זאב בתחפושת של כבש – מכירים? בעוד שסוכר הוא הדבר הכי מתוק, מילולית, כזה שמתקשר לנו עם ילדות, תום וצמר גפן מתוק, בפועל מדובר בסם מסוכן של ממש, שהוא אחד הדברים האחרונים שהייתם רוצים שהילדים שלכם יכניסו לפה.
בתרבות השפע המערבית, הסוכר הוא מגפה של ממש, רעל ממכר שזורע הרס בגופם של בני אדם, וביתר שאת בזה של ילדים.
על אודות נזקי הסוכר לבריאותם של זאטוטים ניתן, למרבה הצער, להכביר על פני כרכים שלמים, אל מטרתה של כתבה זו היא לתת לכם, ההורים, מושג על מממדי הנזק.
הכתבה סוקרת את סיכוני הסוכר, כדי שתפנימו עד כמה מדובר בדבר מה מסוכן והרסני, והיא הראשונה בסדרת כתבות, שבחלקן יוצעו פתרונות, כלים לחינוך מגיל אפס ודרכי התמודדות עם החומר המדאיג.
דע את האויב המתוק
כיום, ילדים צורכים סוכר בכמויות עצומות, בין אם דרך אכילת ממתקים לשמם, ובין אם בצריכת מזונות מעובדים שנראים תמימים למראה, או לכל הפחות – שאינם נתפסים כממתקים.
למשל, עד לפני כעשור, הסוכר במאות מותגים של דגני בוקר שנמכרו בארצות הברית היווה לפחות 40% מהקלוריות, ולמרות שמאז עלתה ברחבי העולם המודעות לתזונה נכונה ושיעורי הסוכר צומצמו בדגני הבוקר ובמוצרים רבים אחרים, המצב עדיין קטסטרופלי למדי.
יוגורט רימונים, למשל, נשמע כמו אחד הדברים הבריאים ביותר שתוכלו להציע לילדכם. דה פקטו, מדובר בגביע המכיל 19 גרם סוכר, כאשר לשם השוואה – גביע יוגורט רגיל מכיל 7 גרם של סוכר לגיטימי, כזה שמקורו בלקטוז.
מבלבל? אי אפשר להאשים אתכם, כאשר סוכר מופיע ב-56 שמות שונות על גבי רשימות הרכיבים של המוצרים שאנחנו קונים במכולת השכונתית – סירופ אגבה, סירופ תירס, דקסטרוז וגלוקוז הם רק כמה דוגמאות על קצה הכפית.
הסוכר מצוי בקטשופ וברטבים שונים, בשעועית אפויה, בקפה בטעמים ובעוד אינספור מוצרים שלאו דווקא מצלצלים לנו כמו כאלה שמחביאים בתוכם סוכר.
כדי להבין את סדר הגודל של התופעה, לכשני-שלישים מהמזונות הארוזים בארצות הברית מוסיפים סוכרים שונים.
ילדים הם צרכני הסוכר הגדולים ביותר, ואולם הבעיה מתחילה, למרבה האימה, עוד בינקותם.
ב-2015 מצא המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) שלא פחות מ-35% מהקלוריות שצורכים תינוקות – בארוחותיהם, בחטיפיהם ובמיצים הייעודיים לגילם – מקורן בסוכר.
בישראל, הילד הממוצע אוכל כמות מבהילה של 36 כפיות סוכר ביום, המצטברות לכדי 70 ק״ג בשנה.
הדבר מציב אותנו במקום השלישי בעולם בהשמנת ילדים, נתון מאוד לא מפתיע כשמבינים ש-50% מתצרוכת הקלוריות של ילדינו מקורה במזונות אולטרה-מעובדים, וש-15% מהתינוקות במגזר היהודי צורכים שתייה ממותקת עוד לפני גיל שנה.
סוכר הוא מזון ריק מבחינת ערכים תזונתיים: אין בו דבר פרט לקלוריות, והוא משולל חלבונים, ויטמינים, מינרלים או סיבים תזונתיים.
לכן, אכילה של סוכר רב ממקורות שאינם עשירים באבות מזון נוספים (למשל פירות וירקות), גורמת לחוסרים תזונתיים, כמו חלבונים לבניית העצמות, שומנים בריאים להתפתחות המוח וסידן לבניין העצמות.
