כמו הלב ומצב הרוח, גם השלד עובר שינויים רבים במהלך ההיריון וכהכנה ללידה. אחת מכל חמש נשים תחווה כאבי אגן בהיריון ובחלקן עלולה להתפתח היפרדות של עצמות האגן, שיכולה לגרום לכאב וסבל רבים במידה ולא מדוברים ולא מטופלים. אז מה עושים כשכואב האגן?
היריון הוא אתגר רב מערכתי לגוף האישה ובמהלכו חלים שינויים רבים באנטומיה ובפיזיולוגיה של הגוף. האישה ההרה צריכה מחד להזין את צורכי הגוף שלה ואת צורכי הגוף של העובר ומאידך להסתגל לשינויים הקיצוניים שהגוף עובר עקב גדילת העובר על חשבון האיברים השונים, המקום שהוא תופס והשינויים ההורמונליים בזמן ההריון המתקיימים במקביל.
כמו שאין מערכת בגוף שלא מושפעת ומשתנה בצורה זו או אחרת במהלך חודשי ההיריון, כך גם מערכת השריר והשלד צריכה לעמוד בעומס גדל במשקל ולהגיב לרמות הורמונים גבוהות. שילוב גורמים זה עלול, במקרים מסוימים, לגרום לבעיות שונות כמו כאבי מפרקים, כאבי גב, היפרדות של עצמות האגן, דלקת בגידים וספיגת עצם זמנית.
עלייה במשקל היא חלק טבעי וחיוני בהיריון
במהלך היריון משקל האישה צפוי לעלות ב-11 עד 15 קילוגרמים באופן תקין. במקביל, חלה תזוזה של מרכז הכובד של הגוף בשל הבטן המתפתחת כלפי חוץ. בנוסף לכך חלים מספר שינויים הורמונלים וביוכימיים שמגבירים את המתח על השלד המרכזי ועל האגן.
שינויים משולבים אלו גורמים לעלייה בכח שמופעל על חלק ממפרקי הגוף עד פי שניים מכפי שמופעל עליהם בנורמה ומתפתח שינוי בזוויות בין החוליות בעמוד השדרה: מתפתחת דחיקה לאחור של הגב התחתון וכיפוף לפנים של הצוואר, יחד עם ירידה בגובה הכתפיים על מנת לפצות על גדילת הרחם וליצור שיווי משקל חדש.
מפרקים רבים הופכים לגמישים יותר במהלך ההיריון וישנה הרחבה של מפרקי האגן, כהכנה לצאתו של העובר דרך תעלת הלידה שמוגבלת על ידי טבעת האגן. כמו כן, נמצא שהאגן עובר הטייה לפנים ויש שימוש מוגבר בשרירים החיצוניים של הירך ושל הקרסול וכן יכול להתפתח שינוי ביציבה ובהליכה.
רלקסין: הורמון שהואשם על לא אוול בכפו
רבים מהשינויים שעובר השלד במהלך ההיריון מתווכים על ידי הורמון שנקרא רלקסין (Relaxin), שמופרש ברמות גבוהות על ידי מרכיבי השחלה ושק ההיריון השונים: הגופיף הצהוב ובעיקר השליה. רמתו גבוהה ביותר במהלך השליש הראשון להיריון וחושבים שמטרתו היא לשפר את השרשת שק ההיריון בדופן הרחם ותחילת גדילתו.
בהמשך ההיריון רלקסין עוזר להרפיית שריר הרחם, ריכוך צוואר הרחם והרחבה של הסימפיזיס פוביס – רצועת סחוס שמחברת בין שתי עצמות האגן מלפנים ולמעשה מונעת מהעצמות להיפרד בשגרה.
בעבר חשבו שכאבי מפרקים שונים במהלך ההיריון קשורים לרמות הרלקסין, אך נמצא שכאבים סובייקטיביים קשורים יותר לעלייה ברמות הורמוני המין פרוגסטרון ואסטרדיול ולא לשינוי ברמות הרלקסין.
רלקסין, לעומת זאת, קשור הרבה יותר לפעילות ולגמישות של מפרקים נושאי משקל כמו הסימפיזיס פוביס, מפרק האגן, עמוד השדרה וכן מפרקי הגפיים התחתונות.
