סוכר: אב מזון מתקתק והרסני להפליא, עד כדי כך שנדרשת סדרת כתבות שלמה כדי לתת מקום ראוי לשלל נזקיו והשלכותיהם על גופם של ילדים.
אם בכתבה הראשונה בסדרה סקרנו בכלליות את תחלואי הסוכר, בכתבה זו נצלול אל עומק הבעיות המנטאליות, הקוגניטיביות וההתנהגותיות שנקשרו בסוכר, כלומר לבלגן שהחומר עושה לילדינו בראש.
אנחנו לא יודעים מהו המשפט הראשון שנפלט לכם מהפה באותו רגע מאושר שבו ילדכם הגיח אל אוויר העולם, אבל אנחנו יכולים להתערב שזה לה היה ״אוי, איזה ילד מדהים! הלוואי ויתמכר לחומר מסוכן!״.
לדאבוננו, מרגע הלידה, ההתמכרות לסוכר נמצאת במרחק חודשים מהעולל. סוכר הוא חומר ממכר, המעלה את רמתו של המוליך העצבי דופמין, שמפעיל את אזור ההנאה והפיצוי במוח.
פירוש הדבר הוא שהסוכר נתפס על ידי המוח כ״פרס״, מה שגורם לתחושת עונג או ״היי״, הדומה לזו שנגרמת מצריכת סמים פסיכואקטיביים, אם כי פחותה ממנה בעוצמתה.
ניסויים בחיות מעבדה הראו כי מוחותיהן מגיבים לסוכר באופן הדומה לתגובה לקוקאין, לא פחות, ואף הוכח שעכברים מעדיפים לצרוך סוכר על פני כל מזון אחר, לרבות סמים ממכרים.
כאשר בני אדם צורכים גלוקוז, שהוא חד-סוכר המהווה את הפחמימה הנפוצה ביותר בכדור הארץ, החומר מועבר אל תאי הגוף, שבתורם מפיקים ממנו אנרגיה באמצעות ההורמון אינסולין, המיוצר בלבלב.
לאחר מכן עלולה להגיע ״נפילת סוכר״, המתבטאת בעייפות או ברעידות. ואולם, אם האינסולין אינו מסלק את הסוכר מן הדם באופן יעיל, ייתכנו תחושות כמו עצבנות או הפרעות מצב רוח, כמו גם קשיי ריכוז.
אדם שחש כך ינסה להשיב לעצמו את תחושת המרגוע באמצעות צריכה נוספת של סוכר, במעין מעגל קסמים שמסתכם בתלות או בהתמכרות.
במקרה של סוכר מעובד, מדובר בשתי מולקולות – גלוקוז ופרוקטוז, כאשר השנייה מעובדת בכבד בדיוק כמו אלכוהול, ובכמויות גבוהות הופכת רעילה וממכרת.
ניסיונות להפסיק לצרוך סוכר נוטים לגרום לתסמיני גמילה, כגון עייפות, דיכאון וכאבים בראש ובגפיים, בעוד שצריכת יתר של סוכר עלולה לשנות את בלוטות הטעם, באופן שמגביר את החשק למזונות מתוקים ומקהה את טעמם המתוק של מזונות בעלי מתיקות מעודנת, כדוגמת פירות.
אין דרך יפה לומר זאת: הסוכר הוא סם.
ממתוק יצא עז
מה, בסך הכל, רציתם – לתת לפעוט שלכם משהו שיעשה לו מתוק בחך? טעות.
מחקרים מצביעים על כך שצריכת סוכר במהלך הילדות משפיעה לרעה על התפתחות המוח, ובייחוד על מרכז ההיפוקמפוס, לו תפקיד קריטי בכל הנוגע ללמידה ולזיכרון.
כאילו שאין די בכך, הסוכר עשוי לפגוע בזיכרון גם דרך המעיים, שכן מחקרים בחולדות הראו שהסוכר מזיק לפרבקטרואידים – סוג של חיידקי מעיים, שפגיעה בהם עלולה לפגום בתפקודי זיכרון.
גם ליכולת הריכוז הסוכר עושה רע, בשני אופנים: מחד גיסא, כאשר הוא מספק פרץ אנרגיה – הוא עלול לפגוע ביכולת הריכוז ולגרום לתחושה של ״היפר״, ומאידך – כאשר האינסולין מוריד את רמת הסוכר בדם, תחושת העצבנות והעגמומיות שמגיעה בעקבות כך עשויה גם היא להפחית את המסוגלות להתמקד.
גם כאב הראש והבחילה שלעתים מעורבים בכך אינם תורמים, כמובן, ליכולות הלמידה…
התנודות הללו במצב הרוח שכיחות בקרב ילדים שמרבים לצרוך מזונות מתוקים, ופעמים רבות הם אינם יודעים להסביר מדוע הם עוברים מתחושת ״היי״ לבכי או לכעס.
הדבר מזיק לא רק להישגיהם בלימודים, אלא גם לפיתוח יכולות חברתיות תקינות.
אז כן, כל מה שרציתם הוא לצ׳פר בממתק, ובעוד אחד, ובעוד אחד, אבל המוח של הילד שלכם כבר לא יהיה אותו הדבר.
אמת או מיתוס?
מזה שנים רבות ישנן טענות לקיומו של קשר בין אכילת סוכר לבין התפתחות של הפרעות קשב וריכוז (ADHD ו-ADD), בעוד שבפועל טרם התקבל ביסוס מחקרי משמעותי לכך, ואין כל ראייה לטענה שסוכר גורם ל-ADHD.
אך מה בנוגע להחמרת תסמינים של הפרעה קיימת?
