שינויי אקלים וייצור יין בעולם

שינויי האקלים בכדור הארץ צריכים להדאיג כל חובב ויצרן יין. נראה כי אנחנו עומדים לפני מהפכה משמעותית במפת היין העולמית על אזוריה המסורתיים והמפורסמים.

נתחיל מהשורה התחתונה: האתגר אינו רק אקלימי, אלא תרבותי – כיצד לשמר את רוח היין בעולם משתנה.

בכל שנה נהיה יותר ויותר חם. ההתחממות גלובלית משנה את פני תעשיית היין בקצב חסר תקדים. 

מחקרים עדכניים מצביעים על כך ש-70% מאזורי הגידול המסורתיים עלולים לאבד את התאמתם לייצור יין איכותי עד סוף המאה ה-21 אם הטמפרטורה העולמית תעלה מעל 2°C.

במקביל, אזורים צפוניים כמו דנמרק, אנגליה ונורווגיה, לצד כרמים בגבהים חדשים, צומחים כמרכזים חדשים לייצור יין.

שינויים בטמפרטורות, בדפוסי המשקעים ובעוצמת אירועי מזג אוויר קיצוניים מאלצים יצרנים לאמץ אסטרטגיות הסתגלות – משינוי זני ענבים ועד פריצת גבולות גאוגרפיים. 

השפעה על אזורי יין מסורתיים: אובדן התאמה אקלימית  

משבר באגן הים התיכון וקליפורניה

אזורים כמו בורדו, טוסקנה וריוחה עומדים בפני איומים קיומיים. מחקר שפורסם ב-Nature Reviews Earth & Environment צופה כי 90% מאזורי החוף והשפלה בספרד, איטליה, יוון ודרום קליפורניה עלולים להפוך לבלתי מתאימים לייצור יין עד 2100 עקב בצורת קיצונית וגלי חום.

בקליפורניה, מודלים מצביעים על ירידה של עד 50% בשטחי הגידול המתאימים עד סוף המאה.  

בצורת מתמשכת בדרום אירופה הובילה להפחתת תפוקת הענבים ולמחסור חמור במים להשקיה. 

ביוון, גלי חום קיצוניים בשנים האחרונות האיצו תופעות של התייבשות ענבים, שבעבר נצפו רק באזורים מדבריים.

שינויים בהרכב הענבים 

עלייה בריכוז הסוכרים עקב הבשלה מואצת מייצרת יינות עם אלכוהוליות גבוהה יותר, המטשטשת את המורכבות הארומטית המוכרת ומזוהה כל כך כך על בקרב חובבי יינות פיימונטה, בורדו ובורגון. 

במקביל, ירידה בחומציות הטבעית פוגעת ביכולת השימור של יינות לבנים מאזורים כמו עמק הלואר. 

בחבל שמפיין, טועמים מדווחים על מעבר לטעמי פרי בשלים יותר, עם אובדן “הרעננות המינרלית” האופיינית.

לחצים אקולוגיים

שריפות יער בקיץ 2024 באיטליה וקליפורניה הרסו אלפי דונמים של כרמים, תוך שחרור עשן שפגע בארומות הענבים.

התפשטות מזיקים כמו עש הענבים (Lobesia botrana) לאזורים צפוניים יותר מאלצת שימוש מוגבר בחומרי הדברה.

בדרום צרפת, המלחת מי תהום עקב שאיבת יתר מאיימת על מאזן המינרלים בקרקעות הגיר.

פריצת גבולות: העלייה למעלה וצפונה

המהפכה הסקנדינבית 

דנמרק, שבעבר ייצרה יינות ניסיוניים, הפכה ליצרנית יינות מבעבעים איכותיים.

כרם סטוקאביי (Stokkebye) באי פונאן רשם גידול משמעותי בהיקף הייצור, עם התמקדות בזנים כמו פינו נואר וריזלינג המתאימים לאקלים המקומי.

בנורווגיה, הכרם המסחרי הצפוני בעולם (69° צפון) מגדל עשרות זני ענבים, כולל קברנה סוביניון, תוך ניצול שעות אור ארוכות בקיץ להבשלה איטית.  

אנגליה: מעצמת יינות מבעבעים 

ייצור היין באנגליה צמח באופן אקספוננציאלי בעשור האחרון, עם 3,500 הקטר כרמים פעילים נכון ל-2025.

אזור ססקס הדרומית, בעל קרקעות גיר דומות לאלו של חבל שמפיין, הפך למרכז ייצור של יינות מבעבעים בסגנון מסורתי, כאשר היינות זוכים לביקורות נלהבות ממבקרי היין בשנים האחרונות. 

