למרות פיתוחם של חומרי הדברה חדשים אנו ממשיכים לשמוע מדי פעם על מקרי הרעלות של בעלי חיים, ובמקרים נדירים גם של אנשים, בעקבות חשיפה למדבירים ישנים.
מתומיל, חומר הדברה רעיל ביותר לבני אדם ולבעלי חיים, אסור לשימוש עבור גידולים חקלאיים רבים, אך עדיין נמצא בישראל.
לפי הנתונים שברשותינו, חקלאים בכל רחבי המדינה, ממשיכים לעשות שימוש ברעל האכזרי, לצורך חיסול חזירי בר וחיות “המזיקות” לשטחים חקלאיים, באמצעות הטמנת מלכודות אוכל מעורבבות עם מתומיל.
אין עוררין על כך שחיות כמו חזירי בר, חרקים ומזיקים אחרים יכולים להיות הרסניים עבור גידולים חקלאיים. מרעין בישין אלו יכולים להרוס שדות שלמים ואף להעביר מחלות.
אולם הדברתם של מזיקים אלו התגלתה כחרב פיפיות לא פעם. מעטים הם החומרים שרעילים למזיקים אלו בלבד אך לא לבני האדם ולבעלי החיים שבסביבתם.
חומרי הדברה מחלחלים אל הקרקע ומזהמים את מאגרי המים, מצטברים בגידולים החקלאיים עצמם, ועשויים להיוותר זמן רב בקרקע.
שאלת החשיפה בבני אדם אינה נוגעת רק לחשיפה חד פעמית של ריכוז גבוה, אלא גם להשלכות של חשיפה ממושכת של מינונים נמוכים בגידולים חקלאיים.
על כן הבקרה אחר חומרים מדבירים נמצאת תחת אחריותם של מספר גופים ממשלתיים שונים, ביניהם משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
בשנים האחרונות, משרדים אלו מוציאים מכלל שימוש יותר ויותר חומרי הדברה שנמצאו מסוכנים לבני אדם כדוגמאת מתומיל / לאנט.
לצד אישורם של חומרים חדשים, רעילים פחות, הם מעודדים את הצמצום של השימוש בקבוצות חומרים שידועים כרעילים במיוחד לסביבה, ובפרט לבני אדם.
קרבמטים ומתומיל כדוגמה מובילה
קרבמטים הם קבוצה כימית גדולה בה עושים שימוש לצורך השמדת חרקים מזה שנים רבות.
אלו הם חומרים רעילים הן לצמחים והן לבעלי החיים, אולם הייתרון שלהם היה בזמן החיים הקצר יחסית שלהם, כאשר הקרבמטים מתפרקים במהירות, כך שלאחר ריסוסם על גבי הגידולים החקלאיים הם משמידים את המזיקים ו״נעלמים״ תוך פרק זמן קצר יחסית.
אולם על פי התווית של המוצר מאתר משרד החקלאות, ניתן להיכנס מחדש לשטח שטופל ללא ציוד מגן אישי מלא רק לאחר 72 שעות מסיום הריסוס ובהתאם לתנאים המגבילים המלאים שניתן למצוא בתווית המוצר.
הסכנה העיקרית בקרבמטים היא בחשיפה מידית לכמות גדולה של החומר. חלק מהקרבמטים נאסרו לשימוש כליל בארץ, בעוד שחלקם אסורים לשימוש רק בחלק מהגידולים החקלאיים.
במדינת ישראל, כמו גם בעולם כולו, נמשך השימוש בחומרים אלו מסיבות כאלה ואחרות. אחד מחומרי ההדברה הללו, שמשתייך גם הוא למשפחת הקרבמטים, הוא מתומיל (methomyl) או בשמו המסחרי, לאנט (Lannat).
בעוד שהוא אסור לשימוש לדוגמה בשיטות הדברה מסוימות בגידולי פלפלים, הוא משמש להדברה של זחלים קטנים, כנימות עלה וציקדות בירקות ובגידולים אחרים.
הסכנות בחשיפה למתומיל
קרבמטים מעכבים את פירוקו של האנזים אצטיל-כולין אסטראז, שבתורו אחראי על פירוק אצטיל-כולין במערכת העצבים שלנו.
אצטיל-כולין מעורב בפעולות עצביות שונות בגוף שלנו ומשפיע בין היתר על קצב הלב. חשיפה לקרבמטים, בין אם בשאיפה, בבליעה או דרך העור, יכולה להוביל להרעלה קשה בעקבות פעילות יתר של המערכת הכולינרגית.
בניגוד לזרחנים אורגניים, קבוצה נפוצה אחרת של חומרי הדברה עם מנגנון פעולה דומה, הקרבמטים הם מעכבים הפיכים של האנזים, כך שהשפעתם חולפת תוך 48 שעות.
אולם בפועל לשני סוגי החומרים, זרחנים אורגניים וקרבמטים, רעילות גבוהה בחשיפה עם שיעורי תמותה גבוהים, כך שחשוב להכיר את סימני האזהרה.
