוטציה ואותה מחזירים אל הרחם.
בעזרת אבחנה טרום השרשתית ניתן במקרים רבים למנוע תסמונות גנטיות כמו תסמונת דאון, חירשות גנטית, תסמונת X שביר, לעזור לבני זוג שזקוקים לתרומת ביצית או לתרומת זרע ומבחינה תיאורטית אף לבצע עריכה גנטית לעובר לפני החזרתו לחלל הרחם.
נושא העריכה הגנטית נמצא בלב הדיון האתי-רפואי בעולם הרפואי בעיקר סביב נושא בחירת מין היילוד, בחירת תכונות מראה שונות כמו צבע עיניים ושיער ואף בנוגע לטיפולים גנטיים כאלה ואחרים שניתן לבצע על העובר בזמן היותו במבחנה וטרם השבתו לחלל הרחם.
בעוד שבכל הקשור למניעת מחלות יש תמימות דעים סביב הנחיצות של הפריה חוץ גופית, ככל שנעים על הציר לכיוון תכונות מקובלות יותר חברתית כך הדיון הופך למורכב יותר ופחות מקובל חברתית.
מה הסיכוי שהטיפולים בכלל יצליחו?
לפני שמתחילים בהליך ההפריה שכולל לקיחת הורמונים ואינו נטול תופעות לוואי, יש חשיבות בהערכת הגורמים השונים בתפקוד מערכת הרבייה של בת הזוג שיכולים לשפר או להרע את הסיכוי להצלחת ההפריה – כמו גיל, הסיבה לאי הפיריון והיסטוריה אישית של היריונות והפלות.
הגורם המשמעותי ביותר שמשפיע על הצלחה של הליך ההפריה החוץ גופית הוא גיל האם ובעוד שבגילאים צעירים יחסית הוא יכול לאפשר לנשים רבות להיכנס להריון עם התקדמות הגיל יעילותו פוחתת ואחוז ההפלות של עוברים ממבחנה עולה, בפרט מעל גיל 40 אז אחוז ההצלחה של הריון שנקלט עומד על 22 אחוזים וצונח לפחות מארבעה אחוזים בנשים שמבוגרות מגיל 42.
גורם חשוב נוסף הוא ״העתודה השחלתית״ של האישה, מונח שמתייחס למידת היכולת של האישה להמשיך ולהפריש ביציות הניתנות להפריה וניתן להערכה באמצעות בדיקה של רמות הורמוני המין בימים מסוימים לאורך המחזור החודשי או באמצעות גירוי השחלה בצורה תרופתית וספירה של מספר הזקיקים המתפתחים בה לאחר מספר ימים.
חשוב לדעת שגירוי השחלה הוא גם חלק שגרתי מההליך כולו, בו גורמים לעירור עודף על מנת לקצור זקיקים לביצוע ההפריה.
חשוב לציין שעל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופות החולים מממנות את טיפולי ההפריה לבני זוג ללא ילדים בנישואים נוכחיים וכן לאישה המעוניינת להקים משפחה חד הורית – עד לשני לידות בשני המקרים.
הגיל המירבי לקבלת הטיפולים בישראל במימון הוא אמנם 45, אך כבר מגיל 42 מוגבל מספר מחזורי הטיפול העוקבים שלא הבשילו לשלב החזרת עוברים.
מניעת מצבים המועדים לכשלון
מהצד השני קיימים גם מספר גורמים שעלולים להפחית את הסיכוי של אישה להצליח לקלוט ביצית שעברה הפרייה במבחנה בצורה ברורה וחשוב להתייחס אליהם לפני הפניה להפריה החוץ גופית.
הידרו-ספלינקס, לדוגמה, הוא מצב בו מוצא החצוצרה נפגע ונסתם וחלל החצוצרה מתמלא בנוזל המופרש ממנה באופן קבוע עד לכדי הרחבה.
מצב זה, גם כאשר מנסים לעקוף אותו באמצעות הפרייה חוץ גופית, מקטין פי שניים את הסיכוי להגעה ללידת חי בסוף ההריון ביחס לנשים בלי הידרו-סלפינקס .
במספר מחקרים שהתקיימו אפילו הוכח שכריתה של חצוצרות שעברו הרחבה כזו לפני טיפולי הפריה מעלה את הסיכוי של נשים אלו לעבור את ההיריון בשלום וללדת תינוק חי.
מסיבה זו מספר איגודים בעולם, כולל האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ממליץ על ביצוע כריתה של החצוצרות לנשים עם אי פיריון וחסימה שלהן או עם אי פיריון מסיבה לא ברורה.
