על אף שישראל נהנית ממוצע אורך חיים גבוה ביחס למדינות ה-OECD, גבוה אפילו מארה”ב, ההשקעה הממשלתית בבריאות היא מהנמוכות בעולם המערבי.
תמונות חדרי המיון העמוסים בחורפים, כבר הפכו לעניין שבשגרה. כך גם אותה חולה מהמסדרון שזכתה לאיזכור כבר בשנת 1999, בידי מי שלימים נבחר לראשות הממשלה, אהוד ברק.
אולם, מי שבאמת רוצה להבין את מצבה של מערכת הבריאות בישראל, שיפשיל שרוולים ויכנס לליבת בתי החולים, המחלקות הפנימיות.
המחלקות הפנימיות הן הפרמטר הטוב ביותר לשקף את מצבה של מערכת הבריאות בישראל, שכן שם מתבצעים הניתוחים והאשפוזים הארוכים למיניהם.
לצורך העניין, המחלקה הפנימית היא לבו הפועם של בית חולים. בישראל יש 45 בתי חולים כלליים ציבוריים ופרטיים ובהם כ-14,600 מיטות אשפוז בתקן , מהן כ-3,625 מיטות בכ-90 מחלקות פנימיות.
מרבית המיטות הפנימיות שייכות לבתי החולים הממשלתיים ולבתי החולים של שירותי בריאות כללית.
זהירות: עומס חריג לפניך
מערכת הבריאות של ישראל, נמצאת במקום טוב באמצע טבלת המדינות המערביות שמחד היא סובלת מהשקעה ממשלתית נמוכה ומאידך, נהנית מכוח אדם איכותי ומתן ערך רב לחיים.
עקב אכילס של המערכת הוא היעדר משאבים שנובעים מרשימה ארוכה של סיבות ובראשן, היעדר תקצוב ממשלתי ראוי ושיטת קפיטציה בלתי שקופה.
התוצאה הבולטת ברשימת הליקויים של מערכת הבריאות היא ללא ספק עומס ושמדובר במחלקות הפנימיות בבתי החולים בישראל, אנחנו מדברים כבר על עומס חריג במיוחד.
אחת ההשלכות הקשות של עומס זה היא תופעת הזיהומים בבתי החולים שגובה מידי שנה כחמשת אלפים קורבנות בבתי החולים בישראל!
ברבות השנים נאספו נתונים על העומס במחלקות האשפוז הפנימיות והמספרים, הנם מספרים קשים. ממוצע תפוסה של למעלה ממאה אחוזים שבשיאי העומס, מדובר על תפוסה של 150%.
בדו”ח מבקר המדינה שבחן את הנושא, דווח על עומס בלתי נתפס באחת מהמחלקות הפנימיות בארץ, עם 68 מטופלים שבפועל, קיימות במחלקה 38 מיטות.
אתם בוודאי יכולים לתאר את העומס על צוות האחיות והרופאים, על הדוחק, על סכנת התפשטות הזיהומים ועל איכות הטיפול שניתן להעניק לחולים קשים במחלקות אלה.
ההערכה הסטטיסטית היא שכ-300 חולים מאושפזים בכל יום שלא במיטות הפנימיות בתקן, כלומר 300 מיטות מינוס מידי יום.
עקב הארכת תוחלת החיים וגידול בשיעור הקשישים בישראל, המאושפזים במחלקות הפנימיות הם בעיקר קשישים הסובלים מבעיות רפואיות מורכבות.
אחוזי התפוסה במחלקות הפנימיות גבוהים בדרך כלל מאחוזי התפוסה בשאר המחלקות, בממוצע שנתי 98% ובימים מסוימים גדל אחוז התפוסה עד ל-150% ואף יותר. עד 15% מן המאושפזים במחלקות הפנימיות שנבדקו, היו חולים שהטיפול הרפואי בהם במחלקה הסתיים.
חלקם המתינו להעברה לביתם, למחלקה אחרת בבית החולים, או למוסדות סיעודיים או שיקומיים מחוץ לבתי החולים. למרות האבסורד, הם לא הועברו בשל העומס.
העומס האדיר שמאפיין את המחלקות הפנימיות הנו תוצאה של שלושה פרמטרים עיקריים: תקינת רופאים, אחיות ומיטות אשפוז.
תקינת הרופאים
תקינת הרופאים המיושנת שנקבעה אי שם בשנת 1976, נותנת את אותותיה שבפועל, מעניקים רופאי המחלקות הפנימיות טיפול ליותר חולים, לעיתים מדובר בעומס של 88% מעל למספר התקין.
התוצאה היא מעט רופאים על הרבה מאוד חולים מה שפוגע באיכות השירות שמוענק לחולה.
בהמשך ישיר לכך, מתמחים אינם ששים להגיע למחלקות הפנימיות מאחר ומשמרת במחלקות אלה, עלולה להגיע לזמן כולל של 26 שעות. לא נעים ובעיקר לא מקצועי.
ובכלל, העומס הכללי במחלקות הפנימיות, הופך את מקצוע ההתמחות הפנימית לפחות מבוקש וזה כמובן בלשון המעטה. נדגיש כי העומס המחלקות הפנימיות בבתי החולים במרכז הארץ, עולה מדרגה של בלתי נסבל לדרגת בלתי נסבל בעליל בבתי החולים בפריפריה.
אחיות
בגזרת האחיות, המצב אמור להיות טוב יותר שכן אחיות מנותבות מראש לפי רמת העומס.
נוסחה זו היתה אמורה להבטיח יותר אחיות למחלקות הפנימיות, אלא שמחסור כללי במערכת הבריאות של אחיות והעובדה שאחיות אינן “מתנדבות” לשירות במחלקות אלה, יוצר בפועל מחסור.
