למה חשוב לאבחן אוטיזם בגיל צעיר?
השארת תגובה
נתחיל מהשורה התחתונה: אבחון ילד או ילדה עם אוטיזם בגיל צעיר ככל שניתן, משפר את הסיכויים של הילד/ה להתקדם ולהתגבר על חלק מהקשיים הכרוכים באוטיזם.
מחקרים רבים שפורסמו לאורך השנים האחרונות הוכיחו כי ככל שהטיפול שינתן לילד/ה מתחיל בגיל צעיר יותר, כך סיכויי ההצלחה של הטיפול עולים בהתאם.
מעבר לכך, ישנם מחקרים מבוססים ומקיפים מאד, שמוכיחים כי יעילותו של הטיפול שניתן לילדים מרגע הלידה ועד לגיל 6 גבוה לאין שיעור מיעילותם של טיפולים הניתנים לילד/ה רק לאחר גיל 6.
הפרעות על הספקטרום האוטיסטי או בקיצור אוטיזם, שהולכות והופכות ליותר ויותר שכיחות וכוללות שורה של בעיות נוירולוגיות התפתחויות, שמופיעות עם תסמינים המתבטאים בין היתר בחוסר רצון ליצור אינטרקציות חברתיות, בעיות בתקשורת ודפוסים חוזרים של התנהגות.
מאחורי הגורמים לאותם חסרים קוגניטביים מסתתרים בעיות פיזיולוגיות במוח הנגרמות מארסנל גדול של סיבות רפואיות.
ישנן תסמונות אחרות עם תסמינים שחופפים עם אוטיזם, כגון הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD), הפרעות הפוגעות ברכישת שפה ובדיבור, ADHD, תסמונת טורט – אלה מקשים על אבחנה מדוייקת של המצב הרפואי, במיוחד בגיל צעיר, ולכן פעמים רבות קיים עיכוב באבחנה.
השכיחות של הפרעות בספקטרום האוטיסטי באוכלוסיית ישראל עומדת על כ-1% ובארצות הברית למעלה מ-1.25%.
למרות הדיווחים הרשמיים לא באמת ידוע בבירור מה השכיחות האמיתית של אוטיזם באוכלוסייה, מאחר שאין הסכמה גורפת מה זה בדיוק אוטיזם וגבולות ההגדרה אינן חד משמעיות.
לפיכך, על מנת לאבחן אוטיזם נוצרו קריטריונים אבחנתיים המכונים DSM-5 המאפשרים לאבחן אוטיזם בצורה מדוייקת יותר.
תוך שימוש בקריטריונים אלה, הפרעות בספקטרום האוטיסטי מזוהות בילדים עד גיל בית ספר בשיעור של 0.6%-0.8% ובילדים בגיל בית ספר ובני נוער בשיעור של כ-1%. אף על פי כן, קיימת תת-אבחנה של אוטיזם ולמעשה אוטיזם קיים באוכלוסייה צעירה בשיעור של עד פי 3-4 יותר מילדים מאובחנים!
יום ידוע שבהחלט רצוי לאבחן אוטיזם בגיל מוקדם ככל שניתן ובהתאם לכך שיינתן טיפול והתייחסות למצב כבר בגיל צעיר ובשלב מוקדם ככל שניתן.
בין הגורמים שמקשים על אבחון מוקדם היא ההטרוגניות בתסמינים בין אדם לאדם וכן חוסר מודעות בקרב הציבור הרחב.
אבחון מוקדם של אוטיזם מאפשר התערבות מותאמת כבר בגיל צעיר, שכוללת נקיטה של צעדים חינוכיים המותאמים לילד ומתן מידע להורים ולצוות הגן המשקף את הצרכים של הילד.
במקרים מסויימים ניתן לאבחן אוטיזם כבר לפני גיל שנה וחצי, בעיקר אבל לא רק באמצעות בדיקות גנטיות, כדוגמא בדיקת הצ’יפ הגנטי.
מחקרים מראים שאבחון מוקדם והתערבות מוקדמת בילדים אוטיסטים משפרת את המיומנויות ארוכות הטווח שלהם.
