התפרצות מחלת הקורונה Covid 19 חושפת את תוכניות המגירה של מדינת ישראל להתמודדות מול מגיפה והן מרתקות. מה
זה ‘נחשול בריא’, מתי משרד הביטחון נכנס לתמונה, מה זו ‘חקירה אפידמיולוגית’ והאם באמת תקבלו 7 שנות מאסר על הפרת בידוד?
לפניך סקירה לא אפוקליפטית לחלוטין וכזאת שאסור להתעלם ממנה…
ארגון הבריאות העולמי הכריז לאחרונה שלוירוס הקורונה (SARS-CoV-2 או Covid 19) יש ‘פוטנציאל להפוך למגפה’ והעלה את רמת הזהירות העולמית הרצויה כלפי ההתפרצות לרמה הגבוהה ביותר.
“מטרת ההזהרה היא לא לעורר פאניקה, אלא לגרום לכל ממשלה על פני כדור הארץ לבצע ‘בדיקת מציאות’ ולוודא שהיא ערנית, ערוכה לקראת הגעת הוירוס ומכירה באחריות שלה להגן על אזרחיה” כך על פי מייק ריאן, ראש ארגון הבריאות העולמי (WHO).
עם זאת, חשוב להדגיש שארגון הבריאות אינו מכיר לעת עתה בנגיף הקורונה החדש כמגיפה, למרות שדי ברור שאנחנו עומדים על סיפה של הגדרה כזו.
ההזהרה של ארגון הבריאות העולמי בוודאי לא הפתיעה את בכירי משרד הבריאות ומערכת הביטחון בישראל, שערוכים כבר שבועות ארוכים להפעלת התוכנית הלאומית להתמודדות עם מגיפה- ‘נחשול בריא’.
הקורונה עוד לא הוגדרה כמגיפה: מתי זה ישתנה?
לעת עתה, התפרצו הקורונה לא הוגדרה בישראל או על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגיפה (פנדמיה- Pendemic), אלא כהתפרצות (אפידמיה- Epidemic). מה ההבדל?
בעוד שהתפרצות מוגדרת כהתפרצות מקומית של מחלה באופן בלתי צפוי, בדרך כלל באופן מהיר ובלתי צפוי’ מגיפה מוגדרת כ’התפשטות עולמית של מחלה חדשה במספר מדינות או יבשות.
על אף שהמחלה אותרה, נכון לחודש מרץ 2020, בכ-60 מדינות והדביקה קרוב ל-100,000 נשאים ברחבי העולם היא עדיין לא מוגדרת מגיפה (פנדמיה), הן בישראל והן בעולם אך סביר, כאמור, שתוגדר שכזו בקרוב.
* עדכון אפריל 2020. הקורונה הוגדרה זה מכבר כמגפה חמורה ולמעשה אין מדינה בעולם שאליה לא הגיע הנגיף.
האם כל המגיפות קטלניות?
לא, חשוב להדגיש שהגדרת מחלה כמגיפה אינה מעידה דבר על חומרתה וקטלניותה של המחלה, אלא רק על תפוצתה הרחבה.
שיעורי התמותה ומספר המתים מהקורונה, העומד כעת על כ-3000, עלולים להיות דומים גם אם הקורונה תוכרז כמגיפה.
לשם השוואה, המרכז האמריקני לבקרה על מחלות ומניעתן (CDC) מעריך שהשפעת העונתית הרגה הרבה יותר אנשים: בארצות הברית לבדה מוערך כי בין 18,000 ל-46,000 אנשים מתו מנגיף השפעת העונתי.
איך מגבילים התפרצות ומונעים מגיפה?
בשלב הזה, הרשויות עושות מאמץ למנוע את הפצת המחלה ממצב של התפרצות למצב של מגיפה. זאת על אף שהולכות וגוברות ההערכות שהמאמץ הזה אבוד.
המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, אמר לאחרונה בראיון לערוץ 20:
“למרות שישראל הצליחה למנוע עד כה התפשטות נרחבת של המחלה בשונה מארה”ב וחלק מדינות אירופה אין ערובה שהנגיף לא יתפשט מכלל שליטה… נראה לי כרגע שהקרב די אבוד. מה שאפשר לעשות זה לצמצם ולהקטין את הלהבות“.
אז כיצד ‘מנמיכים את הלהבות’? מוציאים את התוכניות מהמגירות.
החל משנת 2006 לערך, תסריט הייחוס של הרשויות בארה”ב ובישראל להתמודדות עם מגיפה הוא התפרצות חריגה של שפעת עונתית לכדי מגיפה.
על אף שוירוס הקורונה החדש אינו שייך לאותה משפחת הוירוסים כמו נגיף השפעת העונתי יש קווי דימיון רבים בין הוירוסים, ועל כן סביר שהתוכניות להתמודדות עם המחלות אינן שונות.
המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC) מעדכן אחת למספר שנים את התוכניות שלו להתמודדות עם מגיפה כזו, שהדגש הוא כאמור להתמודדות עם שפעת. מכיוון שישראל קבעה את האסטרטגיה שלה בצמוד לתוכנית האמריקנית סביר להניח שהתוכנית הישראלית די דומה.
התוכנית האמריקנית מתבססת על 7 צעדים, בחנו כיצד ישראל מיישמת צעדים אלה בהתפרצות הקורונה, בעלות מוערכת של יותר מ-100 מיליון ש”ח:
1. פיקוח, חקירה וצעדי מניעה: למשל, על ידי הגבלת המגיעים ממדינות מועדות כמו סין, איטליה ותאילנד.
2. צעדי מיגור בקהילה: דוגמה לצעד זה היא על ידי הכנסת נשאים פוטנציאליים לבידוד בית. בידוד הבית הוא אמצעי משפטי שמנכ”ל משרד הבריאות מפעיל במסגרת סמכות שניתנה לו ב’פקודת בריאות העם’. הצו מוגבל בתוקפו לשלושה חודשים לעת עתה- עד חודש מאי. אגף הפיקוח והאכיפה במשרד מבצע ביקורות לווידוא אכיפת הצו. הפרתו עלולה להיחשב כ’מעשה העלול להפיץ מחלה’- עבירה שעונשה יכול להגיע ל-7 שנות מאסר אם נעשתה במזיד.
3. צעדי התמודדות רפואיים: מכשירים רפואיים, חיסונים ותרופות: כמו בתקצוב ביצוע בדיקות ה-PCR לאבחון הנגיף כבר בשלבים המוקדמים של ההתפרצות בסין.
4. הכנת מערכת הבריאות ופעילויות תגובה: כפי שבוצע בהקמת אוהל הבידוד בשיבא ומתקן הבידוד הייעודי ‘מלבן’ בראשון לציון שמיועד להפעלה רק במקרה שספירת החולים בישראל תחצה באופן משמעותי את רף ה-1000 . כמו כן, הקמת המוקד הייעודי של מד”א והמשרד, שמאפשר שיגור של צוותי רפואה ממוגנים לביצוע דגימות לבדיקת הנגיף בבית המטופל היא אמצעי שכזה.
5. תקשורת ויצירת קשר לציבור: כבר לפני המקרה הראשון בישראל החל משרד הבריאות לבצע תדרוכי עיתונאים תדירים, אף שינה את שמה של קבוצת הדוברות שלו ל’עדכוני קורונה’, פרסם סרטונים במספר שפות ובכיריו ביצעו תקשור בלתי-אמצעי אל הציבור באמצעות הפייסבוק האישי שלהם.
משרד הבריאות רואה ברתימת הציבור אמצעי יקר ערך בבלימת ההתפרצות, זאת עקב העדר יכולתו לפקח בשטח על יישום כלל הצעדים בהם הונחו התושבים, לרבות בידוד הבית- בו כלולים כ-10,000 ישראליים על פי הערכות- מספר שלא יכול לאפשר ביקורת פיזית.
