למרות עשורים של מחקר והתפתחות רפואית מחלת המלריה עדיין אחראית למותם של מאות אלפים בכל שנה, מימדים בלתי נתפסים.
המחלה, שעד לפני שנים לא ארוכות חמישית מאוכלוסיית ירושלים חלתה בה, עלולה לחזור לחדרי המיון בישראל דווקא עכשיו, אודות למטיילים ישראלים שמגלים את אפריקה.
תארו לכם מחלה שמסכנת 3 מיליארד בני אדם, כמעט מחצית מהאנושות. שיכולה להתפשט ב-91 מדינות, לגרום לקדחת נוראית ובסופו של דבר למותם של יותר מאלף איש בכל יום.
המחלה מצליחה להדביק יותר ממאתיים מיליון איש בשנה ולמרות השקעה של מיליארדי דולרים בכל שנה עדיין היא עדיין מביאה למותם של מאות אלפים, רבים מהם ילדים.
בדיוני? המחלה הזו, על רגל אחת, היא מחלת המלריה.
מחלה שהיא טפיל ביולוגי וכלכלי
מלריה היא המחלה המועברת על ידי טפיל החשובה ביותר בבני אדם. הטפיל הגורם למלריה הוא יצור מסוג פרוטוזואה (protozoa) אורגניזמים שהם לא בעלי חיים, צמחים או פטריות משום שהם עשויים מתא אחד בודד, אך בשונה מחיידקים הם בעלי גרעין תא מוקף קרום (יצורים אאוקריוטים).
הפרוטוזואה הם היצורים החד-תאיים המתקדמים ביותר בעולם הטבע וישנם למעלה מ-30,000 סוגים ידועים שלהם. חלקם אינם נמצאים באינטראקציה עם בני אדם וחלקם אף עובדים בשבילנו בטיהור שפכים למשל.
חלק קטן מתוך משפחת הפרוטוזואה יכולים לגרום למחלות כמו טוקסופלזמה ומחלת צ’אגאס. המחלה החשובה, הקטלנית והנפוצה ביותר מבין אלו היא המלריה, שנגרמת על ידי זנים שונים של פרוטוזואה בשם פלסמודיום (Plasmodium).
שישה זנים של טפיל הפלסמודיום גורמים את כמעט כל מקרי המלריה בבני אדם.
רוב מקרי המוות ממלריה נגרמים בעקבות הדבקה בזן שנפוץ באפריקה, Plasmodium Falciparum, אך גם זנים אחרים מסוגלים לגרום למחלה קשה מאד ולעיתים למוות.
הטפיל מועבר על ידי יתוש האנופלס והיוותה לאורך שנים נטל קשה על בריאות האנושות.
על אף שהמחלה מוגרה במדינות צפוניות כמו ארה”ב, קנדה, רוסיה ומדינות אירופה כבר לפני יותר מחמישים שנה, שכיחותה עלתה משמעותית בעשורים האחרונים באזורים טרופיים.
דווקא מדינות באזורים אלו, הזקוקות למשאבים לצורך התפתחות והקמת תשתיות, מוצאות את עצמן מנתבות כסף רב לצורך התמודדות עם יתושי האנופלס והמלריה.
עד לא מזמן ישראל הייתה מדינה מוכת מלריה
מעגל המחלה בבני אדם מתחיל בעקיצה של נקבת יתוש האנופלס.
יתושים אלה מוכרים לכולנו מסיפורי ייבוש הביצות בארץ ישראל, ולמעשה עד מיגורה בשנות השישים היוותה המלריה מקור לחולי משמעותי בקרב יושבי ארץ ישראל והיישוב היהודי בפרט, בתחילת המאה הקודמת, עד כדי כך שחמישית (!) מתושבי ירושלים חלו במלריה.
מבחינה היסטורית, ריכוזי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל היו דווקא באותם אזורים נמוכים, מישוריים וביצתיים, עמק הירדן, השרון ועמק יזרעאל, שם לא עיבדו את האדמה בגלל המלריה ולכן העדיפו למכור את השטח ליהודים שעלו ארצה.
מהיתוש, דרך הכבד ועד פגיעה בתאי הדם
בזמן עקיצת היתוש ושאיבת הדם, הטפילים שגורמים למלריה עוברים מבלוטות הרוק של היתוש אל זרם הדם של האדם שנעקץ.
