אנדומטריוזיס (Endometriosis) היא מחלה גניקולוגית בה נודדים תאי רירית הרחם (Mucous membrane) אל אזורים שונים בגוף.
לרוב נודדים תאי רירית הרחם אל איברי הרבייה השונים ואל האגן ולעיתים גם אל איברים הנמצאים בסמוך לאברי הרבייה, כדוגמת: המעיים, שלפוחית השתן ואזור הרקטום.
במקרים נדירים נודדים תאי הרירית גם לריאות או למוח. באופן טבעי מגיבה רקמת רירית הרחם לתהליכים הורמונאליים שונים המתרחשים בגוף האישה ובעת מחזור הווסת היא מתפרקת וגורמת לדימום אופייני.
לעיתים כאשר נוצר דימום פנימי שמקורו ברירית הרחם, ולדם אין מקום להתנקז אליו, הוא נודד וגורם להופעת דלקת מקומית.
בעקבות הדלקת נוצרות צלקות באיבר הנגוע ולעיתים גם מתרחשות הידבקויות עם איברים סמוכים. במקרים מסוימים מתפתחת גם ציסטה (Cyst) באזור, הקרויה בלשון הרפואית “אנדומטריומה”.
לרוב מלווה מחלת האנדומטריוזיס בכאבים עזים בעת קבלת הווסת החודשית. הכאבים במקרים אלה הם משתקים ושונים לחלוטין מהכאב הנורמאלי המתלווה להתכווצויות השגרתיות של הרחם בזמן המחזור.
בנוסף לכך, הצלקות הפנימיות גורמות להפרעות שונות בתפקודם של האיברים שנפגעו ולהופעתם של תסמינים נוספים, כדוגמת: כאבים בזמן קיום יחסי מין, הפרעות במתן שתן, בעיות שונות במערכת העיכול ותופעות נוספות.
היעדר טיפול מתאים עלול להסתיים אף בבעיות פוריות שונות.
הסיבה למחלה איננה ברורה עדיין וכדי לתת אבחנה סופית לקיומה יש לבצע ניתוח הקרוי “לפרוסקופיה” (Laparoscopy). באמצעות הניתוח ניתן לזהות את הנגעים בחלל הבטן ולקבוע את מידת חומרת המחלה.
עם זאת, עדיין לא קיים טיפול המרפא את המחלה לחלוטין אך ישנם טיפולים הורמונאליים שונים המדכאים את הביוץ במטרה לעצור את החמרתה.
לעיתים מתבצע גם הליך הסרה של הנגעים, ובעקבותיו חלה הקלה משמעותית לתקופה מסוימת בסימפטומים השונים.
לאנדומטריוזיס ישנם גם טיפולים אלטרנטיביים שונים, כדוגמת: דיקור או נטורופתיה (Naturopathy) המובילים להקלה בתסמיניה.
סיפור אמיתי על אנדומטריוזיס
אצלנו במשפחה לא נהוג לדבר על הנושא, זה אינטימי, אולי לא צנוע, אישי, אבל יתכן שאם הנושא ידובר הדברים יראו אחרת.
אני היום בת 31. תמיד תמיד סבלתי מכאבי בטן לא מוסברים כבר בגילאי 6-7. בגיל 10 קיבלתי את הווסת הראשונה שלי.
כנראה הייתי הראשונה בכיתה. בהתחלה היה דיי בסדר.
בגיל 13-14 (בערך בשנת 2003). התחלתי לסבול מכאבי ווסת משתקים.
למדתי בפנימיה ולא היתה גישה לרופא, בטח לא רופא שמתעסק בבעיות מהסוג הזה. הייתי משונררת מחברות כמויות אדירות של נורופן ואדוויל ולמעשה התמכרתי למשככי כאבים בגיל צעיר. מאד.
אבל גם זה לא עזר. כאבי בטן ואגן קשים מאוד. זה השפיע על היכולת לשבת על כיסא או על אסלה. על יכולת לעמוד זקוף, על יכולת להתרומם, לשכב ולעיתים גם על להתלבש.
