קחו רגע והיזכרו בשנות ה-70 וה-80 ובקצב שבו התנהלו העשורים ההם… כשקופצים בחזרה אל המאה ה-21, החיים כאילו מאיצים מאפס למאה.
אם פעם היינו פותחים בבוקר מכתב או שניים על כוס קפה, ב-2021 יומנו מתחיל בעשרים אימיילים שיש לתקתק לפני שייכנסו עשרות המשימות היומיות, אם פעם הדרך לעבודה סיפקה לנו חצי שעה של נירוונה והתאפסות, היום אנחנו מג׳נגלים בין טלפונים לוואטסאפים בפקק בלתי נסבל באיילון, ואם פעם הילד היה לוקח את עצמו בארבע אחה״צ לחוג ג׳ודו שהתקיים במקלט השכונתי, היום הלו״ז המורכב של הזאטוטים הוא מפלצת שאנחנו חייבים להטמיע בזה שלנו, לו״ז בתוך לו״ז בתוך לו״ז.
בנתונים כאלה, לא קשה להבין מדוע אנחנו חיים בסביבה שהיא גורם לחץ אחד גדול.
אלא שהסטרס הזה אינו סתם הלך הרוח המודרני או דבר מה שיש לקבלו במשיכת כתפיים ובהשלמה.
במקום זאת, מדובר בסביבה היוצרת מתח נפשי מצטבר, שמשפיע עלינו נפשית וגופנית בהרבה מאוד אופנים שרחוקים מלהיטיב עמנו.
אבחנה חשובה היא זו: בעוד שגורם לחץ הוא דבר חיצוני שעליו אין לנו שליטה, סטרס או מתח נפשי נגרם מתגובתנו ללחץ, אך מכיוון שאנשים אינם תמיד מודעים לכך הם מייחסים את המתח לגורם הלחץ. בכך, פעמים רבות אנשים מניחים בשוגג שאין להם שליטה על המתח שהם חשים.
שני סוגים של מתח נפשי מאפיינים את חיינו: 1. מתח אקוטי, שהינו קצר טווח ומסייע לנו לנהל מצבים מסוכנים. אנו חווים אותו, למשל, בחריקת בלמים במהלך נסיעה, או לחילופין כהתרגשות נוכח דבר מה חדש או מפתיע. 2. מתח כרוני הנמשך זמן ארוך יותר ויכול לנבוע משלל גורמים, בהם בעיות בעבודה (שעות עבודה ארוכות מדי, אחריות גדולה מדי, איחורים תכופים, כמות אימיילים בלתי סבירה, אפליה ועוד), נישואים אומללים, הפרעות שינה (אינסומניה), גירושים, פיטורים, מוות של אדם אהוב, בעיות כלכליות, מעברים ושינויים בחיים, מחלה או פציעה כרוניות, טיפול באדם מבוגר או חולה, מאורע טראומטי כמו אסון טבע או אירוע אלים שהאדם או איש יקר לו חווה, בעיות רגשיות כמו דיכאון, חרדה, כעס, אבל, אשמה או הערכה עצמית נמוכה, פחד מחוסר ודאות וציפיות גבוהות מדי.
גורמים אפשריים רבים, תוצאה הרסנית אחת.
״נפש בריאה בגוף בריא״
עוד ברומא העתיקה היה ידוע שיש קשר בל ינתק בין הגוף לבין הנפש. ואכן, מתח כרוני שאינו מנוהל היטב עלול לגרום לבעיות בריאותיות שונות, לעורר מחלות חדשות, להסלים מצבים בריאותיים קיימים ולהביא לדיכאון ולחרדה.
כאשר הגוף מצוי בלחץ, מערכת העצבים נזעקת לעזרה ומפעילה תגובה המכונה ״הילחם או ברח״ שנועדה להתמודדות עם מצב חירום על ידי ניתוב כל משאבי הגוף ללחימה בגורם המאיים או למנוסה ממנו.
לשם כך, הגוף משחרר את הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול, שמעלים את קצב פעימות הלב והנשימה, מרחיבים את כלי הדם, מותחים את השרירים, מעלים את רמת הסוכר בדם וגורמים להזעה. תגובה זו היא קצרת טווח והגוף מתאושש ממנה עד מהרה.
ואולם, אם התגובה ללחץ מופעלת באופן כרוני, כלומר על פני פרק זמן ארוך, זרם ההורמונים הקבוע יכול לשחוק את הגוף, לגרום לו להזדקן מהר יותר ולהפוך אותו רגיש יותר למחלות.
מתח נפשי יכול להשפיע על מערכות העצבים, השרירים והשלד, הנשימה, הלב וכלי הדם, החיסון, העיכול והרבייה, כמו גם על המערכת האנדוקרינית, שהיא מערכת הבלוטות המפרישות הורמונים אל הדם.