זאת ועוד, במהלך עיכול המזון המתוק מתרוקן הגוף מוויטמינים כמו ויטמיני B, שמעורבים במטבוליזם של גלוקוז, הפחמימה הנפוצה ביותר על כדור הארץ.
אם הנזק היה נגמר כאן, דיינו… אבל פה רק מתחילה הבעיה.
אני יכול להפסיק מתי שבא לי?
סוכר ממכר ובפרט כשמדובר בילדים. במבנהו הכימי, סוכר מעובד מורכב משתי מולקולות: פרוקטוז וגלוקוז.
מולקולת הפרוקטוז מעובדת בכבד באותו האופן שבו מעובד אלכוהול, ובדיוק כפי שאין בגוף שום תגובה ביו-כימית שזקוקה לעיכול האלכוהול, ובכמויות גבוהות הוא הופך לממכר ורעיל – כך קורה גם במקרה של פרוקטוז, שעלול להוות גורם בהתפתחות סוכרת סוג 2 ומחלת הכבד השומני.
חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה מצאו שמבחינה כימית, מוחותיהן של חיות מעבדה מגיבים לסוכר באופן הדומה לתגובה הנרשמת במקרה של צריכת קוקאין.
כמובן שלא ניתן לגזור מכך את אותה תגובה בבני אדם, אך אין ספק שקשה לוותר על צריכת סוכר.
הסרה מהירה של סוכר מהתפריט נוטה לגרום לתסמיני גמילה, בהם הפרעות שינה ועייפות, שינוי מצב רוח קיצוניים, דיכאון, כאבי ראש וכאבים בגפיים, וחוקרים אף מצאו שצריכת יתר של סוכר יכולה לשנות את בלוטות הטעם, כך שהאדם יתחיל לחשוק במזונות מתוקים יותר ויותר, ולחוש פחות בטעמם המתוק של פירות או של מזונות בעלי מתיקות עדינה.
עוד ידוע כי הסוכר מעלה את רמתו במוח של המוליך העצבי דופמין, המפעיל את אזור ההנאה והפיצוי.
במילים אחרות, המוח תופס את הסוכר כ״פרס״. הדבר גורם לתחושת עונג, או ״היי״ – קטנה בהרבה מזו שנגרמת מסמים פסיכואקטיביים, אך עדיין מורגשת.
מכיוון שהגלוקוז הנצרך מועבר אל התאים על מנת שאלה יפיקו ממנו אנרגיה באמצעות ההורמון אינסולין (המיוצר על ידי הלבלב), עלולה להגיע נפילת סוכר, שתתבטא בעייפות או ברעידות.
מנגד, אם הסוכר אינו מסולק מהדם בצורה יעילה על ידי האינסולין, ייתכנו תחושות של עצבנות, ״מצב רוח״ או קשיי ריכוז, ובניסיון לחוש שוב שלווה ורוגע – מתפתחת תלות במזונות מתוקים, כלומר התמכרות.
מולקולה ושמה ״נזק״
מלחיץ? זה היה רק ספתח. להלן יובאו עיקרי הפגיעה של הסוכר בילדים, וגם זאת בתמצות, בהנחה שאתם שואפים לסיים לקרוא את הכתבה עוד היום.
לצערנו, תוכלו למצוא ברחבי האינטרנט אוקיינוס של חומרים נוספים על נזקי הסוכר.
מלבד העובדה שכבר הוזכרה, שהסוכר יכול לגרום לתחושת שובע, ובכך למנוע מהילד לצרוך מזונות מזינים, הכוללים אבני בניין החיוניות לגופו ולהתפתחותו התקינה, מחקרים מראים שסוכר הוא רעלן אשר עלול לגרום למחלות שונות, בהן גם מחלות כרוניות.
בין היתר, צריכה גבוהה של סוכר נקשרה מחקרית ליתר לחץ דם, למחלות לב, לדלקת פרקים ושיגדון, לבעיות בעצמות, לסוכרת, למצבים דלקתיים (למשל אקנה), לאלרגיות ולאסתמה ואפילו לסוגים שונים של סרטן.
