אני משתפת למרות שהייתי מעדיפה לשמור על פרטיות מה שארע לי, אבל אני יודעת כמה זה חשוב ואולי יכול לעזור למשהי שתחוש מצוקה ותהיה במצב מסכן חיים.
רק חשוב לי להדגיש כי הסיפור האישי שלי קרה לפני עידן הקורונה, אז אל תקפצו. אין ולא היה לי קורונה.
הכל התחיל לפני כחצי שנה. כמה שבועות היו לי התקפי שיעול ממש קשים. אפיזדות השיעול התחיל מחום, לכאורה סיפור של שפעת.
התחלתי להרגיש מצוקה וביקרתי אצל רופא רק כדי לשמוע שיש לי וירוס עם הוראה לקנות איזה סירופ נוגד שיעול שלא ממש עזר.
השיעולים החמירו ואף ניסיתי להתייעץ בקבוצה מה יכולה להיות מקור הבעיה.
שוב ביקרתי אצל רופא כי זה רק הלך והחריף, שיעולים שלפעמים גרמו להקאות, מלווה בחולשה ובחוסר יכולת לעלות במדרגות.
שוב הרופא אומר שהכל טוב ושיעול של 8 שבועות זה סימפטום נורמאלי ואין צורך לחזור אילו, שוב סירופ נוגד שיעול הפעם עם מרשם.
המצב לא השתפר, השיעולים החריפו ברמות שכבר לא ישנתי בלילות, התחלתי להרגיש שאני משוגעת, ומה קורה ולמה שיעולים זה דבר כל כך מעיק וקורע?
הזדהתי עם הגיבורות חולות השחפת הרומנטיות מהספרות של המאה ה-19 שעברו סבל נוראי.
התנחמתי במחשבה שיעברו 8 שבועות ואשכח מזה. סתם שפעת קשה. ככה חשבתי וכעסתי על עצמי שלא עשיתי חיסון נגד שפעת.
ככה תיפקדתי כמה שבועות וגם טסתי לניו יורק עם המצב הזה וגם אצל הרופא שם קיבלתי אותה אבחנה.
מפה לשם טסתי חזרתי הביתה לישראל ועצרתי בשוודיה אצל חברים, שם המצב מאד הדרדר, לילה שלם של שיעולים וחירחורים וחוסר יכולת לישון עד שהתמוטטתי.
למזלי היו אנשים מאד טובים סביבי שעזרו לי והיה במקרה את הרופא ניקולס שידע לזהות שהמצב לא טוב והוא לקח אותי למיון שם כבר הייתי גמורה וחסרת הכרה.
עשו לי צילום ריאות ובדיקות בסיסיות בלב, רק כדי למצוא לי גידול שפיר בשם מיקסומה (Myxoma) בעלייה השמאלית שחסמה את זרימת הדם וגרמה לבצקת ריאות קשה שבו ניקזו 2 ליטר נוזלים וזה היה מקור השיעולים.
אני מוסיפה שאותות הגידול השפיר כבר היו בגוף וכבר הייתי עייפה ובעיקר לא הצלחתי לעשות פעילות קארדיו וסקולרית.
מלבד זה לא היה שום דבר חריג והייתי בריאה ותרגלתי הרבה יוגה ופילאטיס.
עברתי ניתוח חירום של לב פתוח. הצוות הרפואי בשוודיה הציל את חיי וקיבלתי את הטיפול הכי טוב שיש ואני מודה שהיה לי מזל “ליפול” בשוודיה ולא למשל במטוס שם הסיפור היה נגמר אחרת ובבכי של הקרובים לי – המנתח דאג לומר לי את זה פעמיים.
אז אני מספרת על הסיפור שלי שבו הייתי “חולת שפעת” ובסוף קמתי בטיפול נמרץ אחרי שאבחנו לי גידול בשם מיקסומה בלבד. גידול מסכן חיים.
אם אתם מרגישים שמשהו השתבש בגוף שלכם והוא בוגד בכם, גם אם קבלתם אבחנה מ-3 רופאים שהכל בסדר עם מבט זועף של “אל תחזור”, תקשיבו לעצמכם תחילה ואל תתחילו לאמץ מבט “שאולי אני מגזים ואסבול עוד קצת עד שזה יעבור”.
כי אין לדעת אם אתה לא זה עם המצב הרפואי הנדיר שהרופא משפחה עוד לא נתקל בו. מיקסומה זה גידול שפיר ונדיר.
הגוף שולח אותות מצוקה כדי שנקשיב לו.