כיוון שרובנו לא מכירים את פעולותיה של המערכת הכולינרגית, אך עדיין חשוב מאד להכיר את סימני ההרעלה האפשריים בעקבות הרעלה של מתומיל, אספנו כמה מהביטויים העיקריים:
- ריור יתר
- דמע מוגבר
- אי שליטה על הסוגרים (בריחת שתן וצואה)
- בחילות קשות והקאות
- קוצר נשימה וכיווץ של הסימפונות (ברונכוספאזם)
- דופק איטי
- פגיעה במערכת העצבים ההיקפית המתבטאת כחולשת שרירים, רעידות (פסיקולציות) ושיתוק
- פגיעה במערכת העצבים המרכזית שיכולה להוביל לדיכוי נשימתי, ישנוניות, פרכוסים וקומה
חשוב לשים לב כי בשלבים הראשונים של ההרעלה עשויים להופיע רק חלק מהתסמינים, בכפוף להיקף החשיפה למתומיל.
בשלבים מתקדמים, הפגיעה של המתומיל בתפקוד החשמלי של הלב יכולה להוביל להפרעות קצב. אלו, לצד דיכוי של מרכז הנשימה במוח ושיתוק שרירי הנשימה, עלולים להוביל למוות, במיוחד בהיעדר זיהוי מוקדם וטיפול מהיר.
ביטויים אלו מופיעים גם בבני אדם שנחשפו למתומיל, לרב בעקבות תאונות עבודה, אך סימנים דומים יופיעו גם בהרעלות של בעלי חיים.
הרעלות בעלי חיים לרב מתרחשות בעקבות בליעה מקרית של מתומיל אשר נעשה בו שימוש, בחוק או שכנגד החוק, לצורך הדברה.
מתומיל רעיל גם לסביבה, כאשר הוא עלול לקטול גם ציפורים, דגים ודבורים. הוא נמצא תחת מגבלה ואסור לשימוש בשטחים חקלאיים בהם הוא עשוי לחלחל ולזהם את מי התהום.
הרעלת מתומיל מחייבת טיפול רפואי מהיר!
על פי תווית המוצר באתר משרד החקלאות הענקת עזרה ראשונה כוללת הימנעות ממתן תרופות ושתייה לאדם מחוסר הכרה.
במקרה של בליעה יש לשתות 1-2 כוסות מים ואין לגרום להקאה. במקרה של שאיפה של אדי החומר יש להרחיק את הנפגע ממגע עם החומר ויש להחזיקו בשכיבה ובמנוחה.
במקרה של הפסקת נשימה יש להתחיל בהחייאה וכמובן שגם להזעיק סיוע רפואי.
במקרה של מגע התרסיס בעור יש להסיר מיד בגדים ונעליים מזוהמות ולשטוף היטב במים ובסבון. במקרה של חדירה לעיניים יש לשטוף במים במשך 15 דקות.
בכל המקרים, יש לפנות בהקדם האפשרי לבית החולים, לצורך קבלת טיפול רפואי דחוף.
ניתן לפנות גם ליעוץ רפואי במרכז הארצי להרעלות של בית החולים רמב״ם בטלפון 04-8541900.
הרעלת קרבמטים בכלל והרעלות מתומיל בפרט מטופלות לעיתים בתרופות, בהן גם זריקת אטרופין, אותו חומר שזכור לחלקנו מהמזרקים שחולקו בימי מלחמת המפרץ.
לכן בחשד להרעלת מתומיל יש להגיע בדחיפות ומהר ככל הניתן לסמכות רפואית, כאשר אם המדובר על הרעלה של אדם יש לפנות לבית החולים הקרוב ואם המדובר על הרעלה של בעל חיים, יש לפנות אל בית החולים הווטרינרי ללא כל דיחוי.
הרעלת קרבמטים, גם קלה, נחשבת לאירוע שיכול לסכן חיים. עד מחצית מהחולים שנפטרים ממנה מתייצגים בהתחלה עם תסמינים קלים בלבד!
מעריכים כי 3 מיליון אנשים נחשפים לזרחנים אורגניים ולקרבמטים מדי שנה ומתוכם עד 10% נפטרים בשל ההרעלה.
לכן השימוש במתומיל צריך להיות מצומצם ככל האפשר, תחת מיגון מקסימלי, אמצעי הזהירות הנדרשים ורק במסגרת ההתוויות המעטות המאושרות לכך במדינת ישראל.
אין להמעיט בגודל הסכנה מאחורי החשיפה לחומרי הדברה כדוגמאת מתומיל. לא מדובר רק בסכנה סביבתית, אלא סכנת חיים משמעותית לבעלי החיים ולבני האדם בפרט. לא בכדי הדברה היא מקצוע לכל דבר הדורש רישיון מטעם המדינה לצורך ביצועו.
קריאה נוספת: מיתוסים סביב עישון סיגריות וסיגריות אלקטרוניות