הסוכר הוא גורם ידוע להשמנה ולהשמנת יתר, ובעיקר הסוכר שמקורו במשקאות ממותקים, משום שאלה – בניגוד למזונות – אינם תורמים לתחושת שובע, והם נצרכים בנוסף לקלוריות שאנו אוכלים.
השמנה מגבירה את הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2, ששכיחותה בקרב בני נוער גברה בשנים האחרונות.
למרות שסוכרת מושפעת במידה רבה מגורם גנטי, גם לפן הסביבתי (תזונה, פעילות גופנית) יש תפקיד בסיפור.
נוסיף לכך את הנתון העגום לפיו ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בקטיעת איברים של חולי סוכרת, ונסמן עוד סיבת מפתח לנעילת הממתקים בארונית הגבוהה שבמזווה.
נתעכב עוד רגע על משקאות ממותקים, ובפרט משקאות ממותקים מוגזים. מלבד התוספת המשמעותית של קלוריות ריקות לתזונת הילד, משקאות אלה הם סכנה רבתי לשיניים.
מקורה של מחלת העששת, המתבטאת בחורים ובנזקים לשיניים, הוא בכך שהסוכר משמש מזון לחיידקים השוכנים בחלל הפה. בישראל, יותר ממחצית מהילדים סובלים מעששת ומאובדן חומר השן, על הכאבים והזיהומים הכרוכים בדבר.
בגיל הגן, ילדי ישראל רושמים ממוצע של 3 שיניים נגועות בעששת, ואפילו לא התחלנו לדבר על הנזק לכיס שגלום בטיפולים הכרוכים בכך.
סוכר, זוכרים?
אחת מהבעיות הקוגניטיביות הבולטות של צריכת סוכר גבוהה היא פגיעה בזיכרון.
מזה שנים ישנן טענות לקשר בין אכילת סוכר לבין התפתחות של קשיי למידה והפרעות קשב וריכוז (ADHD ו-ADD), ולמרות שטרם התקבל ביסוס מחקרי משמעותי לכך, דבר אחד ברור: מכיוון שסוכר נספג בגוף מהר ורמות הסוכר בדם עולות ויורדות חיש קל, הדבר בהחלט יכול להתבטא בשינויים בהתנהגות, וכן בבעיות שינה, בדיכאון ובבעיות רגשיות נוספות.
ואולם, מחקרים בהחלט מבססים את הטענה שלצריכת סוכר במהלך הילדות יש השפעה על התפתחות המוח, ובעיקר על מרכז ההיפוקמפוס, לו תפקיד קריטי בלמידה ובזיכרון.
פגיעה בזיכרון המקושרת לנוכחות סוכר עשויה להגיע גם דרך פגיעה במעיים, כאשר מחקרים על חולדות הראו כי הסוכר פוגע בחיידקי מעיים מסוימים, המכונים פרבקטרואידים, באופן העלול להוביל לפגיעה בזיכרון, עם קשר ובלי קשר לתפקוד ההיפוקמפוס.
אם נישאר במערכת העיכול, הסוכר משפיע אוכלוסיית חיידקי המעיים ועל תפקוד המעי, כאשר נוכחות מופרזת של פרוקטוז ואי יכולת לספוג אותו יכולות להביא לבעיות כמו מעי דליף (מצב שעלול לתרום לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב וכלי דם), התנפחות (משום שהסוכר מפריע למעי הגס לספוג מים), שלשול (עקב פגיעה בעיכול הסוכרים), גזים (בסיוע סוכר שאינו מפורק), נזק לכבד וכבד שומני (בשל עומס הפרוקטוז) וחוסר תפקוד מטאבולי, שעלול להתבטא בהשמנה, בכולסטרול גבוה וביתר לחץ דם.
התעייפתם רק מלקרוא? אנחנו מזכירים שתמצתנו.
בשורה התחתונה, אם הילדים שלכם יקרים לכם – הרחיקו אותם מסוכר בדיוק כפי שאתם מרחיקים אותם מאש. בטוח תסכימו עם הקביעה שהם מספיק מתוקים גם ככה…
קריאה נוספת: סוכר השמנה ואימון לחיים בריאים