6. תשתית מדעית: אחת הכותרות המעניינות ביותר בשבועות האחרונים בתחום הקורונה הוא הנחייתו של ראש הממשלה להכין תשתית מדעית למחקר וייצור חיסונים לנגיף, זאת במסגרת המכון הביולוגי.
7. מדיניות תגובה, ניהול תקריות ושיתוף פעולה בין לאומי: על פי הודעת משרד הבריאות ישראל מקיימת התייעצויות שוטפות עם גופי הבריאות בעולם על מנת להיערך להגעת הנגיף.
נחשול בריא: התוכנית הלאומית להתמודדות עם תחלואה של רבע מהמדינה
אך מה קורה אם אמצעי ההגבלה כושלים ואנחנו מוצאים את עצמנו בשיאה של מגיפה?
מדינת ישראל נערכת כבר כ-15 שנים להתפרצות של מגיפת שפעת שתפגע באוכלוסיה רחבה ועלולות להיות לה השלכות על תפקודו של משק המדינה… במשך 6-8 שבועות של שיא התפרצות.
למרבה ההפתעה, האחריות הלאומית למצב כזה לא מוטלת על משרד הבריאות אלא על משרד הביטחון ובשיתוף רח”ל, רשות חירום לאומית.
במסגרת התרחיש, המדינה מתכוננת לתחלואה של כ-25% מהאוכלוסייה- שהם למעלה מ-2 מיליון ישראליים.
על פי תרחיש הייחוס אליו מתכוננת ישראל כמיליון ישראליים צפויים להגיע למרפאות בקהילה, כ-20,000 צפויים להתאשפז ועד כ-6,000 ישראלים עלולים למות בגל תחלואה חריף כזה.
חשוב להדגיש שכל האומדנים מבוססים על הערכות בלבד, שאינן קשורות כלל להתפרצות הקורונה הנוכחית.
עליית התפוסה במחלקות עלולה לטפס במקרה כזה, כך על פי הערכות, בכ-25%. מספר המטופלים שיזדקקו לטיפול נמרץ עלול להגיע בתסריט דמיוני זה, כאמור, ל-900, כמחצית מהם מונשמים.
בשלבי ההתפרצות המוקדמים, בדומה למצב היום, האחריות לניהול המשבר מוטלת על משרד הבריאות.
אך בניהול המשבר בשלבים המתקדמים, החל ממצב שבו יש הדבקה משמעותית מאדם לאדם אך המחלה עדיין ממוקמת, עוברת האחריות הלאומית לניהול המשבר לצוות ניהול המשבר במשרד הביטחון בסיוע פיקוד העורף.
היום, כאמור, אנחנו רחוקים משלב זה, על אף שכבר היום חלק ניכר מההתייעצויות מתבצע בסיוע המועצה לביטחון לאומי (מל”ל) וגופים אחרים השייכים למשרד ראש הממשלה כמו המכון למחקר ביולוגי.
ככל שהתפרצות וירוס הקורונה או כל התפרצות של מגפה אחרת צפויה להימשך, כך נראה מעורבות של מערכות לאומיות נוספות ובהן משרדי העבודה, הרווחה, האוצר, איכות הסביבה וביטחון הפנים.
כולם צריכים לפעול ביחד על מנת להתמודד עם משבר רפואי נרחב, גם אם חולף, שכן ההשפעות של התפרצויות אלה על המדינה אינן מוגבלות רק לתווך הבריאותי אלא גם לתווך הכלכלי, שכבר היום מדווח על הפגיעה המשמעותית ביותר ב-12 השנים האחרונות.
זה ההיגיון הלאומי העומד בבסיס ביצוע יעיל של צעדי הגבלת ההתפרצות.
בלעדיהם, נאלץ להתמודד לא רק עם מחלה נרחבת אלא גם עם מערכות מדינה משותקות, שקריטיות להתמודדות עם ההתפרצות, במיוחד אם רבע מאיתנו נחלה, על פי תרחישי הייחוס אליהם נערכת ישראל.
עוד בנושא: מטושים ריאגנטים ובדיקות קורונה
