שביתת האחיות, שגררה לאחרונה את הצדדים לבית הדין ולמשא ומתן מאולץ, הוא הרבה יותר מ’עוד שביתה’. פתיחה במאבק דווקא בתקופת בחירות, כשנה לפני פתיחת הסכמי השכר (והתקינה) של הרופאים- טורפת לא מעט קלפים במערכת הבריאות.
לכאורה, אין בשביתת האחיות האחרונה דבר שלא ראינו בעבר. ביטול ניתוחים, צמצום פעילות המרפאות, הפגנות מחוץ לבית הדין לעבודה ודרישות לתקנים נוספים למערכת שנמצאת, על פי המפגינים, בקריסה.
עם זאת, הפתיחה בעיצומים במהלך תקופת בחירות, בימים שבהם הפוליטיקאים מכינים את הדרישות התקציביות לממשלה הבאה- היא בעלת משמעויות גדולות לכל שחקן במערכת הבריאות.
יתכן מאוד שהמאבק הזה התחיל במקרה
תחילתו של מאבק האחיות הנוכחי באירוע נקודתי שמעטים שמעו עליו מחוץ למערכת הבריאות: התנגדותן של האחיות להשתתף במבחני האקרדיטציה של בתי חולים.
מבחני האקרדיטציה הם תהליך הערכה חיצוני שעורך הארגון הבינלאומי JCI ומהווה למעשה ‘תו איכות’ לבתי החולים.
בעוד שבעבר בתי החולים בחרו מרצונם להשתתף בתהליך על מנת לקבל את התו היוקרתי, לאחרונה חייב משרד הבריאות את בתי החולים להשתתף בו ולמעשה יצר נדבך רגולציה חדש.
כפי שידוע היטב לאנשי הצוות הרפואי, תהליך ההערכה של ה-JCI כולל עמידה במאות רבות של דרישות לאורך מספר חודשים.
דרישות אלה כוללות, למשל, הצגה מלאה של איש הצוות במפני המטופל וזיהוי מלא של המטופל בכל מפגש ביניהם, גם אם איש הצוות מבקר את המטופל מספר פעמים בשעה.
דרישות אלה מצטברות לכדי עומס עבודה כבד, שאינו מהווה אלא ‘הצגה’ לצוות הביקורת, כך על פי האחיות.
בנוסף, נטען שהזמן הדרוש להטמעת כל השינויים מגיע על חשבון טיפול חשוב בחולים עצמם. חשוב לציין שתהליך האקרדיטציה הוא תהליך הערכה רוחבי לכל מחלקות ושירותי בית החולים ואינו מוגבל למחלקות מסוימות.
משרד הבריאות מקצץ במשכורות האחיות
משרד הבריאות, תומך גדול של תהליך האקרדיטציה, החליט לקצץ, ביחד עם משרד האוצר, במשכורות האחיות עקב סירובן להשתתף בתהליך ההערכה. היקף הקיצוץ עמד על כ-20% מהמשכורת על פי האחיות.
אז כנראה הבינו האחיות את ההזדמנות להפוך את המאבק, הנקודתי למדי סביב האקרדיטציה, למאבק כלל מערכתי שניתן לאגד מאחוריו את כלל האחיות.
מבחינת תזמון, מדובר בהחלטה נבונה למדי: על אף שמדובר בתקופת ממשלת מעבר שאינה מסוגלת לקבל החלטות תקציביות משמעותיות אלו גם הימים שבהם ראשי המפלגות מחליטים על סדר העדיפויות איתו ילכו לבוחר ומאוחר יותר, למשא והמתן הקואליציוני, שהוא למעשה דיון גדול על תקציב המדינה.
