הריון הוא דרך הטבע, יש שיאמרו מהות הקיום האנושי ובפרט הנשי, אבל דווקא מה שלכאורה טבעי ומובן מאליו, עלול לתפוס אותנו, הנשים (וגם הגברים), לא מוכנות בכלל. עצם זה שסיפרו לך שבהריון תסבלי מבחילות, הקאות, עייפות, חוסר תאבון, חולשה, עצירות, שלשולים, צרבות, בצקות ברגליים ובידיים, נפיחות, כאבי גב, שלפוחית שתן שעובדת שעות נוספות ושינה טובה שנשארת בגדר חלום רחוק, לא מסייע לרכך את המכה כשהיא מגיעה.
לא רק זה, אלא שמלבד תופעות לוואי ושינויים פיזיולוגיים מרחיקי לכת שמתרחשים לאורך כל חודשי ההריון, נשים הרות נאלצות להתמודד גם עם שינויים רגשיים ונפשיים. קל להטיל על ההורמונים המשתוללים את האשמה באותן מערבולות, אבל אם להודות באמת, המצב הרבה יותר מסובך ולהכליל את כל אותם שינויים תחת ההגדרה של הורמונים, זו פשוט טעות ובורות.
שינויים רגשיים ונפשיים במהלך ההריון היו במשך דורות עניין מושתק ובשנים האחרונות הנושא הולך וצובר את קולו. זאת לאור ההבנה המודרנית והנאורה, שבין אם נרצה להודות בכך ובין אם לא – ילדים הם לא רק ברכה ובטח שלא רק שמחה. בחברה הישראלית יש נטייה לאידיאליזציה ואף שידול בכל הקשור בהריון, לידה והורות והתעלמות מובהקת מהקשיים שהברכה מביאה איתה לחיינו.
אמנם כל אישה חווה אחרת את ההריון, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, אבל דבר אחד בטוח – תשעת חודשי ההריון מציפים מורכבויות ואתגרים שהכרחי להתייחס אליהם ולתת להם מקום לביטוי ולפורקן. אלו אגב רלוונטיים לכל אחת ואחת מאיתנו, גם עבור אלו שזכו לעבור “הריון קל”. בסקירה הבאה אתייחס לשינויים הרגשיים והנפשיים שקורים בזמן ההריון ובמיוחד בהריון ראשון ואציע פתרונות שבתקווה יעזרו גם לך להתמודד עם ההריון טוב יותר.
לא נעים להכיר: מצבי רוח קיצוניים
הקלישאה על מצבי רוח קיצוניים בזמן ההריון רלוונטית ונכונה, אצל כל אחת במידה שונה. זה בכלל לא משנה אם מדובר בהריון רצוי ומתוכנן, הריון ספונטני או כזה שקרה בטעות, שכן השינויים במצב הרוח הם עסקת חבילה, תמיד. גם נשים שחוות את אותם שינויים במצבי הרוח בעוצמה נמוכה יותר מאחרות, יוכלו להעיד שהמנעד הרגשי שלהן עבר טלטלה רצינית בזמן ההריון.
אז אולי לא התפרצת בבכי בכל פעם כששאלו אותך מה שלומך, לא צווחת על נהגים בכביש, לא התפוצצת מצחוק באמצע סצנה קורעת לב בקולנוע ולא שלחת את בן זוגך באמצע הלילה לחפש לך תותים בקיץ (כי אין!), אבל סביר מאוד להניח שגם את התמודדת או עדיין מתמודדת עם מצבי רוח קיצוניים מתוקף היותך הריונית.
זה נכון שמספרים לנו על עצבות וחרדה שיכולות לצוף במהלך ההריון, אבל אם את לא מאובחנת כסובלת מדיכאון בהריון, נראה שהחברה שלנו לא מאפשרת להתעכב יותר מידי על אותם רגשות “מורידים”. משפטים כמו – אין סיבה להתרגש, אלו רק הורמונים, אחרי הלידה זה יעבור, על מה ההיסטריה וכיוצא בזה, מעלים את מפלס העצבים ומעצימים את מצבי הרוח הקוטביים בלאו הכי.
