קנאביס סרטן וכימותרפיה: זה מדעי?
השארת תגובה
כ-2,000 ישראלים עושים היום שימוש בקנאביס רפואי כדי להקל על תופעות הלוואי של הטיפולים השונים לסרטן ובהן כאב נוירופתי, בחילות, הקאות וחוסר תיאבון.
ישראל נחשבת אחת המדינות המתירניות ביותר בעולם בכל הנוגע לשימוש בקנאביס רפואי בחולי סרטן (מתוך המדינות שבהן אין לגליזציה) וגם מעצמת מחקר מרכזית בנושא.
האם המחקר הרפואי אכן מצא שקנאביס רפואי יעיל?
אחד הנושאים המדוברים ביותר בחודשים האחרונים הוא רפורמת הקנאביס הרפואי שמוביל משרד הבריאות – הרפורמה הסבוכה, שלא ניגע בפרטיה, מנסה להסדיר את מעמדו של הקנאביס הרפואי ולקרב את מעמדו של הצמח למעמדה של תרופה.
הדיון הציבורי סביב פרטי התוכנית, הידועה גם כ’תוכנית ההסדרה’ או כ’מדיקליזציה’, מסית אותנו מהשאלה החשובה באמת הנוגעת לשימוש בקנאביס רפואי כחומר דמוי תרופה בקרב חולי סרטן: האם הוא עובד, עבור מי, ובאיזה מינון?
לצורך מענה על שאלות אלה נסקור את העדויות המחקריות הנוגעות לשימוש בקנאביס ובמריחואנה בקרב חולי סרטן שמקבלים טיפולים כימותרפיים, ביולוגיים, אימונותרפיים והקרנות.
מטופלים אלה מהווים כ-5% מסך בעלי הרישיון לשימוש בקנאביס בישראל ומספרם עומד נכון להיום על כ-2,000.
על פי נהלי משרד הבריאות (נוהל 154, “הספר הירוק”) קנאביס רפואי מאושר נכון להיום בישראל בעיקר עבור חולי סרטן שמקבלים כעת טיפולים למחלה וחצי שנה בלבד לאחר סיומם.
כלומר, משרד הבריאות מתנה לרוב את השימוש בקנאביס רפואי בטיפול בסרטן ולא מסתפק במחלה עצמה כסיבה למתן האישור.
בעניין זה חשוב לציין שהיום קיימים סוגים רבים של טיפולים אנטי-סרטניים: טיפולים כימותרפיים, ביולוגיים, אימונותרפיות, הקרנות וטיפולים אחרים.
בכל אחת מהקבוצות האלה יש תרופות שונות ולכל אחת מהן תופעות לוואי שונות. כך למשל, לא כל הכימותרפיות גורמות לנשירת שיער ולבחילות.
בכל זאת, משרד הבריאות לא מפרט אילו סוגי כימותרפיות, תרופות ביולוגיות ואימונותרפיות מדויקות מקנות את הזכות לאישור קנאביס רפואי ומעביר שיקול דעת זה לאונקולוג המטפל.
באופן כללי, ניתן לומר שלעומת מטופלים במחלות אחרות, למטופלים בסרטן קל יותר להשיג את האישור לצריכת קנאביס רפואי.
זאת, מכיוון שמשרד הבריאות מאפשר למחלקות האונקולוגיות לנהל את תהליך קבלת הרישיון עבור מטופליהן ולחסוך את הבירוקרטיה מול משרד הבריאות והיק”ר (היחידה לקנאביס רפואי).
על פי משרד הבריאות, המינון ההתחלתי המקובל לקנאביס רפואי עבור חולה סרטן הוא T10/C2. כלומר, תערובת של כ-10% THC וכ-2% CBD. THC ו-CBD הם 2 מתוך כ-60 חומרים קנבואידים הנמצאים בצמח.
בשלבים מתקדמים יותר של הטיפול הרופא יכול לשנות את הרכב המרשם ולהעלות את ‘מינון’ החומרים.
דרכי הצריכה האפשריות עבור קנאביס רפואי הוא בעישון, אידוי ובליעה באמצעות טיפות.
במקרים חריגים, קיימת גם אפשרות לצרוך תרסיס שמשחרר מינון ידוע של תרכובת שמוצתה מתוך צמח הקנאביס הרפואי. ניגע באפשרות זו בהמשך.
אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של הטיפולים הכימותרפיים היא פגיעה בתיאבון. תופעה משמעותית זו נובעת מגורמים רבים, ובהם פגיעה בחוש הטעם בזמן הטיפול.
זו הסיבה שחלק מהמטופלים מדווחים שלמאכלים יש טעם חמוץ ואף מתכתי כך שהם מתקשים לאכול.