כמו כן, העלאת האחיות על המגרש התקציבי של השנה הקרובה משפרת את סיכוייהן לקבלת מענה ממערכת שנמצאת תחת לחץ תקציבי יוצא דופן: הדרישה להגדלת סל הבריאות, פתיחת הסכמי השכר והתקינה של הרופאים בשנת 2020 והמלצות הוועדה לשיפור הרפואה הפנימית הם רק חלק מהצרכים התקציביים שמשרד הבריאות יאלץ למצוא להם מענה עם גיבוש הממשלה.
האחיות מבינות שיהיה קל מאוד לשכוח אותן לצד המהלכים האלה אם לא ישימו את עצמן במקום חשוב בשולחן המו”מ.
משרד הבריאות ושיטת ה’וונטילציה’
בדיון שנערך בבית הדין לעבודה בתל-אביב בנוגע לשביתה הכללית עליה הכריזו האחיות ב-24.7.19, ביקש מנכ”ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב, להיכנס למשא ומתן ובו לדון כיצד ניתן להפחית את העומס על האחיות באמצעות בחינת כלל המטלות העומדות בפניהן אך הודיע מראש שכריבון הוא מבקש לשמור לעצמו את חופש הפעולה בנוגע להחלטה איזו הערכה תבוצע בבתי החולים.
בית המשפט אישר את הבקשה, הוציא את הצדדים למו”מ בחסותו והורה למשרד הבריאות לספק לו מידע בנוגע לחוסרים בתקני האחיות והעומסים העומדים בפניהן עקב האקרדיטציה.
בינתיים, אפשר בית המשפט לאחיות להמשיך בעיצומים ואסר על משרד הבריאות לקזז משכרן.
בנוגע לשאלה מדוע לא נכנס משרד הבריאות למשא ומתן מוקדם יותר מול האחיות ענה מנכ”ל המשרד שהיה ניסיון כזה שפוצץ מסיבה לא ברורה ושהיה סבור כי מדובר ב’וונטילציה של האחיות’ ולא בכוונה ממשית להשבית את המערכת.
כשבוחנים את סך המהלכים של משרד הבריאות מול האחיות בתקופה האחרונה ניתן להבחין במספר ‘גזרים’ שהעניק המשרד לאחיות: כך, קידם המשרד את תפקיד האחות המומחית והאט את הכשרת עוזרי הרופא (רובם פרמדיקים שביצעו הסבת מקצוע) שטוענים ש”האחיות תוקעות לנו מקלות בגלגלים ועושות לנו את המוות”.
זאת, למרות שעוזרי הרופא יוכלו להקל על עומס המטלות של האחיות אך הן, מסיבות פוליטיות, מתנגדות לשילובם.
המשמעויות התקציביות של ‘הגזרים’ שהעניק משרד הבריאות זניחות וכעת מבקשות האחיות גם ‘גזרים’ בעלי משמעות תקציבית משמעותית יותר, הכוללת גם את הגדלת התקינה.
שיעור האחיות בישראל: מהנמוכים במערב
טיעוני האחיות מקבלים חיזוק משמעותי כאשר משווים את שיעורן לאלף נפש בישראל לעומת מדינות ה-OECD: בישראל 5 אחיות לכל אלף נפש לעומת 9.3 בממוצע ה-OECD כאשר רק בלטביה, יוון ומקסיקו השיעור נמוך יותר.
כשמשקללים לנתונים אלה את העומס במחלקות האשפוז ואת ‘מיטות המסדרון’ שאינן משתקללות במצבת כח האדם, ניתן להבין את טענותיהן של האחיות שמשימות אקרדיטציה הן תוספות עומס משמעותיות, יתכן שבלתי סבירות.
ראו הנתונים העדכניים במדינות ה-OECD
האחיות בישראל: נשים, משכילות העובדות עד משרה מלאה
מקצוע הסיעוד עובר מהפכה משמעותית בשנים האחרונות, הידועה כאקדמיזציה. במסגרת התהליך, מקצוע האחות עבר ממקצוע ‘מעשי’ הנלמד בשוליינות למקצוע ‘מוסמך’ הנלמד באקדמיה.