אין מצב שלא תדעי: איך משפיע הקנאביס על איכות הזרע והסיכוי להריון?
לא נטול קשיים
ההפריה החוץ גופית הביאה למהפכה של ממש בעולם הפוריות ומעניקה היום מזור להורים רבים שעד לעידן המודרני היו נותרי חשוכי ילדים, אך גם להליך זה, כמו לכל הליך רפואי, יש חסרונות ומחיר.
כאמור, ההליך כולו הוא עניין יקר שלא נמצא במימון סל הבריאות עבור כולם ובכל מצב. בנוסף לכך, ההליך ארוך וכולל לרוב מספר מחזורי טיפול.
כל מחזור טיפול כולל טיפול הורמונלי משמעותי שיכול לגרום לסיבוכים ולתופעות לוואי. אחת מתופעות הלוואי העיקריות היא גירוי יתר שחלתי (OHSS) שנובעת מתגובת יתר של השחלות לטיפולים ההורמונליים.
התסמונת מופיעה בצורתה הקלה בכ-20% מהמטופלות ובכ-1% מהמטופלות בצורתה הקשה- שיכולה להגיע עד להצטברות נוזל בחלל הבטן (מיימת) ובבית החזה ופגיעה בתפקוד איברים שונים בהם גם הכליות והכבד.
בקרב נשים שצריכות לעבור כריתת חצוצרות מקדימה או צילום רחם הליכים אלו כשלעצמם יכולים גם להיות מלווים באי נוחות ניכרת.
כמו כן, חשוב לזכור שהפריה חוץ גופית מעלה את הסיכוי להיריון תאומים – שכוללת גם היא השלכות רפואיות וכלכליות נוספות אותן צריך לשקול.
קריאה נוספת: הצד הפחות מתוקשר על הרשלנות הרפואית
מתי ניתן להימנע מהליך הפריה חוץ גופית מלאה?
עבור זוגות עם סיבה ״קלה״ לאי-פיריון שלא בהכרח זקוקות להפריה חוץ גופית ניתן לנקוט בגישות אחרות, כולל גם המתנה למשך זמן מה בו יוכלו לנסות בני הזוג להיכנס להריון.
במקרים אלו חלק מהרופאים יעדיפו לנסות ולטפל בסיבה שגרמה לאי פיריון לפני הפניה להפריה חוץ גופית, שכן תיקון הגורם הראשוני יכול לפתור את בעיית הפוריות.
בין האופציות הקיימות נמצאת גם הפרייה חוץ גופית המתואמת עם מחזור הגוף, הליך בו עוקבים אחר מחזורי האישה ומעצימים אותו בעזרת הורמונים במינון מופחת כך שזקיקים שחלתיים יוכלו להתפתח ולהיקצר עם פחות השפעה על האישה.
לאחר מכן ההפריה וההחזרה של העובר נעשית בדומה להפריה חוץ גופית רגילה.
כיום גם מפותחת דרך נוספת להימנע ממתן הורמונים עודפים על ידי שאיבה של ביציות ״לא בשלות״ מהשחלה והבשלה מלאכותית של הביציות במבחנה.
מכיוון שגם בטיפולים הקיימים היום בערך חמישית מהביציות שנשאבות אינן בשלות מספיק להפריה, קידום של הליך חלופי זה יכול להגדיל את היצע הביציות בטיפולי הפריה בעתיד.
לסיכום, כמו כל טיפול רפואי, גם להפריה חוץ גופית צריך לבחור את המטופלים הנכונים. ההפריה החוץ גופית היא ללא צל של ספק אחת המהפכות הרפואיות הגדולות של דורנו.
על אף שזהו תהליך לא פשוט כלל שיכול לגרור סיבוכים וקשיים עבור בני הזוג ובפרט האישה, הוא הצליח לפתור בעיה שנחשבה במשך אלפי שנים כעניין לבושה אישית אצל נשים רבות.
יחד עם הניסיון שנצבר לאורך העשורים האחרונים ההליך נחשב בטוח וסיכויי ההצלחה שלו טובים מאד, כתלות בגיל ובמצבך הרפואי.
עבור זוגות המעוניינים להביא ילדים ונתקלים בקושי הפנייה לטיפולי פוריות בכלל והפריה חוץ גופית בפרט היא מבורכת, ועבור זוגות הזקוקים לאבחנה טרום השרשתית הפרייה חוץ גופית היא ממש עניין מציל חיים.
עוד בנושא: שיטת הימים הבטוחים חוזרת לאופנה?