ביחד עם בחילות והקאות, שמאפיינות גם הן חלק מהטיפול, הפגיעה בתיאבון מובילה גם לירידה משמעותית במשקל, שניכרת לעיתים קרובות באופן מודגש ומואץ בחולי סרטן.
חולי סרטן שמבצעים טיפול כימותרפי יכולים לתרום לטובתם את ה”מאנץ'” המפורסם של הצמח כדי לשפר את התיאבון שלהם. שיפור זה יכול להוביל להרגשה כללית טובה יותר ולשיפור איכות החיים.
עם זאת, חשוב לדעת שחולי סרטן נוטים לרדת במשקל גם בתזונה מאוזנת לחלוטין, זאת עקב תהליכים ביוכימיים ופיזיולוגים סבוכים שהגידול הסרטני גורם להם.
לכן, גם במקרה של שימוש מוצלח בקנאביס רפואי לעידוד תיאבון קשה יהיה לראות עלייה במשקל בזמן הטיפול הכימותרפי.
תימוך משמעותי שקנאביס אכן משפר את התיאבון של חולי סרטן הוא ‘מחקר מינסוטה’, אחד המחקרים הגדולים אי-פעם בתחום.
המחקר כלל 321 חולי סרטן וממצאים ראשונים ממנו פורסמו השנה (2019).
במסגרת המחקר נמצא ש-39% מהמטופלים בקנאביס רפואי חוו שיפור של לפחות 30% בתיאבון. מתוך כל המשתתפים, 22% שמרו על השיפור במשך 4 חודשים לפחות של טיפול.
למרות התוצאות החיוביות של מחקר מיניסוטה, טרם התגבשו מחקרים רבים דומים שמעידים על מגמה דומה.
בכל זאת, אונקולוגים רבים בישראל מדברים עם מטופליהם על הטיפול בקנאביס כמעודד תיאבון אפשרי במהלך הטיפולים, זאת בהתבסס על הניסיון המקצועי שלהם.
אחת מתופעות הלוואי הקשות ביותר של חלק מהטיפולים הכימותרפיים והביולוגיים היא בחילות והקאות, הידועות בשפה הרפואית כ-CINV – Chemotherapy Induced Neuse and Vomiting.
אם אתה מטופל בכימותרפיה שצפויה לגרום לתופעות לוואי אלה תקבל כבר כחלק מהפרוטוקול הטיפולי טיפולים נוגדי בחילה (טיפול אנטי-אמנטי).
לאחרונה נבדקת האפשרות להוסיף לטיפולים נוגדי בחילה אלה גם קנאביס רפואי או מרכיבים סינטטים ממנו.
לקנבואידים (החומרים הפעילים בקנאביס) יש השפעה נוגדת בחילה והקאה מסוימת, אך זו נחשבת צנועה לעומת הטיפולים התרופתיים המקובלים.
עם זאת, מספר גופים מקצועיים בעולם ממליצים לרופאים לשקול תוספת של קנאביס רפואי במקרים של מטופלים שממשיכים לסבול מבחילות ומהקאות גם לאחר שימוש בתרופות המקובלות.
בארה”ב אף מאושרות לשימוש הגרסאות הסינטטיות של THC, Dronabinol ו-Nabilone עבור מטופלים שממשיכים לסבול מבחילות והקאות גם תחת טיפול תרופתי מיטבי מקובל.
הרשת הלאומית האמריקנית לטיפול בסרטן בארה”ב (NCCN) והאיגוד לאונקולוגיה קלינית (ASCO) מציינים ששימוש בקנבואידים יכול לשמש כחומר שמפחית בחילות והקאות כתוצאה מכימותרפיה באופן כמעט מיידי.
עם זאת, עקב שיקולים משפטיים וחשש מתופעות לוואי אחרות של הקנאביס נמנעים הגופים המקצועיים מלהמליץ באופן חותך על השימוש בקנאביס עבור בחילות והקאות.
אחד השימושים הנפוצים ביותר בקנאביס ובמריחואנה רפואית במהלך טיפולים כימותרפיים הוא עבור כאב.
בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ביכולתה של הרפואה להפחית ולשכך כאב בחולי סרטן.
היום, מרבית השליטה על הכאב בחולי סרטן מתבצעת באמצעות תרופות אופיואידיות כשהמפורסמות שבהן הן מורפיום, אוקסיקוד וחומרים דומים.
מאמצים רבים בתחום המחקר הרפואי מנסים לבדוק כיצד תוספת של קנאביס או חלק מחומריו אל תרופות אלה יכולה לשפר את השליטה על הכאב.
תרסיס שמשלב גם THC וגם CBD הקרוי Nabiximols, כבר מאושר בלמעלה מ-20 מדינות עבור שיכוך כאב במטופלי סרטן, שלא הצליחו לשלוט בכאבים באמצעות אופיואידים. זאת, באמצעות תוספת התרסיס לתרופות המקובלות.
