ארגון הבריאות העולמי מקדם אותה, משרד הבריאות וקופות החולים מטמיע אותה טיפין-טיפין ואין כמעט איש ברחוב שלא שמע את צמד המילים רפואה מונעת.
עם זאת, סביר להניח שסקר אקראי שייערך בקרב הציבור הרחב יניב את התוצאות הבאות: לרובנו יש מושג ״מה זה אומר״, אבל לא הרבה מעבר לכך.
אז מהי באמת רפואה מונעת, סביב מה כל הבאז, מהם יתרונותיה וחסרונותיה ואיפה אנחנו עומדים מבחינת יישומה בשטח?
נתחיל מה״יבש״: הרפואה המונעת מכוונת למניעת מחלות בקרב הקהילה (בריאות הציבור) והפרט.
מטרתה לקדם את הבריאות, להאריך את תוחלת החיים ולשפר את איכותם. ניתן לחלק את הרפואה המונעת לשלושה סוגים:
מניעה ראשונית החותרת להפחתת החשיפה לגורמי סיכון או ליצירת מצב של חסינות בפניהם, כדרך למניעת מחלות. הפעולות העיקריות בתחום המניעה הראשונית הן חיסון, טיפול תרופתי מונע ושינוי באורח החיים.
מניעה שניונית המתמקדת בגילוי וטיפול מוקדמים במחלות או בגורמי סיכון, על ידי ביצוע בדיקות.
מניעה שלישונית שתכליתה התערבות במחלה קיימת על מנת לצמצם את ההשלכות והסיבוכים הגלומים בהתפשטותה.
היסטורית, כבר במאה ה-5 לפנה״ס הרופא היווני היפוקרטס סיווג את המחלות לכאלה שמקורן בעונות, באקלים ובתנאים חיצוניים, לעומת כאלה שלהן גורמים אישיים יותר, כמו תזונה והתעמלות.
כצפוי, בימי הביניים לא כיכבה הרפואה המונעת, חרף שכיחותן של מגפות, אך מגמה זו התהפכה בתקופת הרנסנס, עם התחדשות העניין בטבע ובאדם וצמיחת הידע הרפואי.
כך, למשל, ב-1433 הוצא הצו הראשון באנגליה העוסק במגפות, אשר המליץ על בידוד וניקיון, וב-1798 הוצג לעולם חיסון חלוצי.
באמצע המאה ה-19 קשר לואי פסטר בין מיקרובים לבין מחלות ואחריו פותחו מבדקים סרולוגיים וחיסונים אקטיביים למחלות, ונולדו תרופות כמו אנטיביוטיקה, שפתחו עידן חדש בטיפול במחלות בקטריאליות ואחרות.
במאה ה-20 חלה קפיצה משמעותית ביכולות האבחון, הטיפול והמניעה של מחלות, כמו גם בהבנת השפעתם של גורמי מזון על הבריאות.
במקביל חלה התפתחות בהבנת הקשר שבין גורמים פסיכולוגיים לבריאות הכללית, חלה עליה דרמטית ביכולות הכירורגיות ונפרצו דרכים חדשות בתחום המחקר הגנטי.
כל אלה המשיכו ביתר שאת אל תוך המאה ה-21, עם טכנולוגיות מרקיעות שחקים, להן נמצאו יישומים בתחום הרפואה בכלל ובענף הרפואה המונעת בפרט.
כיום האפשרויות למנוע מחלות במקום לטפל בהן לאחר שכבר דרסו רגל בגופנו נרחבות מתמיד, חלקן תלויות בנו בלבד, אחרות נמצאות בידיהם של המושכים בחוטי הכלכלה.
רפואת כיס
הרפואה המונעת מאריכה חיים, עובדה זו היא סיבת קיומה. אלא שטיעון נפוץ נוסף בעדה הוא זה לפיו מניעת מחלות חוסכת כסף הן למדינה והן ליחיד, ומקצצת בהוצאות טיפול, אשפוז ואובדן ימי עבודה.
בפועל, מחקרים מראים שהאמונה הזו רחוקה מהמציאות ושבשורה התחתונה רפואה מונעת אינה משתלמת כלכלית כפי שנהוג לחשוב.
אכן, ישנם טיפולים מונעים שמוכיחים עצמם בגזרת ״התחשיב הקר״, למשל במקרים בהם הטיפול באנשים הנמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלה מסוימת הוא זול, או שלחילופין זול לזהות את האנשים הללו, או שהתרופה מונעת מחלה ממושכת שיקר מאוד לטפל בה.