עם כל כך הרבה תהפוכות שהגוף, הראש והלב שלנו עוברים ולצד זאת שינויים ברמה האישית והזוגית, ציפיות וחששות למול ההורות העתידית בפרט ומבנה החיים שעתיד להשתנות בכלל, לא פלא שהתגובות הרגשיות שלך תופסות כיוון חדש. אם בעבר היית מסוגלת לקחת נשימה עמוקה ולספור עד עשר לפני שאת עונה, בזמן ההריון הפתיל עשוי להתקצר וההבחנה בין עיקר לתפל נעשית אמורפית יותר ויותר.
ההתמודדות עם ארסנל רגשות רחב ודיכוטומי שנע בין שמחה, עצב, התרגשות, אדישות, חוסר וודאות, סקרנות ובלבול גורמת לאנדרלמוסיה בחייך ובצדק. מעל כל הרגשות, הנעימים והפחות נעימים כאחד, מרחף גם פחד. פחד מהפלה, פחד מההיריון, פחד שיגלו אצל התינוק מומים, פחד מהלידה עצמה, פחד מלידה שקטה, פחד מהחיים שאחרי ובגדול יותר מידי מחשבות ביום ובלילה ופחות מידי יכולת להכיל את כל מה שקורה.
נוסיף לכל אלו גם את העובדה שבזמן ההריון את נאלצת להגביל את עצמך בכל תחום אפשרי ובכלל זאת בסוגי מזון, ספורט, תרופות, אלכוהול וסמים, מה שהופך אותך אוטומטית לפחות זורמת, מגניבה וקלילה (תרתי משמע) והרי לנו תשובה לשאלה – אבל מה יש לך? למה את מגיבה כמו שאת מגיבה. סיטואציות שבעבר היית לוקחת בקלות, עלולות לצאת מפרופורציה וההימנעות למען התינוק שברחם, שאצל נשים מסוימת נתפסת כמעוררת ומאירה, מתפרשת אצל אחרות כמרוקנת ואפלה.
ערעור מוחלט של מושג האינטימיות
אם במשך שנים בנית לעצמך עולם שלם סביב מושג האינטימיות, כדאי שתביני שמעתה המילה המוכרת צפויה לקבל משמעות חדשה. במהלך תשעת חודשי ההריון הגוף שלך כבר לא רק שלך יותר והבעלות עליו נחלקת עם גורם נוסף – התינוק שלך. זה נכון שהיכולת לגדל בתוכך חיים היא בגדר פלא נשגב שאין שני לו, אבל לא ניתן להתעלם מכך שלפלא הזה יש גם מחיר.
השינויים שקורים בגופך וביניהם השמנה, פיגמנטציה, ורידים בולטים, סימני מתיחה, שינוי של החזה והפטמות וזו רק תחילת הרשימה, משפיעים באופן ישיר גם על הנפש. דימוי הגוף תופס זווית אחרת והאתגר שנשים בעידן המודרני גם ככה מתמודדת איתו ביומיום, לאהוב את עצמך בדיוק כפי שאת, נעשה מורכב כפליים ובמיוחד לאלו שסבלו לפני ההריון מהפרעות אכילה וביטחון עצמי רעוע.
השבועות עוברים ופתאום במראה ניבטת מולך אישה זרה. על מנת להצליח לשמור על מורל גבוה ולהרגיש אטרקטיבית גם בגזרה ההריונית, נדרשת עבודה עצמית אינטנסיבית וכמו כן, תמיכה מלאה מבן הזוג. מה שכן, לראייתי זו הזדמנות לעשות שינוי ובמקום להתמקד בפגמים כמו שאנחנו רגילות מאז שאנחנו ילדות קטנות, דווקא להתחבר אל גופך ממקום נטול שיפוטיות וביקורתיות.
קחי את התקופה הזו כאפשרות לבניית אינטימיות חדשה בינך לבינך, תקבלי את השינוי שקורה במראה החיצוני שלך באהבה ותפסיקי להתעסק בזמן ההריון 24/7 בשאלה עד כמה מהר תצליחי לרדת במשקל אחרי הלידה. כמובן שאפשר ומומלץ לעשות ספורט במהלך ההריון ולא כדאי לטרוף את כל המקרר, אבל את מוכרחה להישאר רגועה ולזכור מה כן בשליטתך ומה לא. כמו שכתב ריינהולד ניבור בתפילת השלווה –
“תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם, אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם”.
