כל אחד מאיתנו שמע פעם על ה”פסיכי ההוא” או את המשפט “בא לי למות”. לאור השימוש הנפוץ במונחים מעולם הפסיכיאטריה בשיח היומיומי באנו לעשות לכם סדר: מה זה בכלל משוגע?
במערכת הבחירות הראשונה של 2019 נחשפנו להאשמות בולטות בנוגע ליציבות הנפשית של מועמדים לכנסת. במספר אירועים ופרסומים מפלגת הליכוד ונציגיה האשימו את הרמטכ”ל לשעבר בני גנץ, שעמד בראש רשימת כחול-לבן לכנסת, שהוא אינו יציב נפשית. אפילו דובר הליכוד אז, יונתן אוריך, כתב: “גנץ נראה לא שפוי. לא פחות מסכנה למדינה. שיהיה בריא”.
אמירות אלה משקפות התנהגות נפוצה באוכלוסייה, בה נהוג לכנות אנשים שונים כ”משוגעים”, “לא שפויים” או “פסיכיים” בעקבות התנהגות חריגה או אפילו כחלק מביקורת שנחשבת לגיטימית.
לפי סקר שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2003-2004, 8% מהאוכלוסייה ציינו שהם חולים במחלת נפש ובשנת 2017 היו מעל 20 אלף אשפוזים במוסדות לבריאות הנפש בארץ.
לאור השכיחות הגבוהה של המתמודדים עם מחלות נפש בכלל ועם הפרעות פסיכיאטריות קשות בפרט, הבאנו עבורכם סקירה של מושגים נפוצים.
חולה נפש
על פי ספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, DSM-5, הפרעה נפשית היא תסמונת שמאופיינת על ידי הפרעה משמעותית במצב הקוגניטיבי, הרגשי או ההתנהגותי של אדם מסוים, באופן שמשקף פעילות לא תקינה בתהליכים הפסיכולוגיים, ביולוגיים והתפתחותיים שמרכיבים בסופו של דבר את נפש האדם.
לרוב הפרעות נפשיות גורמות לסבל גדול ולהגבלה משמעותית בתחומים החברתיים והתעסוקתיים של האדם, כמו גם בתחומים משמעותיים אחרים.
יש להבדיל את ההפרעות הנפשיות מתגובות מקובלות חברתית או צפויות הנוגעות לאירוע משמעותי שעובר האדם, כמו אובדן של אדם קרוב.
כמו כן, התנהגויות שאינן מקובלות חברתית וקונפליקטים הנובעים מהמתח הקיים בין האדם לחברה בתחומים שונים, לדוגמא דתיים, פוליטיים, מגדריים, אינן מוגדרות כהפרעה נפשית, אלא אם מביאות לפגיעה בתפקודו של האדם כפי שתואר למעלה.
משוגע / פסיכי
ברפואה היום אין מונח מקצועי שמתאר אדם כ”משוגע” או “פסיכי” ויש נטייה להימנע מכינויים כאלה ברפואה. מונחים מקובלים יותר לתאר מצב שכזה הם “פסיכוזה” או “הפרעה פסיכיאטרית קשה”, יחד עם שאיפה לתת אבחנה רפואית מדויקת, לדוגמא סכיזופרניה, כאשר מתאפשר כזו.
מונחים אלו מתייחסים למצב בו נפגעת תחושת המציאות ויכולת השיפוט של אדם ולרוב מתלוות אליה דפוסי התנהגות חריגים ולעתים אף תוקפניים.
בשיח המשפטי המונח “אי-שפיות” בעיקר מתייחס לסעיף “הגנת אי שפיות” בתוך חוק העונשין, שהוסף בשנת 1994 ומתייחס להיעדר אחריות פלילית של אדם שמבצע מעשים הנובעים ממצב שפגע ביכולות השיפוט ובשליטה על מעשיו. כן כן, אי שפיות היא הגדרה משפטית ולא רפואית.
סכיזופרניה
שַׁסַּעַת היא הפרעה נפשית בעלת אופי מורכב, המתבטאת בדרכים רבות ושונות. בניגוד לסברה השגויה הרווחת בציבור, שכנראה נבעה מתרגום שם המחלה לעברית, סכיזופרניה אינה הפרעת זהות דיסוציאטיבית, קרי פיצול אישיות והשם מתייחס לחוסר התיאום המתקיים בין חלקי הנפש השונים באדם.
מחלה זו מתאפיינת בהזיות, מחשבות שווא, הפרעות בהלך מחשבה תקין, צמצום של הרגשות, פגיעה בהנאה, ברצון וביוזמה. למחלה מתלוות גם הפרעות קוגניטיביות בזיכרון, קשב וריכוז ועוד.
מצד אחד, המתמודדים עם ההפרעה לא יצליחו להתאים את רגשותיהם לסביבה ולתוכן הדיבור שלהם – הם יפגינו לרוב אדישות וישדרו חוסר עניין בעודם מדברים על מאורעות קשים וטראומטיים.
הם לא יצליחו לקחת החלטות ולהביא את עצמם לידי מעשים ואפילו יתקשו לעבור מבעד לדלת פתוחה. מנגד, ישנה נטייה מוגברת להזיות ולשמיעת קולות, אשר עלולה להביא את האנשים לביצוע מעשים מסוכנים ואובדניים.