כאבי גב הם לא חריגים בנוף ההיריוני
אחת התלונות השלדיות הנפוצות בקרב נשים בהיריון היא כאבי גב, שלרוב יהיו בגב התחתון (מתחת לצלעות ומעל הישבן) ולא כתוצאה מסיבות מיילדותיות, גינקולוגיות או כאלה הקשורות להפרעות במערכת העיכול או במערכת השתן.
כאבי גב נפוצים ביותר במהלך ההיריון ובמחקרים מסוימים יותר משישים אחוזים מהנשים העידו על כאבי גב תחתון במהלך ההיריון, שלרוב נובעים משינוי בתנוחה וביציבה, במשקל או בשל גמישות מוגברת. במקרים מעטים כאבי הגב נובעים מבלטי ופריצות דיסק או בעקבות תנועת החלקה לא תקינה של החוליות אחת על גבי השניה (spondylolisthesis).
לעיתים נדירות מופיע בהיריון כאב גב המחשיד לאירוע חמור שמצדיק בירור ובדיקות רפואיות, כמו כאב שמפריע לתפקוד התקין, כאב גב משמעותי שלא חולף גם בזמן השינה, כזה שמתגבר עם שיעול או עיטוש או הופעה פתאומית של אי שליטה על סוגרים או חולשה קיצונית. הופעה של אחד מסימנים אלה יכולה להצריך פנייה לחדר מיון על מנת לשלול פגיעה בחוליות או בחוט השדרה.
האגן מתכונן להעברת התינוק
אחרי הגב, טבעת האגן היא אחד האיזורים המשמעותיים ביותר מבחינת בעיות מפרקים במהלך ההיריון, בעיקר בשל חשיבות האגן ליציבות הגוף מחד והצורך בגמישות עבור תעלת הלידה המתרחבת מאידך. פגיעות אגן בהיריון כוללות כאבים במפרק האגן מצד אחד או משני הצדדים וכאבים או היפרדות של הסימפיזיס פוביס מלפנים (הסימפיזיס פוביס הוא האזור שבו שני חלק האגן שלנו מתחברים). כמו כן, עלולים להתפתח כאבים משולבים בשלושת מפרקי האגן בו זמנית.
נשים עם כאבים בטבעת האגן נוטות לסבול יותר ממוגבלות תפקודית ביחס לנשים ללא כאבים או לנשים עם כאבי גב תחתון במהלך ההיריון. במחקר שנערך בדנמרק נמצא שאחת מכל חמש נשים תחווה כאבי אגן כאלה או אחרים, רובן יסבלו מכאבים במפרקי האגן האחוריים או מכאבים בכל מפרקי האגן יחד (12.3 אחוז מהנשים).
כאבים בסימפיזיס פובים נפוצים מאוד בקרב נשים עם כאבים באגן, אך היפרדות של הסימפיזיס – סימפיזיוליזיס, היא נדירה יחסית ומתרחשת בפחות מאחוז אחד מההיריונות. עם זאת, סימפיזיוליזיס הינו נושא חשוב מבחינה רפואית בשל הכאבים הקשים שמתלווים אליו לעיתים וההחלמה הארוכה ממנו.
סימפיוליזיס לא סתם כואב!
במהלך ההיריון ישנה תנועתיות מוגברת, לעיתים אסימטרית, של מפרקי האגן שהופכת את האיזור למועד לכאבים ולפגיעות במהלך ההיריון, הלידה ואחריה. הסימפיזיס פוביס מתרחב לקראת סוף השליש הראשון בעקבות העלייה ברמות הרלקסין, מה שמאפשר את העלייה בתנועתיות המפרק הקדמי של האגן שיכולה להיות כואבת, במיוחד עם הלחץ המכאני שגובר לאורך ההיריון.
סימפיזיוליזיס מתרחש באותם מקרי קיצון בהם הסימפיזיס חלש מראש או נמתח עד כדי כך שהעצמות משני צידי האגן נפרדות. מצב זה מתרחש רק אחת לאלפי היריונות והסיכון להתפתחותו קשור, ככל הנראה, למשקל עובר גבוה מהנורמה (מקרוזומיה), התקדמות מהירה של הלידה, התכווצויות רחם עזות ומוגברות או פגיעה ידועה קודמת בעצמות האגן כמו חבלה, ריבוי לידות או לידה באמצעות מלקחיים.