דוגמה לטיפול מונע משתלם מאוד הוא מתן חיסונים לילדים ואפילו חיסונים נגד שפעת.
מנגד, כאשר התערבות מניעתית אינה משתלמת כלכלית הסיבה לכך עשויה להיות שהמניעה אינה מיושמת נכונה, או מתמקדת באוכלוסייה הלא מתאימה.
למשל, נטילת אספירין למניעת מחלות לב יעילה בקרב מטופלים בסיכון גבוה ללקות בהן, אך עלולה להזיק לבריאותן של נשים צעירות.
טיעונים ועובדות אלה נוגעים לגזרת הארנק אך כאמור, בבסיס הרפואה המונעת לא מונח שיקול כלכלי, אלא בריאותי.
לכן, מנקודת מבטו של האינדיבידואל, השואף לאריכות ימים בבריאות איתנה, יש אינטרס מובהק לקבל את שירותי הרפואה המונעת הטובים ביותר, או לנקוט בשינויים הנדרשים בסגנון החיים.
להיות עם אצבע על הדופק
תזונה מאוזנת ופעילות גופנית קבועה, את זה כבר ידע היפוקרטס על אף שבדברי הימים הוא זכור בשל שבועת הרופאים ולא בזכות השקפתו על רפואה מונעת.
אלא שמעבר לכך, על כל אדם לדאוג לבצע בדיקות תקופתיות, בהתאם לגילו, למינו, למצבו הרפואי או להיסטוריה הרפואית המשפחתית שלו, בנוגע למחלות שבהן ידוע גורם גנטי.
בין הבדיקות הנפוצות שעליהן יש להקפיד בהתאם לנתונים האינדיבידואליים מצויות: בדיקת סוכר בדם, ספירת דם ובדיקת קריאטינין, שומנים בדם, משקל, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות, סרטן העור, שיניים, עיניים, לחץ דם, חיסונים, הריון, סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית, צפיפות העצם, בדיקת שמיעה, בדיקת כלי דם ועוד.
ואולם, בעוד שטריוויאלי לחשוב שכל אחד מאיתנו יחשוק למצות את יתרונות הרפואה המונעת, בפועל ישנם גורמים המסכלים את ניצולה בצורה אופטימלית.
ראשית, אנשים רבים אינם אוהבים להגיע לחדר מיון בבית החולים ולרופא בכלל ״כשלא צריך״ ולעיתים אף נמנעים מכך כאשר יש בדבר צורך מובהק. חלקם חוששים שבדיקה שגרתית תעלה תוצאות מדאיגות, אחרים חרדים מהבדיקות לעצמן, למשל מדקירת מחט במהלך בדיקת דם.
מכשול נוסף העומד בפני שימוש רחב ברפואה המונעת הוא חוסר מודעות, מה גם שבישראל פועלים כמה איגודים רפואיים נפרדים, שאינם תמיד מסכימים זה עם זה בנושאים רפואיים והמלצותיהם לציבור אינן אחידות וגורפות.
כמו כן, רפואה מונעת אינה שונה משום תחום אחר בכך שהמשאבים והחשיבות שמוקצים לה מושפעים ממדיניות פוליטית וכלכלית המוכתבת מהחלונות הגבוהים.
מן העבר השני, ניתן למצוא מטופלים המבקשים בדיקות ״אקסטרה״, מבלי לדעת שחלקן אינן מומלצות עבורם באופן ספציפי.
בשורה התחתונה, האדם האינדיבידואלי אינו יכול להשפיע בהינף יד על מקבלי ההחלטות ועל מחלקי התקציבים, אך הוא יכול להישאר עם אצבע על הדופק, תרתי משמע, להתעדכן בהמלצות משרד הבריאות וקופות החולים בתחום הרפואה המונעת ולדאוג לקבל מרופאיו המלצות, בדיקות ותרופות שייתפרו לו באופן אישי, על סמך נתוניו האינדיבידואליים.
רפואה מונעת מאריכה חיים, על כך אין עוררין, אלא שבתוך בליל השיקולים הכלכליים, הפוליטיים והרפואיים גרידא, כל עוד אין בנמצא מדיניות ברורה המתעדפת תקצוב ויישום חכם, רגיש ומודע של רפואה מונעת, כלי עוצמתי זה, המכוון כולו למען בריאות הציבור והיחיד, אינו מגיע לכלל מיצוי.
עוד בנושא: בהריון? הכתבה הזאת תהפוך לך את הבטן!