רוב האחיות, מעל ל-82% הן אחיות מוסמכות כאשר רבות מהן (35-47%) מבצעות גם לימודים מתקדמים הידועים כקורס על בסיסי המתמקד באחד משדות הסיעוד.
על אף אקדמיזצית המקצוע החל משרד הבריאת לאחרונה לאפשר שוב את הכשרתן של האחיות המעשיות וקבע בתקן את השיעור המקסימלי של האחיות המעשיות מכלל האחיות בכל סוג מוסד.
במשרד הבריאות ביצעו ב-2014 מחקר בנוגע למאפייני העבודה של האחיות בישראל על מנת לאפשר תכנון ארוך-טווח בתקינת האחיות.
אז, מצאו שבישראל כ-43 אלף אחיות עד גיל הפרישה, מתוכן כ—81% מועסקות בענף הבריאות, 9% מועסקות בענפים אחרים ו-10% אינן מועסקות כלל.
מעניין לציין שרוב האחים והאחיות, כ-74%, עובדים בין 21 ל-40 שעות בשבוע. שיעור האחים העובד מעל ל-41 שעות בשבוע עומד על 35%, כפול משיעור האחיות הנשים העובדות מעל ל-41 שעות בשבוע.
מתוך סך האחיות, כ-68% מועסקות בבתי החולים (ואליהן האקרדיטציה רלוונטית) וכ-20% מועסקות בקהילה (באמצעות קופות החולים או מרפאות ציבוריות אחרות).
עוד מצא המשרד שכמחצית מהאחיות הן בנות 45 שנים ומעלה, מה שמחייב בניית עתודת כח אדם צעירה למקצוע עד לפרישתן של אחיות אלה.
החבילה המלאה: תוספת של 5 מיליארד ש”ח
במסגרת המשא והמתן הקואליציוני הקודם היו קרובים ראש הממשלה וסגן שר הבריאות המיועד הרב ליצמן על תוספת תקציבית של כ-5 מיליארד ₪ למערכת הבריאות.
תוספת תקציבית זו היתה אמורה לממן מספר פתרונות במערכת הבריאות ובהם גם תקינת אחיות משופרת. תוספת זו לא הושגה לבסוף עקב כישלון ניסיון הרכבת הממשלה ויציאה לבחירות נוספות.
לשאלת הסבירות בנוגע להשגת תוספת דומה במשא ומתן להרכבת הממשלה הבאה אין תשובה ברורה, במיוחד לאור הגירעון הגדל והעובדה שמערכת הבחירות הנוכחית אינה חופפת לעונת העומס במחלקות הפנימיות.
גם אם תוספת של 5 מיליארד ₪ אכן תאושר בתקציב הבריאות של הממשלה החדשה, לא ברור כמה ממנו יופנה לתקינת אחיות וכמה לפתרונות האחרים כגון תקינת הרופאים, הגדלת תקציב התוספות לסל, מיזמי בינוי והצטיידות ושיפור השכר של המקצועות הפארא-רפואיים.
עם זאת, ההשגה הצפויה של תוספת זו או דומה לה, מאפשרת קלף מיקוח חזק למשרד הבריאות, בבואו לטעון שמענה לטענות התקינה של האחיות יגיעו רק במסגרת פיתרון כולל למערכת הבריאות, ולא כפיתרון נפרד.
עד להסכמה על פיתרון זה, בעוד 4 חודשים לכל המוקדם (בתום המו”מ הקואליציוני) ינסו במשרד לאתר הקלות נוספות על עומס האחיות.
זו תיהיה משימה קשה. לא ברור מי יעשה את המשימות הנבחרות במקומן לאור העומס הקיים על הרופאים ולאור העדר תפקידים נוספים במערכת המסוגלים לקחת את המשימות על עצמם, בהם עוזרי הרופא להם מתנגדות האחיות.