במחקר בו בוצעה הדמיית MRI לנשים שנמצאו בסיכון מוגבר לסימפיזיוליזיס לאחר הלידה, נמצאו שיעורים גבוהים של בצקת בעצמות האגן, שברים של עצמות החיק, קרעים בשרירי רצפת האגן והרחבה של הסימפיזיס פוביס, גם בלי שהן התלוננו על תסמינים מסוימים.
כיצד מבדילים סימפיזיוליזיס מכל שאר הכאבים?
התסמינים של סימפיזיוליזס יכולים להופיע ככאבים בבטן האמצעית התחתונה המלווים ברגישות ונפיחות, עם כאב שמקרין לגב, לירכיים או לרגליים עצמן. הכאב לרוב מוגבר בנשיאת משקל ובמיוחד בזמן הליכה או טיפוס מדרגות. במקרים מסוימים הכאב יכול להיות מופק בזמן סיבוב במיטה או מעבר מישיבה לעמידה, שיעול או עיטוש וחלק מהנשים שפנו לבית החולים בגלל כאבים אלו דיווחו על כאבים שהעירו אותן משינה.
לאחר הזיהוי של מיקום הכאבים והעלאת החשד לסימפיזיוליזיס, ניתן לאשש את האבחנה בעזרת אמצעי הדמייה שונים שידגימו את הגדלת המרווח בין עצמות האגן מעבר למקובל בהיריון ולאחר לידה, למרות שאין בהכרח יחס ישיר בין עוצמת הכאבים ובין מידת ההפרדה בין העצמות.
מה הטיפול?
הטיפול וההתמודדות עם כאבים באגן בכלל ועם סימפיזיוליזיס בפרט, כולל הן טיפול תומך עבור הכאבים והן טיפול שנועד לקרב בחזרה את העצמות במידת הצורך.
ההקלה בכאבים יכולה להתבצע באמצעים תרופתיים, עליהם ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל בזמן מעקב היריון, או באמצעות קירור או חימום האגן יחד עם עיסוי מקומי. לעיתים פיזיותרפיה תוכל לעזור בהקלת הכאב וגם להגביר את היציבות במפרקי האגן באמצעות חיזוק נכון ומפצה של שרירי תמך באגן ובירכיים.
במקרים מסוימים ניתן לפנות לשימוש במחוכים שמספקים לחץ על עצמות האגן ויכולים לקרב אותן בחזרה יחד עם ייצוב של מפרקי האגן האחוריים, תוך פיזור משקל הגוף בצורה שתאזן בין העצמות לשרירים. כאשר הטיפול השמרני נכשל, נמצא שיש יתרון עבור מתן זריקות סטרואידים בשחרור מושהה אל תוך הרצועות והמפרקים באגן, כדרך להפחתת הכאבים וזירוז ההחלמה שעשויה אחרת להימשך אפילו שישה חודשים.
כאבי גב ומפרקים הם תלונה שכיחה אבל משמעותית…
במהלך ההיריון גוף האישה עובר שינויים רבים בכל מערכות הגוף וגם בשלד על מנת לתקן את היציבה המתערערת וגם להכין את האגן למעבר התינוק דרכו. בגלל השינויים הרבים, כאבי גב וכאבי אגן הם נפוצים ביותר ויש להכיר בקיומם ולהבדיל בין כאבים נפוצים ושפירים ובין כאבים מדאיגים שמצריכים בירור וטיפול רפואי.
סימפיזיוליזיס הוא מצב של היפרדות שתי עצמות האגן, שעלול לגרום לכאב ניכר והגבלה תפקודית משמעותית ועל כן ישנה חשיבות בפנייה לרופא המטפל במידה וישנם כאבים המחשידים להתפתחות סימפיזיוליזיס. חשוב לזכור שברוב המוחלט של המקרים הנשים מחלימות בצורה מלאה תוך מספר חודשים לאחר הלידה וה סימפיזיוליזיס לא מפריע להיריונות ולידות בעתיד. עם זאת, במידה והכאבים משמעותיים ניתן לטפל בהם באמצעות טווח רחב של טיפולים.
אולי יעניין אותך לקרוא גם על – אפידורל בלידה: בעד ונגד.
