על אף שאנחנו לא יודעים בדיוק מה הם הגורמים לאלצהיימר, ארגון הבריאות העולמי מפרסם לאחרונה צעדים שיכולים להוריד את הסיכון לפיתוח המחלה. בהתחשב בהזדקנות האוכלוסייה, בחוסר היכולת לטפל בדמנציה ובעלות האדירה שהיא מטילה על מערכת הבריאות, ייתכן שאימוץ צעדים אלה זו ההחלטה הטובה ביותר שמדינת ישראל תעשה בעשורים הקרובים.
על פי תחזיות הלמ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מספר הקשישים (כלומר, התושבים המבוגרים מגיל 65 בישראל) יעלה מ-11% היום לכ-15% בשנת 2035. מבחינה מספרית, יהיה מדובר בכמעט הכפלה של מספר הקשישים שעל מערכות הבריאות והרווחה יהיה לשרת.
נתונים אלה ממצבים את ישראל כאחת המדינות הצעירות ביותר בעולם המערבי, עובדה שמאפשרת לה חלון זמנים גדול יחסית להיערך להזדקנות אזרחיה.
ההזדקנות הקרובה של אוכלוסיית ישראל תשנה את האופן שבו שוק העבודה והביטוח שלנו מתנהלים ובאופן פשוט יותר להבנה, את האופן שבו מערכת הבריאות שלנו מתנהלת. מבין סך הגורמים שישפיעו על מערכת הבריאות בישראל בעשורים הקרובים, ייתכן שהדמנציה היא הגורם המשמעותי ביותר.
על פי קולות מסוימים בעולם הרפואי, בהם גם ארגון בריאות העולמי, אנחנו מסוגלים להקטין כבר היום את הסיכון העתידי שלנו לפתח את המחלה, כפי שיוסבר בהמשך.
אלצהיימר: נטל תחלואה אדיר
הקשר בין דמנציה לבין הזדקנות האוכלוסייה חזק אף יותר מהקשר שבין סרטן לבין הזדקנות. מחקרים מצאו שהסיכוי לחלות במחלת האלצהיימר מוכפל כל 5 שנים החל מגיל 65. משמעות נתון זה היא שכשליש מבני ה-85 ומעלה יפגעו מתסמיני הדמנציה – קבוצת מחלות מגוונת שהאלצהיימר מרכיב עיקרי בה.
כשאנחנו מתקרבים לגיל 100 (גיל שמחצית מילדינו כבר יגיעו אליו), מדובר על כך שמרבית האוכלוסייה כבר תחלה באלצהיימר בסוף חייה.
איננו מזלזלים בפגיעה האדירה שמביאה המחלה על הרווחה הגופנית והנפשית של החולה ומשפחתו, אך נדגים את העלייה בתחלואה דרך הזווית הכלכלית. עלות הטיפול בחולה אלצהיימר מוערכת ב-300% מעלות הטיפול של חברו, בן גילו, שאינו חולה במחלה. המשמעות היא שעקב אלצהיימר לבדו, הנטל הכלכלי שבטיפול בילדינו כשיזדקנו ישלש עצמו בהגיעם לגיל שאנו מאחלים להם.
בעולם מעריכים שהעלות השנתית של חולה דמנציה למדינה עומדת על כ-70,000 דולר. בישראל מעריך משרד הבריאות שעלות האלצהיימר למשק תעמוד על 6 מיליארד שקל עד שנת 2030.
על רקע אלה ועל רקע כישלון הטיפולים האימונותרפיים האחרונים לטיפול במחלה, סביר מאוד שהדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות לקראת העשורים הבאים הוא לצמצם את התחלואה במחלה. כעת נשאלת השאלה – כיצד?
גנטיקה משחקת חלק קטן בלבד
החדשות הטובות הן שהגנטיקה שלנו קובעת רק חלק קטן מהסיכון שלנו לחלות במחלה. אלצהיימר תורשתי, שנגרם על ידי נוכחות של ווריאציה של הגן APO-E, אחראי על פי הערכות רק ל-1% מסך מקרי התחלואה באלצהיימר.
אם כן, רוב הגורמים המשפיעים על הסיכון שלנו לחלות באלצהיימר נובעים מגורמים סביבתיים, פחות או יותר, כפי שהוכיחה קבוצה של כ-700 נזירות.