סטרס מתמשך עלול גם לגרום לבעיות עור, להאריך את זמן ההחלמה ממחלות, להחמיר תסמונות כאב כמו פיברומיאלגיה, ומחקרים אף מצביעים על קשר בין מתח להתפתחות סרטן.
באופן ספציפי, בין המצבים הבריאותיים שעלולים להיגרם או להחמיר בהשפעת לחץ מצויים לחץ דם גבוה, סוכרת ורמות סוכר גבוהות בדם, מחלות לב, סיכון מוגבר לשבץ, השמנת יתר, אובדן משקל, אקנה, אקזמה, פסוריאזיס, בעיות בווסת, דיכאון, חרדה, שלשול, עצירות, אולקוס, שכחנות, קשיי ריכוז, כאבים תדירים, חוסר אנרגיה, בעיות בתפקוד המיני, לסת או צוואר נוקשים, עייפות, מעט מדי או יותר מדי שינה, בחילות, בטן רגיזה, מגרנות, רגזנות, צריכת אלכוהול וסמים לצורך רגיעה, בעיות בפוריות, ירידה בדחף המיני, ירידה באיכות הזרע, מערכת חיסון מוחלשת, טרשת עורקים, התפרצויות של אסתמה או ארטריטיס, והרשימה הארוכה הזו מכסה רק חלק מהתופעות המאוד לא רצויות שמתח כרוני עלול להוביל אליהן.
נוסף על כל אלה, הסטרס הזה אינו ידידותי למערכות יחסים בכלל ולזוגיות בפרט.
בהשפעת לחץ אנו נוטים לפרוק את המתח על קרובינו, דבר שלעולם אינו מביא לתוצאות מחויכות. מתח, אם כן, הוא בעל השפעה הוליסטית על חיינו, ולא ניתן להפריז בחשיבות שבניהולו.
תרגעו!
אבל איך? ראשית, היו מודעים לכך שעליכם לדאוג לעצמכם. רווחתכם הנפשית והגופנית חשובה מאין כמוה והזנחה עצמית לא תסייע לכם נוכח גורמי לחץ. שנית, נסו לבטל את גורמי הלחץ.
האופן שבו אנו תופסים אותם הוא בעל השפעה גדולה על מידת המתח שיש ביכולתם של גורמי הלחץ לגרום.
במילים אחרות, לא תמיד ניתן להימנע מדבר מה מלחיץ, אבל כן ניתן להפחית את המתח שאנו חשים ביחס אליו.
לכן, אם לא ניתן לשנות את המצב, נסו להוריד מגבכם תחומי אחריות אחרים, לדחות מטלות מלחיצות נוספות שאינן הכרחיות, להנמיך את הסטנדרטים שלכם הרלוונטיים לגורם הלחץ הספציפי, לבקש עזרה או פשוט לשוחח עם חבר טוב על מנת להקל על תחושות מעיקות.
בכלל, כדאי להשקיע בבניית רשת תמיכה חברתית, שכן רשתות כאלה הן כלי נהדר להגברת החוסן ולסיוע בהתמודדויות בחיים.
עוד טכניקות שניתן לנקוט בהן להקלה על מתח רגשי הן הרפיית שרירים, מדיטציה, תרגילי נשימה ודמיון מודרך.
חשוב לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת, להקפיד על שינה טובה ומספקת, לעשות פעילות גופנית באופן סדיר, להימנע מצריכה מוגברת של מהדורות חדשות מאיימות, להשקיע בתחומי עניין ובפעילויות אהובות ולהקדיש זמן להימצאות בטבע, באוויר הצח, הרחק מהצפצופים הבלתי פוסקים.
מי שנוטל תרופות עליו להקפיד על כך ובכלל, חשוב לבצע מעקב אחר המצב הבריאותי הכללי, גם בהיעדר בעיה ידועה ספציפית.
שיחה עם איש מקצוע יכולה אף היא לעזור, בין אם רק כדי לאוורר את התחושות הדוחקות ובין אם לשם קבלת טיפול שיסייע למסגר מחדש את החשיבה.
אחד מהטיפולים הנחקרים ביותר למתח ולחרדה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), המבוסס על ההבנה שמחשבותינו משפיעות על תחושותינו, ואלה משפיעות על התנהגותנו.
כשממסגרים מחדשים את צורת החשיבה בנוגע לגורם לחץ, הדבר עוזר לנהל את התחושות ולהפחית את הלחץ.
סטרס, אם כן, עלול להשפיע עלינו קשות, גופנית ונפשית כאחד. חיינו במאה ה-21 עמוסים בגורמי לחץ המצויים בסביבתנו היומיומית, אך החדשות הטובות הן שכמו שבעשורים האחרונים חלה עלייה בגורמי הלחץ, כך התפתחו במקביל המודעות להשפעתו השלילית של הלחץ והדרכים להתמודד עמו.
עוד בנושא: יוגה או פילטאיס בהריון