טפילים קטנים וצעירים אלו נעים במהירות עם זרם הדם עד הגעתם לכבד, שם הם פולשים לתאי הכבד ומתחילים להתרבות.
תהליך זה נקרא “אמפליפיקציה” ובו כל טפיל קטן יכול להתחלק עד ליצירה של עשרות אלפי טפילים נוספים. במצב זה, תא הכבד מתנפח מרוב טפילים שממלאים אותו עד לכדי פיצוץ – ואלפי הטפילים ‘נשפכים’ החוצה אל זרם הדם.
בשלב השני הטפילים נעים בזרם הדם וחודרים אל כדוריות הדם האדומות ומתרבים גם שם, וכל 48 שעות גדל מספרם פי 6-20. כל אחד מהם מתרבה גם הוא.
התהליך מתרחש עד שעומס הטפילים בדם עובר רף מסוים, ובו מתחילים להרגיש חולים.
מתחילה כמו וירוס, הופכת לקדחת
התסמינים הראשונים של מלריה יכולים לבלבל עם מחלה ויראלית רגילה. תחושת חולי, כאב ראש, אי-נוחות בטנית וכאבי שרירים הם תסמינים ראשונים נפוצים ולאחריהם מגיע חום גבוה.
בארצות טרופיות מלריה היא סיבה נפוצה לחום גבוה ובשל התסמינים הכלליים קשה וכמעט בלתי אפשרי לאבחן את המחלה בלי לבצע בדיקות שונות.
לכן, בבתי חולים רבים במדינות בהן מלריה נפוצה ישנן בדיקות מהירות שיכולות להתבצע כבר במיון כאשר מגיע מטופל עם חום.
במקרים מסוימים, תסמין בולט כלשהו יכול לעזור לשלול מלריה. כאשר ישנם כאבי שרירים או כאבי מפרקים חמורים, שיעול, כאבים בחזה או שלשול במקרים רבים מדובר במחלה אחרת שגרמה לתסמינים.
חום הגוף יכול לטפס עד לכדי 40 מעלות צלזיוס, יחד עם דופק מהיר וחזק ולעתים בלבול חריף. בילדים ייתכנו פרכוסים וזיהום מוחי במלריה, שיכול להביא לנזקים מוחיים ממושכים.
על אף שקיימים דיווחים על תסמינים רבים ושונים של מלריה, רוב המטופלים חווים מחלה ללא סיבוכים משמעותיים שמסתמנת רק כחום, תשישות, אנמיה קלה ולעתים גם טחול מוגדל.
בטיפול נכון התמותה נמוכה יחסית
אם מלריה מזוהה ומטופלת נכון ובזמן, פחות מאחד מכל אלף חולים ימות ממנה.
עם זאת, במספר לא מבוטל של מקרים המחלה מסתבכת והופכת לחמורה ועלולה לגרום למצבים מפחידים ומסכני חיים.
אחד מהמצבים החמורים הנגרמים על ידי מלריה היא מלריה מוחית. מצב זה מאופיין בבלבול והתנהגות משונה, פגיעות מפושטות במערכת העצבים ולעתים רבות יגרום גם לפרכוס.
בחלק מהמקרים המטופל יכנס לתרדמת לאחר הפרכוס, לא יגיב לגירויים ולא יהיה ניתן להעיר אותו. גם כאשר ניתן טיפול מיטבי ואינטנסיבי, אחוזי התמותה במצב זה עדיין גבוהים ומגיעים עד 20%.
היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות מהתקין בדם) היא סיבוך נפוץ של מלריה וחשוב מאד לזיהוי. היפוגליקמיה בעקבות מלריה קשורה בפרוגנוזה (סיכויי השרדות) רעה וחשוב אף יותר לזהות ולטפל בה בילדים ובנשים בהריון.
מצב זה מתפתח עקב פגיעה משמעותית בכבד, שמביאה לאיבוד היכולת לייצר בו סוכר שחשוב לתפקוד כל האיברים שלנו ובראשם המח.
בין יתר הסיבוכים המסוכנים של מלריה יכולה להתפתח חמצת של הדם, בצקת ריאות חמורה, כשל של הכליות, הכבד ומערכת הדם.