היה לי מאוד קשה לעשות צרכים. בימים קשים יותר לא יכולתי לזוז במיטה כלל! גם לא בשביל לשלוח את היד לשידת הלילה לקחת כדור משככים ומים.
יום אחד, כאב לי כל כך, שלא יכולתי לחשוב על לשבת. העברתי יום שלם בעמידה, בכיתה, בחדרי המגורים וכו.
הפנו אותי לאחות בית ספר. בכיתי מכאב. היא אמרה לי, “הרופא לא נמצא, יש לי פה כדור שיעזור. אסור לי לתת לך אותו בלי אישור רופא. אל תספרי לאף אחד”. אלגולוזין, כדור צבעוני, הוא באמת עזר לכמה שעות.
לבסוף כאשר הבינו שלא יודעים מה לעשות איתי. שלחו אותי הביתה, הציעו לי טרמפ. אבל אני לא יכולה לשבת! אז נסעתי באוטובוס מהפנימיה הביתה, כאב לי באופן לא סביר בעליל.
כך זה המשיך שנים, כמעט בכל ווסת. לאורך השנים התלוננתי אצל הרופאים על הכאב.
שלחו אותי לגניקולוג בערך בגיל 15-16, הוא הציע גלולות למניעת הריון להסדרת הווסת ובטענה שיתכן וזה יקל על התסמיני הכאב.
חששתי לספר לאמא על הגלולות. ‘גלולות לוקחות בנות שהן פעילות מינית’. גלולות זה לא תרופה. אז החבאתי. זה עזר מעט וגם רק לעיתים.
פניות מרובות למיון בשל כאבי בטן. אישפוזים מרובים, טרטורים בין רופאים. לא עולים על הבעיה – הכל תקין.
בשנת 2008 כשאני בת 19, שישי בצהרים, אני מבקרת את אבא שלי לפני שבת. לקראת שבת לפני שאני חוזרת הביתה, כאבי בטן נואשים. אבא עכשיו למיון!
מיד אישפזו אותי לבירור. בעודי לבד, נכנסים מספר רופאים, כאשר אני בהתקף כאב וכל הגוף רועד ואני בוכה, אומרים לי “הכנסנו אותך לרשימת הניתוחים, היום עושים לך ניתוח אפנדציט”.
לא הבנתי למה אפנדציט. זה כאב שאני מכירה שנים. לא יתכן שזה אפנדציט. ידעתי שהם טועים!
שאלתי אותם מה קורה במידה והם נכנסים והם מגלים שהפנדציט תקין? הסבירו שבכל מקרה יסירו אותו.
התעקשתי שיוכיחו לי שחור על גבי לבן שזה מקור הבעיה, בלי זה, אין ניתוח!
שבוע ימים של אישפוז ומלא בדיקות. אולטרסאונדים שונים, כירורג, גניקולוגים, סיטי ואז ראו משהו קטן – נוזלים ברצפת האגן.
משחררים אותי עם הסבר. יתכן והיתה לך ציסטה בשחלה שהתפוצצה וגרמה לכאב. מעקב אצל רופא נשים בקופת חולים. גם זה לדעתי היתה טעות. אבל זה לפחות היה כיוון חדש.
אז מידי פעם הייתי מגיעה לבדיקות מעקב לאורך כמה שנים, התגלתה ציסטה בשחלה שמאלית שהלכה וגדלה והגיע ל-7 ס”מ.
מאז בערך התחלתי טיפול אחר עם הגלולות, חיבור 3 חפיסות בכל סיבוב. הציסטה הזו והנוזלים שראו זמן רב קודם העלו רמז אולי אנדומטריוזיס.
במזל הרופא שלי היה במחלקת ivf וולפסון ושמע על התופעה ולכן החשד שלו עלה. רוב הרופאים, לא הכירו ועדיין לא מכירים את הבעיה.
נקבע לי ניתוח באסף הרופא ל-2013. נאמר לי כבר שם, אם את רוצה ילדים, כדאי שתתחילי לחשוב בכיוון. בלי לחץ.
אבל מגיל 30 גם טיפולי פריון הסיכוי להריון יהיה קטן, אפסי. יצאתי מהשיחה הזו בוכה! בשורה קשה מאוד לאישה צעירה.