גובה ככלי הסתגלות 

במרוקו, כרמים בגובה 1,200 מטר ליד מרקש מייצרים סוביניון בלאן עם חומציות מדויקת. 

בוואל ד’אוסטה האיטלקית (700 מטר), נטיעות בגובה מאפשרות שימור פרופיל טעמים מורכבים בענבי פינו גריג’יו.

בטוסקנה, מעבר לקטיף לילי בכרמים בגובה 500+ מטר מסייע בשמירה על טמפרטורת ענבים נמוכה.

אסטרטגיות הסתגלות: מדע וטכנולוגיה

רבולוציה בזני הענבים

זנים היברידיים עמידים לאקלים תופסים 9% משטחי הנטיעות החדשים באירופה נכון ל-2025.

בצרפת, תיקון תקני AOC ב-2024 איפשר שימוש בזנים כמו מרסלאן (הכלאה של קברנה סוביניון וגרנאש) בבורדו, צעד שנוי במחלוקת.

באוניברסיטת בורגונדי, ניסויים גנטיים מתמקדים בשיפור עמידות הקברנה סוביניון לתנאי חום קיצוניים.  

טכנולוגיות ניהול כרם  

חיישני IoT מבוססי טנסיומטרים משפרים דיוק ההשקיה ב-27% באמצעות ניטור מתח מים בזמן אמת. 

בעמק נאפה, מערכות ערפל סולאריות מורידות את טמפרטורת הכרמים ב-3.2°C במהלך גלי חום. 

בכרמי הריין הגרמניים, ציפויים קרמיים רפלקטיביים הפחיתו נזקי קרינת UV ב-38% בניסויים.  

חידושים בייננות

ביקבים ברוסיה הדרומית מיישמים תסיסה מבוקרת ב-12°C-14°C באמצעות מערכות קירור תת-קרקעיות. 

בדרום אפריקה, שימוש באוסמוזה הפוכה מאפשר הורדת רמת אלכוהול ב-1.8% תוך שמירה על פרופיל טעמים. 

ניסויים באוסטרליה מצביעים על יעילות תמציות אצות (Ascophyllum nodosum) לייצוב טאנינים בענבים שנחשפו לחום.

אתגרים רגולטוריים ותרבותיים  

משבר מערכות ה-GI האירופיות  

מחקר של Eurac Research שהתפרסם במהלך שנת 2024 חושף כי 55% מאזורי היין המוגנים (PDO) באירופה נמצאים בסיכון גבוה עקב נוקשות רגולטורית. 

בצפון איטליה, דרישות ה-DOCG ליינות ברולו, המחייב שימוש בלעדי בזן הענבים נביולו, מאיימות על ההיתכנות כלכלית העתידית של יינות ברולו.

בצרפת, הצעות לשילוב זנים עמידים ב-AOC מעוררות התנגדות מצד שומרי מסורת ומדגישות את עומק המשבר ורוחב השינוי.

דילמת הטרואר 

שינויים בכימיקלי הקרקע עקב שטיפת מים מוגברת בדרום ספרד משפיעים על פרופיל המינרלים ביינות ריוחה.

מחקר ישראלי במכון וולקני מצא כי עלייה ב-pH קרקע בעשור האחרון משפיעה על ספיגת אשלגן בענבי קברנה. 

עתיד התעשייה: תחזיות והשלכות  

מיפוי גאוגרפי חדש 

מודלים אקלימיים עדכניים לשנת 2025 צופים כי עד 2050: 

• אזורי גידול אידיאליים לקברנה סוביניון יזוזו צפונה בחצי הכדור הצפוני. 
• 60% משטחי הגידול במנדוסה יזדקקו להשקיה במים מותפלים.
• אנגליה עשויה להפוך ליצרנית היינות המבעבעים המובילה באירופה.  

קיימות ואתיקה 

יוזמות ל”ייננות פחמן שלילי” carbon negative wine צוברות תאוצה:  

• כרם Château Maris בצרפת מייצר יינות עם טביעת פחמן שלילית באמצעות קומפוסט מיוחד.
• יקבים בנורווגיה משתמשים באנרגיה גיאותרמית מפיורדים.
• פיילוט ברמת הגולן משלב פאנלים סולאריים מעל גפנים.

מסר לחובבי יין מושבעים

הטרואר מתגלגל צפונה – זוהי הזדמנות בלתי נמנעת לגלות שפה חדשה של יין.

האקלים המשתנה מגדיר מחדש את מפת היין העולמית: יינות מאזורים כמו דנמרק וסאסקס מציגים חומציות גבוהה וארומות ייחודיות של פירות יער קפואים, תולדה של שעות אור ארוכות וטמפרטורות קרירות. 