השינויים הפיזיולוגיים מערערים מן הסתם גם את האינטימיות ברמה המינית, של אישה מול עצמה ומול בן הזוג שלה. חשש מאיבוד האינטימיות בתוך הזוגיות הוא מובן והגיוני, שכן לא רק הגוף משתנה, אלא גם תפיסת המיניות ובפרט יחסי מין עם הבן זוג במהלך ההריון. הגוף המתעוות שלך הופך להיות מכשיר, בית גידול לעובר שבבטן. לא כינוי מאוד סקסי לתהליך, אבל אם נדבר בכנות, זה מה שקורה בפועל.
בכל שבוע את עוברת בדיקה רפואית פולשנית אחרת, הרופאים כבר מכירים את האזורים האינטימיים שלך יותר טוב מבן הזוג והחשק המיני ועמו תדירות יחסי המין יורדים ועולים בלי אבחנה. נשים וגם גברים, מפחדים לקיים יחסי מין שמא יפגעו בעובר והחוויה בזמן הסקס היא לא תמיד מענגת ומשחררת. כל אחת חווה את המיניות שלה אחרת בזמן ההריון וכך גם כשמדובר בבני הזוג.
יש נשים שמרגישות סקסיות ומושכות יותר ואילו אחרות נרתעות מהמראה החדש ומוצאות קושי ממשי לשלב בין שלושת המודלים – אישה, מאהבת ואמא. השאיפה ליצירת הרמוניה בין הדימויים הללו עלולה לערער את היציבות של הקשר הזוגי ולפגוע קשות באינטימיות בין בני הזוג, גם במישור המיני וגם במישור הרומנטי.
הגוף כאמור משתנה וגם השיחות סביבו. את נפוחה, יש תנוחות שקשה יותר לקיים בהן יחסים, מגע שפעם היה נעים עלול להיות כואב ובמקום משחק מקדים כהכנה לסקס, אתם מוצאים את עצמכם מבצעים עיסוי פרינאום כהכנה לתינוק שעומד לצאת. חוויית האינטימיות בזמן ההריון מהווה מבחן חשוב לזוגיות ומידת הנוכחות, השותפות והסבלנות של בן זוגך בתהליך משפיעה מאוד על ההתקרבות או לחלופין ההתרחקות שתקרה ביניכם בזמן ההריון ולא פחות חשוב מכך – אחריו.
פחד לאבד את עצמך בתוך החוויה
איבוד השליטה על הגוף שלך ובמידה מסוימת גם על הנפש, לצד ההבנה שמעתה יש לך אחריות לא רק על עצמך, אלא עוד אדם, מעלים תהיות וחרדות. נשים רבות חוששות לאבד את עצמן בתוך החוויה ונפגשות עם בדידות גדולה, בין היתר, לאור חוסר ההבנה של בן הזוג, המשפחה והחברים.
זה שרצית להיות אמא ואמרת שאת מרגישה מוכנה, לא הופך את כל העסק לפשוט ולראשונה את עתידה לפתוח דלת שלא תוכלי שוב לסגור.
כל החיים לימדו אותנו שהכל הפיך ואין מה לדאוג כי גם טעית אפשר לתקן, אבל איך שלא נסובב את התמונה, עדיין המציאות היא כזאת: את עומדת בפני השינוי הכי גדול בחייך ודווקא את השינוי הזה לא ניתן לשנות. מובן אם כך ששאלות כמו – מה אם אני לא ארגיש אהבה מידית לתינוק, האם אני בדרכי לאבד את החופש שלי לעד, האם הקריירה שבניתי תלך לפח, מה יעלה בגורל חיי הנישואים שלי והאם מעתה לא אהיה שוב אינדיבידואל, מטרידות את מנוחתך.
קשה לתת תשובה חד משמעית על השאלות הללו וכל אישה מתמודדת עם הפחד לאבד את עצמה בתוך ההריון וההורות בצורה שונה, אבל מה שרלוונטי לכולן, גם לך, זה שמותר לפחד.
במקום להילחם בפחדים שצפים, נסי לתת להם מקום ולהיות קצת יותר סלחנית כלפי עצמך. אחרי הכל, הציפייה לעמוד בסטנדרט ההריוני והאימהי “הנורמטיבי” שמקדש רק את הצדדים החיוביים של הריון והורות, מלכתחילה נועדה לכישלון.
הציפיות וחוסר היכולת לעמוד בהן
ואם כבר בציפיות עסקינן, הציפיות החברתיות מנשים בהריון ועוד יותר מאלו שכבר הפכו לאימהות, פשוט לא הגיוניות. קיימת התנגשות מובהקת בין המסרים שאנחנו מקבלות לצד חוסר יכולת לעמוד בשלל המסגורים הסותרים.
