מחקרים חדשים מוכיחים תאוריות ישנות: החשיפה לדלקת ממושכת וכרונית מעלה את הסיכון לסרטן. אך האם טיפול בנוגדי דלקת, כגון אספירין, יכול להוריד את הסיכון למחלה?
רודולף וירכו (Rudolf Virchow) היה רופא גרמני בן המאה ה-19 ונחשב כיום לאבי מדע הפתולוגיה ובריאות הציבור. בשנת 1863 העלה וירכו את ההשערה שמקורם של גידולים סרטניים הוא באתרים של דלקת כרונית.
למעשה, הנחה זו בוססה על תיאוריה כי סוגים שונים של גירויים חיצוניים על רקמה בגוף, יחד עם פגיעה ברקמה ודלקת ממושכת שהם יוצרים, מגבירים התרבות של תאים ברקמה.
ידוע היום כי התרבות תאים לכשעצמה לא גורמת לסרטן. אך התרבות תאים ממושכת בסביבה עשירה בתאי דלקת, הורמוני גדילה וחומרים המסוגלים לפגוע ב-DNA, ככל הנראה מעלה את הסיכון להתפתחות גידול סרטני.
במהלך פגיעה ברקמת גוף הכוללת פצע דלקת מקומית נוצרת חלוקת תאים גוברת על מנת לשקם את הרקמה. חלוקת התאים והדלקת שוככים לאחר הסרת הטריגר לפגיעה או השלמת הריפוי.
מנגד, התרבות תאים שנפגע בהם ה-DNA בזמן תהליך הריפוי המתואר יכולה להימשך ביתר במיקרו-סביבה שעשירה בתאי דלקת ובחומרים אחרים המעודדים גדילה והישרדות של התאים. מצב הקיצון של תהליך תקין וטבעי זה יכול להוות חלק מהרצף הסרטני.
זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע
מחלות דלקתיות כמו דלקת המעי, הלבלב והכבד נקשרו זה מזמן עם סיכון מוגבר להתפתחות גידולים סרטניים במעי, בלבלב ובכבד בהתאמה. במחלות כרוניות אלו, תאי מערכת החיסון מייצרים מולקולות בעלות פעילות עוצמתית, המכילות אטומים של חמצן וחנקן. ידוע זה מכבר כי אטומים אלו יכולים לפגוע ב-DNA שבתאים השונים.
דלקת, כפי שנאמר כבר, גורמת לתאי הרקמה להתחלק. תהליך החלוקה של התא אורך מספר שעות ומכיל מורכבויות רבות. חלק משמעותי מתהליך החלוקה הוא שכפול ה-DNA שבתוך התא על ידי העתקתו במדויק. טעויות בהעתקה יכולות לגרום להתפתחות מוטציות שעשויות לשנות ולפגוע בתהליכים שמתרחשים בתוך התא.
ביולוגים רבים העלו את ההשערה כי פגיעה ב-DNA במקביל לחלוקת תאים בזמן דלקת יכולה לגרום לסרטן. זאת משום שתאים שנמצאים בתהליך חלוקה פגיעים הרבה יותר להתפתחות מוטציות, שנגרמות עקב נזק ל-DNA. עם זאת, עד לאחרונה היה קשה לבחון תיאוריה זאת בחיות מעבדה.
כיצד גורמים לעכברים לחלות בסרטן ולמה?
הראשונים שהצליחו לייצר מודל שבוחן את התיאוריה הזו היו קבוצה של חוקרים מ-MIT בהובלתה של פרופ׳ בווין אנגלוורד (Bevin Engelward). המאמר שפורסם בפברואר 2015 בכתב העת PloS Genetics.
בניסוי שנערך הצליחו לגרום במעבדה לדלקות חוזרות בלבלב של עכברים ועקבו אחר הסיכון להתפתחות מוטציות וסרטן.
כאשר הדלקת קרתה בהבזקים קצרים עם מרווחים של שבוע ויותר בין דלקת לדלקת, החוקרים לא ראו שום ראיה לכך שיש יותר מוטציות בקרב העכברים. מנגד, כאשר התקפי הדלקת התרחשו במחזוריות של מספר ימים, נצפתה עליה משמעותית בכמות המוטציות ברקמה.