סוציומט
מונח זה, שהוא כנראה עיוות צה”לי למונח האנגלי סוציופט sociopath, המתייחס לאבחנה “הפרעת אישיות אנטיסוציאלית” (לפי DSM-5). הפרעה זו נכנסת תחת הפרעות אישיות, שהן הפרעות המאופיינות בתבניות נוקשות של מחשבה והתנהגות על פיהן האדם פועל, בצורה המפריעה לסביבתו.
הפרעת אישיות אנטיסוציאלית מאופיינת בדפוסי התנהגות מתמשכים של הפרת זכויות של אחרים, יחד עם מחסור באמפתיה ומוסריות. התנהגות אימפולסיבית ותוקפנית מאפיינת את האנשים בעלי הפרעה זו.
בהקשר החברתי, המונח סוציומט / סוציופט מתאר לרוב אדם שלא מסוגל להבין ולהפנים את צרכיהם של האנשים סביבו, מתקשה להסתדר איתם ושם את זכויות מעל זכויות הסביבה – מצב שמתאים להפרעות אישיות בכלל ולהפרעה אנטיסוציאלית בפרט.
פרנואיד
פרנויה היא אחד מתוך המצבים הפסיכוטיים בהן נפגע שיקול הדעת של האדם. מצב זה מלווה בחרדה, פחד ומחשבות שווא הנוגעות לרדיפה, מבלי שיהיו לכך הוכחות במציאות.
מחשבות השווא ותחושת הרדיפה הן מסימני ההיכר המרכזיים של ההפרעה, הנפוצה בקרב חולי סכיזופרניה ובקרב הפרעות נפשיות נוספות.
תחושת הרדיפה באה לידי ביטוי בחשדנות יתר, היכולה לגרום להתנהגויות קיצוניות. אדם פרנואיד עשוי לחשוב שהושתלו בגופו שבבי מעקב, שהותקנו בביתו והחדרו מצלמות ריגול ואף שנחטף על ידי חייזרים שכעת שולטים במחשבותיו.
פרנויה עלולה להופיע גם בהתקף פסיכדלי שנובע מצריכה של סמי הזיה כמו LSD, פנתילאמינים ואחרים. במקרים נדירים מצב זה עלול להתפתח גם בעת צריכת מריחואנה.
“אני בדיכאון”
דיכאון הוא הפרעה פסיכיאטרית השייכת לקבוצה שמכונה “הפרעות במצב הרוח“.
ההפרעה הנפוצה מתבטאת בדרך כלל בתסמינים הבאים: מצב רוח ירוד במשך שבועיים או יותר, אובדן הנאה ועניין בחיים, הפרעות בשינה ובתיאבון, דימוי עצמי נמוך, תחושות אשמה ללא סיבה מציאותית, תחושה של ירידת אנרגיה כללית וירידה בריכוז.
ניתן לסבול מדיכאון בצורה קלה וקצרה, אך גם באופן ממושך וחמור, שעלול לסכן חיים. ההפרעה גורמת לפגיעה משמעותית ביכולת לתפקד בחיי היומיום וגורמת לירידה משמעותית באיכות החיים.
בהיותו אחד מהביטויים הנפוצים בפיהם של אנשים שחוו יום מתסכל או אירוע עצוב, מעודד לגלות שפחות מ-5% מהאוכלוסייה סובלים בדיכאון מאובחן. לפי הנתונים שפרסם משרד הבריאות ב-2012 , אחד מכל עשרה ישראלים יחווה דיכאון לאורך חייו, לכן חשוב להכיר ולהבין מה משמעות המחלה.
“בא לי למות”
בעוד שרבים מהאנשים לא אומרים או מתייחסים לאמירה זו ברצינות, אובדנות היא אכן בעיה קשה וחמורה בבריאות הנפש, שלעתים מכתיבה את הצורך באשפוז כפוי ובהשגחה על מטופלים במוסדות מתאימים במטרה למנוע מהם פגיעה עצמית.
במחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת Morbidity and Mortality Weekly Report נמצא כי 3.7% מהאוכלוסייה בארה”ב חוותה מחשבות אובדניות בשנת 2014, כמעט 9 מיליון אנשים.
אובדנות היא מושג רחב שמתייחס לכלל המחשבות, המחוות, המעשים וההתנהגויות הקשורים להתאבדות. זהו ספקטרום רחב הנע בין התאבדות שהושלמה ובין חשיבה אובדנית. מבחינה קלינית אובדנות היא במקרים רבים תסמין של הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, חרדה, שימוש בסמים ועוד.
על אף שהביטוי “בא לי למות” הוא נפוץ ושגור מאוד, חשוב להבין באיזה הקשר הוא נאמר והאם הוא רומז על מצוקה אמיתית. לעיתים קרובות אנשים אובדניים, גם אלה שמבצעים ניסיון אובדני קטלני, משאירים רמזים שונים בנוגע לכוונתם, גם אם באמצעות אמירות אובדניות או באמצעות התנהגויות תמוהות כגון: נתינת רכוש כמתנה, פגישות פרידה והפגנת הקלה רגשית.