באסף הרופא לאותם ימים ועדיין אין מומחים למחלה, ואילו בבתי חולים אחרים בארץ היו ועדיין יש מומחים למחלה, אך שלחו אותי, החולה הצעירה שלא יודעת כלום לניתוח באסף הרופא.
בניתוח הזה (לפרוסקופיה) התגלה גודל הזוועה. הדבקויות בכל האגן וחלל הבטן. איבדתי כחצי שחלה בניתוח הזה.
החלמה לא קלה. הקלה בכאבים רק לכמה חודשים. בכל הזמן הזה המשכתי דיכויי הורמונלי.
שנה לאחר מכן התחתנתי. ניסינו שנה שלמה להקלט להריון באופן טיבעי ללא הצלחה.
בדצמבר האחרון נכנסתי לניתוח לפרוסקופיה שני בקפלן אצל מומחה אנדומטריוזיס. כבר ידעתי מול איזו מחלה אני עומדת והבנתי שמצבי חמור.
בכניסה לחדר הניתוח, המומחה מספר לי ולבעלי שזה יהיה ניתוח קצר של שעתיים והכל יהיה בסדר.
הניתוח גילה שמצבי היה חמור יותר מכל ההדמיות שנעשו מראש וגילה דברים שלא ראו בהדמיות.
השופכנים שלי היו מעורבים בנגע עמוק בדפנות האגן היו סתומים, לכן סבלתי מעצירת שתן, קושי במתן שתן ולאחר הניתוח הוסבר לי שאם הייתי מחכה עוד כמה חודשים סביר שהייתי מאבדת 2 כליות מבלי לדעת אפילו מה הסיבה.
כרתו לי 2 נגעים ענקיים משני צידי דפנות האגן. כרתו ציסטה שחלתית אנדומטריומה נוספת. כרתו חצוצרה.
איבדתי לא מעט דם, היה לי דימום פנימי התעוררתי עם נקז בבטן שליווה אותי כמה ימים ואם זה לא מספיק, סיבוך נדיר – נקב ברחם.
הניתוח ארך 6 שעות! וזה ככה על קצה המזלג.
אחרי שנים ומאות בדיקות רפואיות התברר שאני חולה במחלה קשה, אנדומטריוזיס דרגה 4+.
המחלה הזו קשה לאיבחון וקשה לזיהוי מכיוון שלא תמיד רואים את תופעותיה ואת הנזקים שלה בהדמיות השונות.
ישנם כמה מומחים בארץ שיודעים לבדוק, לזהות ולאבחן את המחלה. לא, לא כל רופא נשים ולא כל טכנאי אולטרסאונד ולא כל מנתח יודעים לזהות את המחלה.
אם את סובלת מחלק מהתופעות, או אם אתה מכיר מישהי שסובלת מתופעות כמו כאבים קיצוניים בזמן: ווסת, ביוץ, קיום יחסי מין, קושי במתן צרכים, בטן נפוחה, דימומים לא מוסברים, שלשולים לא מובנים, שחלות פוליציסטיות ועוד.
אם קשה לך לתפקד, את מאבדת ימי לימודים, ימי עבודה, מפגשי חברה בשל הכאבים, אם כדור נורופן כבר לא עוזר.
אנא, פני למרפאה ותבקשי הפניה למרפאת אנדומטריוזיס באחד מבתי החולים, או למומחה אנדומטריוזיס. גשי לבדוק!
לכאבים האלה יש שם. זה לא בראש שלך! את לא משוגעת! אנדומטריוזיס. בעבר הלא כל כך רחוק היינו 1 מתוך 15. היום אנחנו 1 מתוך 9 ורבות טרם אובחנו.
חשוב מאד להעלות את המודעות לאנדומטריוזיס.
תודה רבה שקראתן, אני מעריכה את זה מאוד. אם יש מישהי בחייכם שהסיפור שלי יכול לעזור לה, שתפו אותה, תראו לה, תעזרו לה.
יש חשיבות לאיבחון מוקדם.
אני אובחנתי באיחור של מינימום 10 שנים!
קריאה נוספת: כל מה שחשוב לדעת על סימפיזיוליס
