רפורמת הקנאביס יצאה לדרך בקול תרועה רמה ומשרד הבריאות ואנשי היק”ר הבטיחו כי מעתה החיים של המטופלים צרכני הקנאביס הרפואי יהיו טובים יותר.
הרפורמה כוללת רשימה מסודרת של התוויות, כלומר מחלות בסיס שתחתן, זכאי המטופל לבחינה של טיפול בתרופה.
לאחר מכן, קבע משרד הבריאות רשימה של מעל לתשעים רופאות ורופאים שיהיו מורשים להעניק רישיון (במקום ובאופן מידי) למטופל. עלות הביקור אצל הרופא נקבעה בוועדות הכנסת על 278 ₪.
אותם רופאים גם יהיו אלה שיעניקו למטופל מרשם. עם המרשם, יכול המטופל לגשת לאחד מבתי המרקחת המורשים ולקבל את התרופה אליה הוא ייחל.
משרד הבריאות גם מצא לנכון להעניק לשלושים רופאים אונקולוגיים נוספים את היכולת להעניק את הטיפול, הכולל מרשם ותרופה, לחולי סרטן במחלקות בתי החולים בתוך 48 שעות.
נשמע מבטיח לא? אז זהו, שממש לא.
רוב הצרכנים מביעים אי אמון ואכזבה עצומה מהרפורמה ואף פנו לבג”צ בבקשה לבטלה.
כל בעיות הרפורמה
נתחיל בבעיות הטכניות שמצויות לגמרי בגוף הרפורמה אותה יצרו אנשי משרד הבריאות והיק”ר – היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות.
כאמור, כתשעים וחמישה רופאים הוסמכו על ידי משרד הבריאות להעניק רישיון ומרשם, הם מכונים בפי המטופלים “הרופאים עם המדפסת”, כאלה שיכולים להדפיס רישיון ומרשם במקום לפי התרשמותם ולפי כרונולוגיית הטיפול והמחלות של הפונה.
אלא שבפועל, פחות מעשרים מהם בכלל מוכנים לקבל מטופלים. אתם כבר מדמיינים את התורים הארוכים? עשרים רופאים מול רבבות פונים.
מעבר לכך ולמרות המחיר הסביר יחסית שקבעה הכנסת לביקור (278 ₪), רוב הרופאים אינם מוכנים לקבל בבתי החולים הציבוריים בהם הם עובדים ואותו ביקור באופן פרטי, יעלה למטופל בין 800-1,500 ₪.
בעיות טכניות אלה, הופכות את הפרוצדורה לטיפול בקנאביס לסיוט ביורוקרטי בפני עצמו וזאת רק ההתחלה.
עוד בנושא: קנאביס לשימוש חולי סרטן
מר T ומר C
היק”ר שבמשרד הבריאות רצה לייצר לא רק מתווה טכני למשתמשי הקנאביס, אלא גם לייצר סוג של מינון שיוכל להוות בסיס לרישום מרשם רפואי.
אם עד הרפורמה זה היה מסתכם במינון ובזן, עכשיו שימו לב, זה מושתת על רמות ואחוז חומרי ה-THC שהוא החומר הפעיל העיקרי בצמח הקנאביס וה-CBD שהנו אחד מהקניבנואידים המצויים בצמח ומיוחסת לו יכולת איזון.
כלומר, אם אתה מטופל וותיק, שכח ממה שהכרת, מעכשיו החומר שתקבל יהיה מושתת לא על הזן והמינון, אלא בעיקר על אחוזי החומרים המצויים בקנאביס, בהתאם לאופי הגידול שלו.
צריך להבין, מדובר בשינוי משמעותי ביותר עבור המטופל שלפתע מרגיש שהוא מקבל חומר אחר שפשוט לא עושה את העבודה. מטופלים חדשים שהצליחו לעבור את מסלול הנינג’ה הביורוקרטי שיצרה הרפורמה, יקבלו חומר חלש יחסית.
עוד משהו שקשור אגב בסוגיית הגידול, ישנן טענות די מבוססות כי הקנאביס בארץ עובר תהליך של קרינה שתפקידו להמית את הזרעים, כך שאם מטופל יקבל את החומר בצורת צמח, הוא יהיה נטול זרעים.
למה? בכדי לשלול את האפשרות שמישהו מהמטופלים יחליט על גידול עצמי.
לאור תוצאות הרפורמה שמנינו עד כה, אפשר בכלל להאשים את אותו מטופל שיבחר לעשות כן ולגדל בעצמו את מה שעושה לו טוב? לא ממש.
