יותר מרק החלפת מפרק
השארת תגובה
עם הזדקנות האוכלוסייה יותר ויותר ישראלים מגיעים לניתוח החלפת מפרק ולהקלה אדירה על כאבים ונכות.
מה גורם לכך שנעבור לירכיים וברכיים מטיטניום, האם יש למפרקים ‘תאריך תפוגה’ ומה הם החידושים שעומדים להיכנס לחדרי הניתוח?
ניתוח להחלפת מפרק הוא אחד הניתוחים האורטופדיים המוצלחים ביותר לשיפור איכות החיים בגיל השלישי.
ניתוחים אלה, שנערכים אלפים מהם מדי שנה בישראל, מסוגלים להפחית משמעותית כאבי פרקים, להקטין מצבי נכות ותלות ולספק פיתרון עמיד לשנים ארוכות.
ניסיונות ראשונים לביצוע החלפה של מפרק הירך בוצעו כבר לפני יותר ממאה שנים.
אך רק בשנות ה-60 של המאה הקודמת, מנתח אנגלי בשם John Charnley הצליח לפתח טכניקה ניתוחית שאפשרה השתלת מפרקים מלאכותיים עמידים ותוך סיכוי נמוך יחסית לסיבוכים, התקדמויות שאנו נהנים מהן עד היום.
לפי הערכות של מומחים ישראלים , כ-8,000 ניתוחים להחלפת מפרקים מתבצעים בישראל בכל שנה. רובם המוחלט הם החלפות של מפרקי ירך וברך- המפרקים הגדולים וה’עמוסים’ ביותר בגוף.
במקביל למגמה זו, בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר החלפות של מפרקי הכתף, הקרסול, המרפק ואף מפרקי האצבעות.
ניתוחים אלה, שנחשבים חדשים ומתקדמים יותר מהחלפות הברך והירך מקווים גם הם להביא לתוצאות מרשימות כמו אבותיהם.
ניתוחי החלפת מפרקים בישראל כלולים בסל שירותי הבריאות (סל התרופות) למטופלים המתאימים על פי הקריטריונים של משרד הבריאות.
עיקר המטופלים שעוברים החלפות מפרקים נמצאים מעל לגיל 65, למרות שכבר החל מגיל 45 ניתן לראות עליה בכמות המטופלים המגיעים לניתוחים אלו.
בגילאים צעירים אלה יש נטייה גוברת לבצע ‘החלפת מפרק חלקית’ וכך להחליף במשטח מלאכותי רק את אחד מ’צדדי’ המפרק.
בין הגילאים 70-79, 0.3 אחוזים מהנשים יצטרכו לעבור החלפת ירך, ו-0.7 אחוזים יעברו החלפת ברך.
בארה”ב לבדה מבוצעות כ-300,000 החלפות ברך בשנה בקרב בני 65 ומעלה, והתחזיות צופות עליה משמעותית בעשורים הקרובים.
החלפת מפרק היא פרוצדורה ניתוחית אורתופדית בה מוסר מפרק חולה או פגוע, ובמקומו מושתלת תותבת (לרוב מהחומרים המתכתיים קובלט-כרומיום וטיטניום בשילוב עם חומרים אחרים כגון פוליאתילן) שאמורה לשחזר את התפקוד התקין של המפרק.
הניתוח עשוי להתבצע עקב טראומה המביאה לשבר באזור המפרק או עקב שחיקה הנובעת מגיל, עודף משקל ושימוש יתר במפרק.
סיבות נפוצות אחרות לניתוחים אלה כוללות מחלות מפרקים ראומטולוגיות או כאבים כרוניים במפרק שאינם נפתרים באמצעים לא ניתוחיים כגון פיזיותרפיה, תרופות נוגדות דלקת, הזרקת סטרואידים למפרק, עיסויים או חימום מקומי.
בין המחלות הראומטולוגיות הנפוצות ביותר שמביאות לניתוחי החלפת מפרקים ניתן למצוא את האוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis) דלקת ניוונית של הפרקים ומחלת המפרקים הנפוצה ביותר.
המחלה נובעת משחיקה של סחוסי המפרקים עד לכדי חשיפת העצם לתוך המפרק. עקב כך נוצרת גדילה לא תקינה של רקמות חדשות שמעוותות את צורת המפרק וגורמות לכאב ולהגבלת טווח התנועה, מה שיכול לגרום לנכות.
כ-12% מהאנשים מעל גיל 60 סובלים מאוסטאוארתריטיס במפרק הברך שלהם כאשר שיעור החולים הולך ועולה עם הגיל. מחלה זו מהווה גם סיבה משמעותית להחלפות מפרקי ירך.
בגלל שאוסטאוארתריטיס נפוצה גם במפרקי האצבעות, כנראה שהפרוצדורה תכנס גם למפרקים אלו בקרוב.
מחלה נוספת שנפוצה יותר בגיל המבוגר היא אוסטאופורוזיס (Osteoporosis). מחלה זו היא ביטוי של אובדן קיצוני של הסידן בעצמות הגוף, שמביאות להיחלשות העצמות ולמועדות לשברים.