בשנת 1986 החל אפידמיולוג בשם דיוויד סנודון לחקור את הגורמים הסביבתיים הקשורים לדמנציה ולהזדקנות בריאה. לשם כך הוא בחר אוכלוסייה של 678 נזירות מרחבי ארה”ב. הבחירה דווקא באוכלוסיית הנזירות הייתה נבונה ביותר עקב סגנון חייהן הדומה, כך שכמות המבלבלים הסביבתיים שישפיעו על תוצאות המחקר תיהיה קטנה ביחס למחקר מסוג זה.
מאז החל המחקר פורץ הדרך פורסמו מספר דו”חות ביניים, שהתבססו על ממצאים שונים שנאספו במהלך השנים: יומנים שכתבו הנזירות, ראיונות שביצעו עמן ודגימות מוח שנאספו לאחר מות המשתתפות. ממצאי המחקר הניחו במידה רבה את התשתית למה שאנחנו יודעים היום על הזדקנות בריאה ודמנציה. כך למשל, הודגם במחקר זה שביצועים שפתיים גבוהים יותר בגילאים צעירים חזו כושר קוגנטיבי טוב יותר בזקנה.
ארגון הבריאות העולמי והנחיות המניעה לאלצהיימר
בחודש מאי 2019 פרסם אירגון הבריאות העולמי (WHO) הנחיות חדשות למניעת אלצהיימר. ההנחיות עוסקות ב-12 תכונות שקושרו עם סיכון מוגבר לפיתוח דמנציה. הארגון סקר את הספרות הרפואית בכל נושא והעניק ציון לקשר שבין המצב הגופני לבין אלצהיימר. בין ההמלצות שדורגו בדרגת המלצה גבוהה:
- הגברת פעילות גופנית – ארגון הבריאות העולמי מצא שיש עדויות בינוניות לכך שפעילות גופנית יכולה להוריד את הסיכון לירידה קוגנטיבית במבוגרים. עם זאת, הוא ממליץ באופן חד משמעי לבצע פעילות גופנית בהקשר זה, אך לא נמצאו עדויות חזקות לכך שפעילות גופנית בקרב אלו שכבר סובלים מירידה קוגנטיבית יכולה להאט את המחלה.
- איזון תזונתי – במסמך שפרסם ארגון הבריאות העולמי ככלי תומך מדיניות נמצאו עדויות מסוימות לכך שתזונה ים-תיכונית יכולה להפחית את הסיכון להידרדרות קוגנטיבית בקרב אלו שנמצאים בסיכון לדמנציה או בקרב אלה שמתאפיינים בירידה קוגנטיבית מועטה.
- איזון יתר לחץ דם – ארגון הבריאות העולמי ממליץ באופן חד משמעי לאזן יתר לחץ דם. ייתכן שלאיזון זה יש משמעות בהפחתת הסיכון לאלצהיימר. יצויין שהיום אנחנו יודעים שחלק מהפגיעה המוחית שמאפיינת גילאים מבוגרים נובעת מבעיות כלי דם שנצברות לאורך השנים.
- הפסקת עישון – על פי ארגון הבריאות העולמי הפסקת עישון יכולה לסייע להפחית את הסיכון לפיתוח דמנציה, זאת בנוסף ליתרונות הבריאותיים הרבים האחרים שבהפסקת צריכת טבק.
בין ההמלצות שדורגו על ידי ארגון הבריאות העולמי כהמלצה בינונית ומטה למניעת דמנציה או צויין שלא קיים מספיק מידע בנוגע אליהם:
- שימוש מופרז באלכוהול.
- רזרבה קוגנטיבית נמוכה.
- היעדר פעילות חברתית.
- משקל עודף לא בריא.
- סוכרת.
- עודף שומנים בדם.
- דיכאון.
- אובדן שמיעה.
על כן, בהתחשב בעלות הכלכלית האדירה שצפויות הדמנציות להטיל על המדינה כבר בשנים הקרובות, בעיקר לאור היעדר טיפול תרופתי יעיל, ייתכן שאחת ההחלטות הכלכליות החכמות ביותר שיכולה המדינה לעשות היא לטפל בגורמי הסיכון המרכזיים לאלצהיימר.
בהם: יתר לחץ דם, עישון, חוסר איזון תזונתי ויתר לחץ דם. התערבות יעילה בגורמי סיכון אלה ואחרים תוכל לחסוך למדינה מיליארדי שקלים בשנה – נטל כלכלי שילך ויגבר בצורה כמעט אקספוננציאלית בעשורים הקרובים.