בגיל צעיר, המוח עדיין פלסטי, כלומר הוא טרם סיים את ההתפתחות שלו ואת יצירת הסינפסות, אלה הן אותם מסלולים כימיים שמקשרים בין איזורים שונים במוח.
ידוע כי בקרב ילדים אוטיסטים, בשנה השנייה לחיים ישנה יצירה בלתי תקינה של אותן סינפסות ולכן התערבות מוקדמת מאפשרת למקסם את הפוטנציאל ההתפתחותי של המוח ולקדם תהליכים שיעניקו לילד מיומנויות טובות יותר לחיים.
לאחרונה התפרסמו מספר מאמרים מבוססים וחשובים שהוכיחו כי התערבות בגיל מוקדם כל כך חשובה, שבמקרים מסויימים אף ילדים שהוגדרו בהתחלה על הספקטרום האוטיסטי וטופלו נשארים רק עם הפרעה מינימלית וכבר לא מוגדרים כאוטיסטים כשהם מתבגרים.
אבחון ילדים אוטיסטים בגיל צעיר והתערבות מוקדמת מאפשרים התמקדות בשיפור מיומנויות מתחומים שונים.
מיומנויות פיזיות
פעמים רבות אוטיסטים סובלים מדפוסי התנהגות חוזרים ומבעיות מוטוריות, כגון מיומנויות כתיבה, קואורדינציה והליכה.
מחקרים מראים שאימון מגיל צעיר בפעולות מוטוריות כגון שילוב פעילות גופנית לא רק שמשפר את המוטוריקה של הילדים אלא גם מוריד אגרסיביות, ממתן את דפוסי ההתנהגות החוזרים שלהם ואפילו משפר את התוצאים הקוגניטיביים שלהם.
מיומנויות תקשורת
ילדים אוטיסטיים לרוב מתחילים לדבר בגיל מאוחר יותר ומתקשים בדיבור ובהבעה של המחשבות שלהם, ומצד שני בהבנה של כוונות הזולת.
שיפור מיומנויות תקשורת מגיל צעיר מורידות תסכול הן בקרב הילדים והן בקרב הסביבה איתם הם מתקשרים ביומיום (המשפחה, המורים, החברים) ואף מורידה אגרסיביות מצד הילדים.
מיומנויות סוציאליות
אחד מהמאפיינים הבולטים של ילדים ואנשים בוגרים עם אוטיזם הוא הקושי ביצירת קשרים חברתיים, יצירת קשר עין, קיום שיחה וכיו”ב. לילדים אוטיסטיים לרוב יש פחות חברים ולכן הם מרגישים יותר בודדים ועם הערכה עצמית נמוכה יותר.
כאשר מאמנים את הילד בקיום אינטרקציות עם ההורים, עם האחים, עם חברים ואפילו באמצעות שימוש בסרטוני וידאו, הילד יידע להתגבר במידה מסויימת על אותם חסמים ויהיה לו יותר קל לקיים קשרים חברתיים בעתיד.
מיומנויות רגשיות
ילדים על הספקטרום האוטיסטי במקרים רבים סובלים מחרדה ומדיכאון, ובנוסף מתקשים בהבעת רגשות והבנת הרגשות של הזולת, מה שגורם לתסכול רב גם לילדים וגם לסביבה. התערבות מוקדמת עשויה לשפר את הפן הרגשי של הילד ולאפשר לו להתמודד בצורה טובה יותר עם סיטואציות מאתגרות עבורו.
בסופו של דבר, קיימות מספר שיטות וגישות לטיפול בילדים אוטיסטיים, אך בכולן נדרשת התערבות מולטידיסיפלינרית ועזרה של אנשי מקצוע, כגון אנשי ונשות חינוך המתמחים בתחום, פסיכולוגיים או פסיכותרפיסטיים וקלינאיות תקשורת.
חשוב להתאים לילד טיפול מקצועי שמתייחס להיבטים שונים של הילד ושם למטרה ללמד את הילד בצורה הדרגתית ומבוקרת כיצד לרכוש מיומנויות חדשות של למידה והתנהגות. יש להדגיש כי ההתערבות או הטיפול לא נועדה רק בשביל הילד או לילדה, אלא גם עבור הסביבה שלו, ובפרט המשפחה.