קשה מאוד להבין איפה עובר הגבול בין מה שהרופאים ממליצים, מה שמשווקים לנו בתקשורת, מה שאנחנו שומעות מחברות ומה שהאינטואיציה שלנו רואה לנכון.
מצד אחד מצופה ממך להיות הריונית אחראית ולאחר מכן אמא טובה ומסורה לתינוק, כזו ששמה את רווחתו בראש סדר העדיפויות, מצד שני מצופה ממך לחזור לגזרה ולעבודה במהרה, מצד שלישי להמשיך לתפקד כמאהבת וכמובן, לא לשכוח את עצמך – נו באמת!
האופן שבו הסביבה מתייחסת להריוניות גורם לנו למערכת ציפיות בלתי אפשרית גם ברמה האישית ומעלה את מפלס הלחץ – מה יהיה אם לא אצליח לג’נגל בין כל התבניות ולהוות דוגמא ומופת לאישה-אמא-רעייה-קרייריסטית.
ההמלצה שלי היא לקחת בערבון מוגבל את מה שאומרים לך ובעיקר לנשום עמוק. הרשי לי לגלות לך סוד – אף אחת לא מסוגלת לעמוד במכלול הציפיות והניסיון הזה אבוד ומיותר מראש.
נסי לברר עם עצמך מה חשוב יותר ומה פחות, איך היית רוצה שהדברים ייראו ומה את מקווה שיקרה ותזכרי שאין תעודת ביטוח ואף על פי שכדאי לעשות תיאום ציפיות אישי וזוגי לקראת בואו של הילד, תכניות תמיד יכולות להשתנות.
אפשר להירגע ולהישאר שפויים (?)
הריון הוא לא מחלה, אבל מדובר בהתמודדות לא פשוטה עם הרבה מאוד תסמינים, חלקם מהנים יותר ואילו אחרים פחות.
ההתמודדות הזו תמשיך ללוות אותך לא רק במהלך חודשי ההריון, אלא גם אחריהם והשאלה איך זה יהיה, תלויה בעיקר בך ובבן הזוג שלך. את יכולה להשפיע על הכל, או לפחות כמעט על הכל, כל עוד הבריאות טובה.
הבחירה בידיים שלך – איך תתנהגי במהלך ההריון, האם תניקי או לא, איך תעבירי את חופשת הלידה שלך או שמא תבחרי לחלוק אותה ו/או להחליף אותה עם האבא של התינוק, באיזו גישת חינוך תנקטו ואיך ייראה התא המשפחתי שלכם.
בהקשר זה ראוי להדגיש את הברור מאליו והוא שגם גברים חווים במהלך ההריון הרבה שינויים ולכן מומלץ ואף הכרחי לדבר בפתיחות עם בן זוגך, לשתף אותו במה שעובר עלייך ולאפשר לו להיות נוכח בתהליך ולא רק אורח.
בשורה התחתונה, גם אם נדמה לך שאת מוכנה וכבר יודעת הכל – את לא יודעת כלום ורב הנסתר על הגלוי. החיים הם עסק לא צפוי ועל אחת כמה כשמדובר בחוויה כל כך גדולה ומשמעותית.
הלידה הצפויה היא לא רק לידה במישור הפרקטי, אלא גם בפן הרגשי ואם תסכימי לקבל את השינויים שהלידה הזו צפויה להביא עמה לעולמך, תזכי ליהנות מהתחדשות והתרחבות לא רק של הגוף, אלא גם של הלב.
בסופו של יום כל ילד הוא אחר, כל זוג חווה אחרת את בואו של הצאצא החדש לעולם והדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות עבורך, עבור הבייבי שלך ועבור בן הזוג, הוא להחליט לבד איך בריא ונכון להתייחס לשינויים שקורים לך במהלך ההריון.
האם את מוכנה להשתגע בניסיון להתאים את ההוויה שלך לשבלונה האימהית ולפנטזיה על אימהות מושלמת, או להבין שעדיף לא להכריז הכרזות, להיות קשובה לעצמך ולדעת שלכל הורות יש הרבה יותר מחמישים גוונים של תינוק.
אולי יעניין אותך לקרוא גם על: איך קנאביס משפיע על המחזור, איכות הזרע, ההיריון והלידה?