כיום, עם כמויות הסוכר הזמינות המצויות סביבנו, ישנה עלייה הן בשכיחות של אבחוני ADHD והן בצריכת סוכר בקרב ילדים, ולא רבים יחלקו על כך שמכיוון שסוכר נספג בגוף חיש קל ורמות הסוכר בדם עולות ויורדות במהרה – הגיוני שהדבר יתבטא בשינויים בהתנהגות.
אך מה אומרים המחקרים המדעיים?
ראשית, לילדים הסובלים מ-ADHD ותסמונות דומות קל יותר להתמכר לסוכר מאשר לילדים שאין להם ADHD, משום שהראשונים נוטים לסבול ממחסור מדופמין, ואילו הסוכר מספק להם מנת דופמין זמינה.
זאת ועוד, ילדים עם ADHD נוטים לסבול מבעיות במערכת העיכול, שאת הסימפטומים שלהן הסוכר עלול להחמיר.
נוסף על כל אלה, התנודות החדות באינסולין, שמביאות להיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם), מעצימות את חוסר הוויסות במוחם של ילדי ADHD ומחריפות את חוסר הקשב שלהם.
שימו לב: ארוחת בוקר מתוקה היא מתכון מצוין לנפילת סוכר בכיתה בהמשך היום.
למרות שישנם חוקרים שטוענים שסוכר אינו מחמיר תסמיני ADHD, מחקרים בהחלט מצביעים על קשר ברור בינו לבין עלייה בתסמיני ההפרעה.
אחת התיאוריות המובילות בניסיון להסביר זאת מדברת על כך שמה שבאמת מחמיר תסמיני ADHD הוא חוסרים תזונתיים, והרי דיאטות עתירות סוכר נוטות להיות דלות בחומרים תזונתיים, כמו סיבים, חלבונים ואבות מזון חיוניים נוספים.
למשל, לעתים קרובות מי שסובל מ-ADHD יהיה בעל רמות נמוכות יותר של ברזל ואבץ, שלשניהם תפקיד בוויסות דופמין.
מנגד, מחקר אחד הציע שבעוד שדיאטה דלה בחומרים תזונתיים לא בהכרח תחמיר תסמיני ADHD, סביר שתזונה הכוללת חומרים חיוניים תפחית את חומרת תסמיני ההפרעה.
תיאוריה אחרת הולכת בכיוון ההפוך, וטוענת ש-ADHD אינו תוצאה של צריכת סוכר, אלא גורם להעדפת מזונות מתוקים: היות והסוכר גורם לתגובת דופמין במוח, הגיוני שילדים הנוטים לאימפולסיביות ולהעדפת גמול מיידי יימשכו אליו, ובמיוחד כשרמות הדופמין במוחם נמוכות.
סברה נוספת היא זו לפיה ישנם ילדים שרגישים לסוכר, ובקרב אלה – צריכת סוכר מחמירה תסמיני ADHD.
הורים שטוענים שאכילת סוכר אכן משנה את התנהגות ילדם, יכולים להסיר את הסוכרים מהתפריט שלו למשך 10 ימים, ואילו ביום ה-11 להגיש לו מיץ פירות נקי עם כפית סוכר מהולה בתוכו, כדי לבחון אם ישנה עלייה ניכרת בהיפראקטיביות או קשיי ריכוז משמעותיים יותר.
שמירה על תזונה בריאה היא קריטית לתפקוד אופטימלי של המוח, וביתר שאת כשמדובר בילדים עם ADHD והפרעות קשורות.
לניהול תזונה והרגלי צריכה מדיתית של סוכר הקדשנו כתבה נפרדת, בה ניתן למצוא טיפים יישימים לשמירה על בריאות הילד, ובפרט בריאות המוח ותפקודו. כמו כן, כתבנו על תחליפי סוכר ראויים שניתן לשלב בתפריט של הילד.
לילה טוב, מותק
השפעתם של סוכר ומיני ממתקים על המוח אינה פוסחת על איכות השינה של ילדים וישנם לא מעט מחקרים שקובעים כי הסוכר מעודד הפרעות שינה אצל תינוקות וילדים.
צריכת סוכר בשעות אחר הצהריים המאוחרות או בערב עלולה להזריק לילד אנרגיה, להקשות עליו להירדם בשעות שבהן הוא אמור להיות במיטה ולמנוע ממנו שעות שינה חיוניות.
זאת ועוד, התנודתיות במצב הרוח שנגמרת על ידי סוכר וממתקים יכולה אף היא להוות מכשול בניסיון לשקוע בשינה.
כאילו שלא די באלה, השפעה אפשרית נוספת של אכילת סוכר היא דלקת בדפנות הנחיריים, דבר אשר עלול להוביל לקושי לנשום כראוי בלילה ולהתעוררויות רבות יותר.
מכאן, המצב עלול להגיע עד כדי דום נשימה בשינה, בעיקר אצל ילדים עם שקדים ושקדי אף מוגדלים.
סימנים לדום נשימה בשינה עשויים להיות נחירות תכופות, עייפות רבה ושינה בתנוחות משונות, שמסייעות לילד לנשום.
בין שלל תחלואיו של סוכר, בולטים, אם כן, נזקיו למוח ולקוגניציה של ילדים, ואפילו עוד יותר כאשר מדובר בילדים הסובלים ממילא מבעיות קשב וריכוז.
ללא ניהול נכון של צריכת הסוכר של ילדיכם, תוכלו לצפות לפגיעה ביכולות הריכוז שלהם, בהתפתחות תפקודים מוחיים ובשנתם התקינה. הצילו אותם מכך.
קריאה נוספת: איך עוזרים לילד להיגמל מסוכר?