עוד הערה קטנה בעניין זה, מחירי התרופות עלו, אבל חולים רבים מציינים שזה הדבר שהכי פחות מפריע להם: “אני מוכן לשלם כפול, רק בכדי לקבל את התרופה אליה הייתי רגיל”, אומר צ. חולה כרוני שחדל להשתמש בקנאביס רפואי: “חזרתי לסבול מכאבי תופת. התרופה שנתנו לי בכלל לא עושה את העבודה. זה חומר אחר”, הוא מוסיף.
השורה התחתונה של כל מה שקראתם עד כה היא אחת: היעדר רצף טיפולי לחולה.
וההסבר הוא שחולה שמשתמש שנים בקנאביס רפואי שמקל על הסבל בחייו, מקבל חומר אחר לגמרי, זה פעם אחת. בפעם השנייה, אף אחד לא מבטיח לו שהמרשם השני יהיה זהה לקודם כי רק מעט חברות משמרות את הזנים לשימוש נוסף.
במילים אחרות לגמרי ורק בכדי להמחיש את הרציונל של הסוגייה, אם חולה רגיל שאקמול מטפל הכי טוב בכאב הראש שלו, הוא יכול לפתע למצוא את עצמו מול רופא שיאסור עליו שימוש באקמול ויכפה עליו שימוש באספירין.
נכון, זה לא עושה את העבודה, אבל זה מה יש.
המרוויחים והמפסידים
לגבי רשימת המפסידים כתוצאה מהרפורמה, הרי היא ברורה – החולים. תורים ארוכים, מחירים גבוהים יותר, ביורוקרטיה וחשוב מכל, איכות ירודה של התרופה אליהם הם רגילים. תרופה שונה מזו שפשוט עשתה את העבודה והקילה על הסבל בחייהם.
אז מי המרוויחים? היצרנים ובתי המרקחת.
מעבר לעובדה שאבד כמעט לגמרי הקשר בין המטופל למגדל (בטרם החלת הרפורמה רכשו המטופלים את התקופה ישירות מהמגדלים שידעו בדיוק איזה זן מעדיף הצרכן), מיוצרות התרופות תחת סטנדרטים ונוסחאות שונות לגמרי.
רמות ה-THC וה-CBD, הפכו למוטיב המרכזי בייצור התרופות שמגיעות כאמור בצורות שונות החל מתפרחת ועד לשמן.
בתי המרקחת שכלל לא היו פקטור כלשהוא בתהליך לפני הרפורמה הפכו לשחקנים מרכזיים.
צריך להזכיר אולי שגם ההגעה לבית המרחקת היא לא תמיד נוחה, לפני הרפורמה השיווק היה מושתת בעיקר על משלוחים לבית הלקוח, מה שצומצם כעת באופן משמעותי, אחרת איך ירוויחו בתי המרקחת.
יתרה מכך, בבתי המרקחת אין תמיד מלאי זמין, מה שיוצר גידול בביקוש לתרופה. שימו לב למקרה הבא, אם ניקח למשל את רשת בתי המרקחת הגדולה בארץ “סופר פארם”, נוכל להבין כמה סכנות טומנת בחובה הרפורמה.
הבעלים והיו”ר המיליארדר ליאון קופלר, החליט בשנת 2018 שהוא נכנס לעסקי הקנאביס.
לא בתחום המכירה בבתי המרקחת (את זה הוא כבר עושה באמצעות הרפורמה) אלא בגידול. יחד עם עוד גורמים, קופלר נכנס כמשקיע בחברת BOL פארמה (החברה מוכרת יותר בשמה הקודם “שאיפה לחיים”) שמגדלת ומייצרת קנאביס.
אתם יכולים לעשות לבד אחד ועוד אחד ולהבין מהן הסכנות שבכך.
החל מיצירת קרטל (החזקה בייצור ובשיווק) ועד להחלטה מצד החברה לייצא לחו”ל את הזנים המשובחים יותר עבור יותר כסף ולהשאיר כאן בארץ, את החומר הפחות יעיל וטוב.
בשורה התחתונה, שוב מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן. רק שבמקרה זה מדובר גם במחיר כלכלי וגם במחיר שפוגם באיכות התרופה וביכולת שלה לעשות את החיים של אותם חולים לטובים יותר.
בימים אלה, התחלפה הנהגת משרד הבריאות. סגן שר הבריאות הנכנס חה”כ יואב קיש, מבטיח להביא עמו גישה אחרת והוא נטל על עצמו את האחריות לטיפול בתחום הקנאביס.
ימים יגידו.
קראו עוד על: טיפול בקנאביס לילדים על הספקטרום האוטיסטי