גם בישראל מאושר השימוש ב-Nabiximols עבור חולי סרטן מתקדמים שסובלים מכאב.
על פי מאגר התרופות של אגף הרוקחות במשרד הבריאות, התרסיס הוא התרופה היחידה שמכילה THC נכון להיום בישראל.
אחת מתופעות הלוואי של כימותרפיה היא ‘כאב נוירופתי’ (Neuropathic pain) הנובע מפגיעה של הכימותרפיה בעצבים.
בניגוד לכאב שנגרם ממחלת הסרטן עצמה (עקב גרורות בעצמות למשל) כאב נוירופתי נובע מהטיפול עצמו ונוטה להגיב פחות לטיפול מקובל במשככי כאבים קצרי-טווח.
היעילות של קנאביס רפואי בטיפול בכאב נוירופאתי היא גבוהה למדי ובאופן כללי גבוהה יותר מהיעילות המוכחת עבור כאב שנובע ממחלת הסרטן עצמה.
מחקרים שכללו מטופלים עם כאב נוירופתי מסיבות שונות (שאינן כימותרפיה), הוכיחו יעילות זו בחלק מהמטופלים שדיווחו על הקלה של כ-30% בכאב.
למרות העדויות הגוברות ליתרונות מסוימים של מריחואנה רפואית עבור חולי סרטן, גם לשימוש בצמח יש תופעות לוואי.
תופעות הלוואי קצרות הטווח של קנאביס כוללות סחרחורת, יובש בפה, בחילה, עייפות, ישנוניות, תחושת אופוריה, הקאות, בלבול, חוסר שיווי משקל והזיות.
תופעות הלוואי ארוכות הטווח של שימוש בקנאביס אינן ברורות דיין אך מספר מחקרים מצאו קשר בין עישון קנאביס לבין שיעול, ייצור מוגבר של ליחה וצפצופים בנשימה.
האונקולוג המטפל שלך ידון ביחד איתך ביתרונות והחסרונות של השימוש בקנאביס רפואי. ביחד תוכלו לשקול האם היתרונות שהקנאביס הרפואי יכול לספק לך שווים את הסיכון לתופעות הלוואי.
מטופלים בסרטן יכולים להגיש בקשה דרך האונקולוג שלהם לקבלת רישיון לקנאביס רפואי עד שישה חודשים מסיום הטיפולים.
על פי משרד הבריאות, קנאביס רפואי יכול להקל על בחילות והקאות וכאב ולעודד תיאבון בזמן הטיפולים הסרטניים, ובהם טיפול כימותרפי.
נכון להיום לא קיימות עדויות רפואיות חותכות שהשימוש בקנאביס רפואי יעיל מאוד לסובלים מתופעות הלוואי של כימותרפיות.
עם זאת, שימוש בקנאביס רפואי תחת פיקוח האונקולוג המטפל שלך, לצד הטיפול הרפואי המקובל בתופעות הלוואי, יכול להביא להקלה מסויימת בחלק מהתסמינים.
המקרה שבו הוכחה יעילות הקנאביס הרפואי כגבוהה ביותר הוא במקרה של כאב עצבי (כאב נוירופתי) שנובע מפגיעה של הכימותרפיה בעצבי מערכת העצבים ההיקפית.
בדומה לחומרים רבים, גם מציאת הטיפול המדויק עבורך בקנאביס רפואי יכול להיות תהליך ארוך של התאמת מינוני החומרים הפעילים, הזנים ושיטת הצריכה כאשר כעת ניתן לצרוך בישראל גם תרופות שמכילות הרכב מבוקר של מיצוי קנאביס.
עוד בנושא: שימוש במריחואנה לצרכי פנאי
בריאות ורפואה בגובה העיינים, בשפה נגישה ועל מנת שכל אחת ואחד מכם יוכל לדעת רק קצת יותר, לנהל אורח חיים בריא יותר ולהנות יותר מהחיים. אנחנו כאן כי אין מצב שלא תדע/י מה קורה מסביבך!
אם אכפת לך כמו שאכפת לנו, רצינו להגיד שאנחנו מספקים במה מכובדת וראויה לכותבות וכותבים מוכשרים ומקוריים, כאלה שיש להם במה לחדש ולרענן עבור כולנו. אז אם את או אתה בעניין, אנחנו כאן ולא אכפת לנו לתת לך במה!
התוכן באתר אין מצב! מוגן בזכויות יוצרים © התוכן באתר אינו מיועד ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ רפואי, אבחנה או טיפול מרופא. תמיד ובכל בעיה רפואית מומלץ לפנות בהקדם לרופא המשפחה או כל מומחה רפואי אחר.