בעוד בורדו, פיימונטה וטוסקנה נאבקים לשמר את פרופילי הטעמים ההיסטוריים, האזורים החדשים מציעים ניסויים מרתקים, החל מיינות מבעבעים מנורווגיה עם 55 זני ענבים ועד קברנה סוביניון מרמת הגולן עם השפעות מינרליות מוגברות.

המפתח כיום הוא פתיחות. 68% מצרכני היין מוכנים לשלם פרמיה עבור יינות מ”אזורי אקלים חדשים”, ואין ספק כי נדרשת חשיבה מחדש על ערך הטרואר בעידן של נדידת גפנים.

מסר לייננים ובעלי יקבים

הישרדות = גמישות טכנולוגית + שמירת זהות.

עליית הטמפרטורות ב-2.3°C בסקנדינביה מאז 1990 וירידה של 30% בתפוקת הענבים בקליפורניה מחייבות פעולה דואלית:

אימוץ טכנולוגיות הסתגלות חדשניות: חיישני IoT לשיפור דיוק ההשקיה ב-27%, ציפויים קרמיים נגד קרינת UV (הפחתת נזקים ב-38%), וזנים היברידיים עמידים התופסים 9% מהנטיעות החדשות באירופה.  

ניהול נרטיב צרכני: שילוב מסורות מקומיות עם חידושים – כמו יישון יינות דניים בסגנון שמפניה תוך הדגשת הקיימות (65% מהיינות הצפון-אירופיים אורגניים). 

המפתח: יצירת “טרואר חדש” מבוסס נתונים – מיפוי AI של 120 פרמטרים אקלימיים לזיהוי פרופילי טעם ייחודיים.

השקעות באזורים צפוניים וגבוהים

לאורך השנים האחרונות ניתן לזהות מגמה ברורה ומתרחבת של השקעות באזורי יין חדשים, באזורים צפוניים ובמקומות גבוהים.

הנתונים מצביעים על מגמה גוברת של השקעות בכרמים בגבהים גבוהים ובאזורים צפוניים, בעיקר כתגובה לשינויי האקלים.

יצרנים מובילים בעולם נוקטים בצעדים אקטיביים לרכישת קרקעות באזורים אקלימיים חדשים:

יקב Flowers בקליפורניה הרחיב את נטיעותיו ל-1,400–1,875 מטר מעל פני הים, תוך שימוש באנרגיה סולארית לקירור כרמים.

יקב Bodega Colome בארגנטינה מגדל ענבים בגובה 3,110 מטר (10,206 רגל), תוך התמודדות עם אתגרים לוגיסטיים כמו הובלת ציוד למרחק 1,600 ק”מ ממנדוסה.

בצרפת, יצרני שמפניה כמו Louis Roederer רוכשים קרקעות באנגליה, שם הטמפרטורות דומות לאלו של חבל שמפיין בשנות ה-80.

קרנות גידור כמו The Northern Israeli Tech Fund מגייסות 100 מיליון שקל להשקעה בטכנולוגיות קיימות לכרמים בצפון ישראל.  

תחזיות לעתיד

מודלים של אוניברסיטת הרווארד (מסמך 4) צופים כי עד 2050:  

• אזורי גידול אידיאליים לקברנה סוביניון יזוזו 300 ק”מ צפונה.  
• 60% מכרמי מנדוסה בארגנטינה יזדקקו למים מותפלים.  
• ערך קרקעות כרם בסאסקס, אנגליה, יעקוף את בורדו, עם עלייה של 13.6% במחירי הקטר ב-2035 בלבד.  

האקלים משתנה ומפת היין בהתאם

שינויי האקלים מעצבים מחדש את גאוגרפיית היין העולמית תוך עימות בין מסורת לחדשנות.

המגמות ברורות: שינויי אקלים מאיצים מעבר להשקעות באזורים צפוניים וגבוהים, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות ומודלים עסקיים גמישים.

כפי שהיטיב לנסח זאת יורגן סטוקאביי מדנמרק: “אנחנו לא משחזרים את העבר – אנחנו כותבים את המילון החדש של הטרואר”.

בעוד אזורים כמו בורדו וטוסקנה נאבקים לשמור על רלוונטיות באמצעות טכנולוגיות מורכבות, מדינות צפון אירופה מנצלות את “הבונוס האקלימי” לבניית תעשיות חדשות. 

כפי שמציין פרופ’ גרג גמבטה מאוניברסיטת בורדו: “האתגר אינו הישרדות הגפן, אלא עיצוב תרבות יין בת-קיימא בעידן של אי-ודאות אקלימית”.

קריאה נוספת: שמן זית כתית מעולה