בדיקות נוספות בלבלב חשפו כי חלוקת והתרבות תאים בעקבות דלקת לא מתרחשת אלא מספר ימים לאחר תחילת הדלקת, בעוד שעיקר הנזק ל-DNA שנגרם על ידי דלקת נגרם מיד עם התרחשותה. הנזק שנגרם מתוקן בדרך כלל על ידי התאים בקלות יחסית מבלי לגרום מוטציות היכולות לגרום להתפתחות סרטן.
עם זאת, אם התקף נוסף של דלקת יוצר נזק ל-DNA בזמן שתאי הרקמה נמצאים בתהליך החלוקה (שהחל עקב דלקת קודמת), מופיעות מוטציות רבות בתאים.
ואיך זה משפיע עלינו?
עיכוב זה, בין גרימת נזק ל-DNA וחלוקת תאים, משמש כנראה כמנגנון הגנה של הגוף. כך הגוף מתגונן מהיווצרות מוטציות במקרה של דלקת חריפה. מנגנון זה מתגלה בחולשתו כאשר התקף נוסף של דלקת מופיע תוך זמן קצר מדי לאחר האירוע הראשוני, או כאשר הדלקת ממשיכה לזמן ממושך. במקרים כאלה, מוטציות רבות יתרחשו ברקמה הפגועה.
המשמעות עבור בני אדם היא דרמטית ביותר, מכיוון שאנשים רבים סובלים וחיים עם דלקת כרונית שלעיתים נמשכת גם שנים ארוכות כתוצאה ממחלות שונות.
יש גם צד חיובי לסיפור!
מאז ימיו של וירכו רבים החוקרים שחיפשו את הדרך למניעת סרטן. ההוכחות החדשות בדבר הקשר שבין סרטן ודלקת מצטרפות להוכחות על השפעתה של התרופה האנטי-דלקתית המפורסמת מכולן.
במרץ 2016 התפרסם בכתב העת הנודע JAMA Oncology מחקר ענק שבחן את ההשפעה של שימוש ארוך טווח באספירין על הסיכון לסרטן.
המחקר, שעקב אחרי יותר מ-135 אלף איש במשך 32 שנים, מצא כי שימוש שבועי של לפחות 0.5-1.5 כדורי אספירין הוא משמעותי בהגנה מפני סרטנים במערכת העיכול. עוד נמצא כי הסיכון לסרטן כלשהו בגוף פחת בכ-5%, שיעור קטן אך משמעותי כאשר בוחנים אוכלוסיה גדולה.
עיקר ההשפעה היא בגלל הפחתה של 9-20% בסיכון לפיתוח סרטן במערכת העיכול אצל אנשים שצרכו אספירין באופן קבוע. כמו כן, בלטה במיוחד ההשפעה לטובה על הסיכון לסרטן במעי הגס, שפחת בכ-19%.
משך השימוש המינימלי באספירין המפחית את הסיכון לסרטן הוא כ-6 שנים. בקרב מבוגרים בני יותר מ-50, השימוש הקבוע באספירין יכול למנוע 18-33 מקרים של סרטן המעי הגס לכל 100,000 אנשים בשנה, כאשר האפקט הנמוך מושג כאשר האוכלוסיה עוברת בדיקות סקר קבועות למציאת סרטן במעי הגס.
משמע – לאספירין יש אפקט משמעותי על מניעת סרטן וזאת בנוסף למניעה המושגת באמצעות בדיקות הסקר.
עוד נמצא כי אספירין לא מוכח כקשור לסיכון מוגבר לפיתוח סרטן בשד, בערמונית או בריאה.
אז מה המסר?
נראה כי כעת הקשר בין סרטן ודלקת מובן יותר לעולם הרפואה וגם מגובה בהוכחות מדעיות. תקוות החוקרים היא כי יינתן קשב נוסף לבעלי מחלות דלקתיות כרוניות באוכלוסיה. כך ניתן יהיה למנוע מקרים של סרטן בקרב אוכלוסיות רבות הנמצאות בסיכון משמעותי, בנוסף לחייהם המורכבים עם מחלתם הדלקתית.
הדלת המחקרית נפתחה ונצפה לראות עוד ועוד מחקרים בשנים הקרובות במטרה להבין כיצד למנוע לפחות חלק מהגידולים הסרטניים המקושרים עם פעילות דלקתית משמעותית.
אולי יעניין אותך לקרוא גם על: המהפכה הביולוגית לטיפול בסרטן.