המסע לחיים עם ילד אוטיסטי יכול להיות מתסכל עבור המשפחה, והם עשויים למצוא את עצמם חסרי אונים אל מול האתגרים הרבים שקיימים בגידול הילד.
לכן, כבר מגיל צעיר על ההורים לפנות לאיש מקצוע על מנת לקבל כלים רגשיים להתמודדות עם המצב מנקודת המבט שלהם, להציב מטרות עבור הטיפול בילד שלהם ולקבל כלים כיצד ללמד את הילד שלהם מיומנויות שונות בתוך ומחוץ לבית.
הידע שהצטבר עם השנים ולאחר אינספור מחקרים שנעשו סביב אוטיזם מאפשר היום שיטות אבחנה וטיפול טובות הרבה יותר עבור ילדים עם אוטיזם, הן על-ידי שימוש באמצעים נוירו-פסיכיאטריים והן על-ידי שימוש באנליזות גנטיות.
הסיבה הספציפית לאוטיזם אינה ברורה לחלוטין, אך ידוע שמדובר בתסמונת שמכילה הן רכיב גנטי והן רכיב תורשתי. קיימות מספר תסמונות גנטיות אשר באות לידי ביטוי בתסמינים אוטיסטיים, כגון תסמונת חסר 22q11 או תסמונת ויליאמס שעשויות להתבטא בתסמינים נוספים (למשל מומים מולדים באיברים), ולכן אבחנה מוקדמת גם מאפשרת לטפל מוקדם ככל הניתן באותן בעיות רפואיות ולמנוע תחלואה נוספת אצל הילד.
הרבה פעמים ילדים אוטיסטיים כבר מגיל צעיר ביותר לא יוצרים קשר עין ישיר, הם לא מחייכים או מראים סימנים של שמחה, הם מפגינים חוסר התעניינות במשחק עם ילדים אחרים, לא מגיבים לשם שלהם ומתחילים לדבר בגיל מאוחר.
התסמינים לא חייבים להופיע כולם והם משתנים מילד לילד ובהתאם לרמת התפקוד שלו. למשל, ילדים עם תסמונת אספרגר, שמאפיינת אוטיזם בתפקוד גבוה, לרוב לא סובלים מבעיה שכלית או מעיכוב בדיבור, אך כן נדרשת התערבות עבורם ע”י איש מקצוע.
במצבים אלה אבחנה של אוטיזם נעשית מאתגרת ועשויה להתעכב.
בדיוק מסיבה זו חשוב לפנות ולהתייעץ עם רופא המשפחה או רופא הילדים בקופת החולים, מיד כאשר עולים סימנים מחשידים, על מנת לתת המעטפת המתאימה לילד ולמשפחה.
בין אם מדובר באוטיזם בתפקוד גבוה או נמוך, עוד ועוד מחקרים מראים שאבחנה של אוטיזם מגיל צעיר משפרת את התוצאים קצרי וארוכי הטווח של הילד, משפרת את המיומנויות של הילד, מורידה תסכול מצד הילד והמשפחה ומאפשרת לספק מסגרת חינוכית ורגשית המתאימה לילד.
עוד בנושא: אפשר לאבחן אוטיזם כבר בתחילת ההריון!
בריאות ורפואה בגובה העיינים, בשפה נגישה ועל מנת שכל אחת ואחד מכם יוכל לדעת רק קצת יותר, לנהל אורח חיים בריא יותר ולהנות יותר מהחיים. אנחנו כאן כי אין מצב שלא תדע/י מה קורה מסביבך!
אם אכפת לך כמו שאכפת לנו, רצינו להגיד שאנחנו מספקים במה מכובדת וראויה לכותבות וכותבים מוכשרים ומקוריים, כאלה שיש להם במה לחדש ולרענן עבור כולנו. אז אם את או אתה בעניין, אנחנו כאן ולא אכפת לנו לתת לך במה!
התוכן באתר אין מצב! מוגן בזכויות יוצרים © התוכן באתר אינו מיועד ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ רפואי, אבחנה או טיפול מרופא. תמיד ובכל בעיה רפואית מומלץ לפנות בהקדם לרופא המשפחה או כל מומחה רפואי אחר.