שוב אנו רואים כי התדמית שנוצרה בצדק רב למחלקות הפנימיות כמקום סיזיפי ובלתי נעים, מדיר את אנשי המקצוע מלהגיע אליהם.
קראו: כמה מילים על מאבק האחיות בישראל
מיטות אשפוז
תקינת מיטות האשפוז לאלף נפש בישראל נמוכה אף היא. בשקלול המספרים, אנחנו מדברים על ממוצע של 2 מיטות אשפוז לאלף נפש, מה שממקם את ישראל במקום ה-27 מתוך 31 המדינות החברות בארגון ה-OECD.
אם לא די בנתונים אלה, הרי ששיטת החישוב של תקצוב קופות החולים, המפעילות את בתי החולים הממשלתיים בארץ, פוגעת אף היא במחלקות הפנימיות.
תמורת צריכה החורגת מהתקרה שנקבעה משלמות הקופות מחירים מופחתים או שאינן משלמות כלל. לשיטה זו חסרונות ניכרים, בעיקר בשל יצירת תמריץ לקופות החולים להפנות חולים לבתי החולים שבהם הן חרגו מתקרת הצריכה כדי לזכות בהנחה מרבית.
שיטה זו מביאה לשחיקה כלכלית של בתי החולים ולפגיעה ביכולתם לספק שירותים רפואיים נאותים.
התוצאה הסופית: טיפול רפואי ירוד
הצפיפות והעומס במחלקות הפנימיות, גורם באופן ישיר למתן שירות רפואי ירוד ועל פי עדויות מנהלי מחלקות פנימיות, הדבר מתבטא לעתים אף באובדן חיים.
בנוסף לכך, שיעור ההידבקויות המובילות לזיהומים ולתמותה גבוהה באופן כללי וגבוה במיוחד במחלקות הפנימיות, יותר מכל מחלקה אחרת בבתי החולים.
בשל העומס, חולים משוחררים לעיתים מוקדם מידי, דבר המסכן את בריאותם מחד ומאידך, מוביל לתופעה של אחוז גבוה של אשפוזים חוזרים (כ-20% מסך האשפוזים במחלקות הפנימיות) שכן הבעיה הרפואית לא נעלמה.
במחלקות הפנימיות ישנו אחוז לא מבוטל של חולים המחוברים למכונות הנשמה, עובדה המצריכה כוח סיעודי רב ש… ניחשתם נכון, אינו קיים.
התוצאה הישירה היא הזנחה של חולים המוגדרים חסרי ישע לחלוטין. אלה באופן כללי ההשלכות של העומס במחלקות הפנימיות, הפקק הרפואי הזה גובה בסופו של דבר קורבנות בדמותם של חולים רבים, חולים שקופים.
במקרים אחרים, אנחנו מדברים על סבל ממושך לאותם חולים.
מחלקה פנימית בצל הקורונה
נגיף הקורונה גילה את מצבה האמיתי הרעוע של מערכת הבריאות הישראלית. החשש מרף שמונה מאות חולים קשה במדינה בה חיים למעלה מתשעה מיליון אזרחיות ואזרחים, ממחיש זאת טוב יותר מכל.
בתוך מציאות זו, ברור מאליו שמרבית הנטל הושת על המחלקות הפנימיות. ואכן, בשל הקורונה, יש כיום פחות 30% מיטות במחלקות הפנימיות העמוסות ממילא וחכו רגע, הקורונה והשפעת צפויות להפגש בחורף 2020-21 ומה יקרה אז?!
מחלקות פנימיות שלמות נסגרו והוסבו כמחלקות קורונה מבודדות. הבשורה הטובה היחידה שיצאה מכל מצב הביש הזה, היא הערכת הצוותים הרפואיים בכלל ואת אלו המשרתים במחלקות הפנימיות בפרט. לא מעודד, אבל ראוי לאזכור.
אז מה עושים?
במחצית השנייה של 2019 הציגה ועדה נוספת את מסקנותיה לגבי המחלקות הפנימיות. מסקנותיה מחדדות את המצוקות שנפרסו בסקירה שלנו.
במילה אחת, תוספת. כלומר תוספת של תקנים ומיטות אבל לא רק. הוועדה הציגה מתווה שאפתני שמדבר על בינוי מחלקות פנימיות נוספות וקביעת יעד של 38 מאושפזים למחלקה, שבכל חדר שני חולים עם אפשרות הרחבה של עד חמישה חולים בחדר, ללא צפיפות וללא אשפוז גרילה במסדרונות המחלקה.
יעד העומס שנקבע עומד על 130%. הוועדה ממליצה על תקינה של 16 רופאים, ארבעה מהם מומחים והיתר מתמחים.
על פי המתווה, יכלול צוות המחלקה 30 אחים ואחיות, פיזיותרפיסט ומזכיר/ה. שימו לב, הוועדה ממליצה על תקינה של תפקיד חדש, מתאם טיפול.
הוועדה מסכמת עוד כי לרופאי מחלקות פנימיות שיבחרו להישאר במחלקה לאורך זמן ינתן תמריץ כספי.
יחס כח האדם לחולה שנקבע על ידי הוועדה עומד על 0.85% למיטה רגילה ו-1.73% למיטת מונשמים.
נכון, לא מדובר בקץ בעיות המחלקות הפנימיות, אך אם המדינה תיישם מסקנות אלה, דיינו.
המחלקות הפנימיות בישראל מתפקדות נכון להיום תחת מצב של קריסה.
נגיף הקורונה, הכניס את מערכת הבריאות לסוג של עוצר, אבל אין ספק שרגע אחרי, תידרש ממשלת ישראל למתן מענה מידי למחלקות הפנימיות המהוות של לב ליבו של השירות הרפואי מציל החיים בישראל.