כולם יכולים להביא למוות בדרך זו או אחרת והזיהוי המהיר והנכון שלהם חשוב על מנת להעלות את סיכויי ההישרדות של המטופל.
האבעבועות השחורות של המאה הנוכחית
לאורך השנים פותחו תרופות רבות לטיפול במלריה ועל אף התפתחות של עמידות בקרב חלק מזני הטפיל השונים רוב התרופות נותרו מספיק יעילות על מנת לאפשר ריפוי.
עם זאת, במדינות רבות לא מצליחים למגר את המחלה ובאפריקה אפילו היתה עליה בשנים האחרונות במקרי המלריה, זאת לפי הדו”ח האחרון של ארגון הבריאות העולמי בנושא.
ההתמודדות עם המלריה היא קשה, ופתרון מתבקש למחלה אימתנית זו הוא חיסון – שיוכל אולי ביום מן הימים להפוך את מלריה לזיכרון רחוק כמו האבעבועות השחורות במאה הקודמת. ואכן, לאחר שנים רבות של מחקר ופיתוחים, יכול להיות שרגע זה מגיע:
התכנית ליישום החיסון נגד מלריה של ארגון הבריאות העולמי (MVIP) החלה בחודש ספטמבר האחרון באפריקה.
לאחר מספר מחקרים קליניים שהסתיימו בשנת 2015, נמצא לראשונה חיסון שהצליח להפחית את התחלואה והתמותה ממלריה בקרב ילדים, כולל ילדים שכבר חלו במלריה קשה.
בשנת 2016 שתי ועדות עצמאיות ובלתי תלויות בחנו את ממצאי המחקרים והמליצו על התחלת פיילוט למתן החיסון לאוכלוסייה הרחבה, ובספטמבר 2019 התחילו להתבצע חיסוני שגרה לילדים מגיל חצי שנה במספר אזורים בקניה, גאנה ומלאווי.
מלריה היא הגורם המוביל לתמותת ילדים מתחת לגיל 5 בקניה וההערכה היא שבכל שתי דקות נפטר ילד במדינה בעקבות המחלה, לכן יישום התכנית בה היה חשוב ביותר.
יום תחילת מתן החיסונים לווה בחגיגות ובטקסים ממלכתיים, מה שמעיד על הפחד המשתק ממלריה והתקווה האדירה שתולים בחיסון ובמיגור המחלה.
שינוי האקלים מגיע גם לכאן
כיום, באופן פרדוקסלי, רואים לא מעט מקרי מלריה במדינות מערביות ואף בישראל. זאת משום שהתיירות לאפריקה ודרום מזרח אסיה נעשתה פופולרית ונגישה בהרבה מאשר בעבר.
מסיבה זו רופאים רבים מבקשים להזכיר כי יש לבדוק את הסיכון למלריה כאשר טסים לחו”ל, ולהתייעץ עם רופא מומחה במסגרת מרפאת מטיילים בנוגע לצורך לקבלת טיפול תרופתי מניעתי למלריה.
סיבה נוספת בגללה ראוי שלא להספיד עדיין את המלריה, היא שמחקרים מהשנים האחרונות בנושאי האקלים הראו שיתושי האנופלס הולכים ומתפשטים צפונה בכדור הארץ, ומסוגלים לקנן בגבהים הולכים ועולים, זאת הודות להתחממות הגלובלית, שבעיקר מעלה את טמפרטורת המינימום הלילית וכך מאפשרת לביצי היתושים לשרוד את הלילות גם בגובה.
התחזית היא שבעתיד יתושי האנופלס ואיתם המלריה יוכלו להגיע לאירופה, ואפילו עד חלקים מבריטניה.
מאז ימי ייבוש הביצות עברו שנים רבות ואיתם שינויים מרחיקי לכת, שאפשרו טיפולים יעילים ואולי בקרוב גם חיסון שיוכל למנוע מוות של רבים ממחלה קטלנית זו.
למרות שבמערב ואף בישראל כבר כמעט שכחו מקיומה, יש למלריה חשיבות ומקום של כבוד בעולם הרפואה, יחד עם חשש מחזרתה בעתיד במקומות שכבר הספיקו לשכוח ממנה.
קיראו עוד: האם ריבוי תרופות הוא מחלה? על פוליפרמסיה