התהליך אמנם מתרחש באופן פיזיולוגי ותקין עם הגיל, אך במצבים מסוימים יכול להיות חמור ולגרום להופעת המחלה.
מצבים כמו פגיעה בבלוטת הפארא-תירואיד, או הפרעות אחרות במשק הסידן בגוף, יכולות להביא להיחלשות של העצמות שתתבטא בשברים שנגרמים ממכות קלות יחסית.
היחלשות העצם עם הגיל ואוסטאופורוזיס הן סיבות משמעותיות לשברים בצוואר הירך, דבר המביא לצורך בתיקון ובהחלפת מפרק הירך.
שברים במפרק הירך והחלפות מפרק ירך מהווים נטל משמעותי על עולם הרפואה והכלכלות המערביות, משום שהם מצריכים שילוב של טיפול אורתופדי, גריאטרי ושיקומי ארוך-טווח, לעיתים תוך גרימת נכות זמנית משמעותית.
על כן, ניתוחי החלפת מפרק לא מהווים רק בשורה רפואית אלא גם כלכלית. באמצעות הליך ניתוחי ואשפוזי קצר יחסית (כ-4-7 ימים) ניתן להחזיר אדם שסבל עד לאחרונה מנכות משמעותית אל אורח חיים תקין.
המשמעות העקיפה של השיפור בתפקוד היא הסתמכות מועטה יותר על מערכות הרווחה של המדינה ו’שחרור’ בני משפחה וחברים מעבודות סיעוד חזרה אל שוק העבודה.
מנותחים שלא שבו לתפקוד מלא במפרק לאחר הניתוח אינם נשארים ללא פיתרון.
כך למשל, המוסד לביטוח לאומי מספק ‘גמלת ניידות’ בחלקים מהמקרים שבהם הניתוח לא הצליח להביא להקלה משמעותית ולשיפור בתפקוד.
מעל ל-90% מאלו שיעברו החלפת מפרק ירך לא יצטרכו ניתוח נוסף באותו מפרק.
בעבר, היה צורך להחליף את המשתל לאחר 10-15 שנים, לאור שחיקה נוספת שנבעה מחוסר התאמה אנטומית בין המפרק המלאכותי למבנה המפרק שמייחד כל אחד מאיתנו. כיום, עם השיפור בדגמי המשתלים המיוצרים, רוב המטופלים לא יצטרכו לעבור ניתוח נוסף במפרק שהוחלף להם.
עם התקדמות הרפואה, ניתן אף לייצר משתלים מותאמים אישית. במקרים קשים או מורכבים ניתן להזמין משתל שמיוצר במיוחד למבנה המפרקים של המטופל וכך למנוע עיכובים בניתוח או סיבוכים בשלב מאוחר יותר.
גם בניתוח עצמו נעשו התקדמויות המשפרות את איכות חיי המטופלים.
כך טכניקות זעיר-פולשניות נהיות נפוצות יותר ויותר ומאפשרות פגיעה מינימלית בשרירים וברקמות שמקיפות את המפרק, והשימוש בתרופות המפחיתות דימום מקטינות סיבוכים מיידיים ומאוחרים של הניתוח כגון תסחיפים וזיהומים.
בעתיד אף צפויות להשתלב תוכנות ניווט רובוטיות, שיעזרו לייעל את הרכבת המשתל ועיגונו לעצם וכך לקצר אפילו יותר את משך הניתוח, שעומד היום על כשעתיים.
עם כן, נראה שעל אף שיותר אנשים יזדקקו לניתוח עם השנים הוא יהפוך לפרוצדורה שיותר ויותר פשוט לבצע. כך, ניתן יהיה להקל על כאבים, נכות ונטל כלכלי עצום באמצעות ניתוח פשוט יחסית, בטוח ויעיל.
עוד בנושא: רובוטים במקום מנתחים בחדרי הניתוח שלנו!
בריאות ורפואה בגובה העיינים, בשפה נגישה ועל מנת שכל אחת ואחד מכם יוכל לדעת רק קצת יותר, לנהל אורח חיים בריא יותר ולהנות יותר מהחיים. אנחנו כאן כי אין מצב שלא תדע/י מה קורה מסביבך!
אם אכפת לך כמו שאכפת לנו, רצינו להגיד שאנחנו מספקים במה מכובדת וראויה לכותבות וכותבים מוכשרים ומקוריים, כאלה שיש להם במה לחדש ולרענן עבור כולנו. אז אם את או אתה בעניין, אנחנו כאן ולא אכפת לנו לתת לך במה!
התוכן באתר אין מצב! מוגן בזכויות יוצרים © התוכן באתר אינו מיועד ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ רפואי, אבחנה או טיפול מרופא. תמיד ובכל בעיה רפואית מומלץ לפנות בהקדם לרופא המשפחה או כל מומחה רפואי אחר.