יתר לחץ דם היא אחת מהמחלות הנפוצות ביותר בעולם עם למעלה ממיליארד איש שסובלים ממנה.
לעיתים היא יכולה להוביל לסיבוכים מסכני חיים ובכל זאת במרבית המקרים היא מתגלה במקרה.
אז למה בכל זאת חשוב לטפל במחלה שאין לה תסמינים ואיך עושים זאת? מה מומלץ לעשות על מנת לאזן את לחץ הדם הגבוה לרמה סבירה ובריאה?
רובנו מכירים את החוויה הזו מקרוב: כמעט בכל ביקור אצל רופא/ת המשפחה או אצל האח/ות בקופת החולים נמדד לנו לחץ הדם. השרוול המתקפל על היד מניב בסוף שני מספרים שמגדירים את לחץ הדם שלנו.
שני המספרים הללו, שבקרוב נרד לעומקם, יכולים להעיד הרבה על בריאותכם.
מחקרים מצאו שלחץ דם גבוה מכפילים את הסיכון ללקות במחלות לב, בשבץ מוחי ובאי ספיקת כליות. אך למרות שחשיבותם ברורה לעולם הרפואה וקיים מגוון רחב של טיפולים אפשריים, מטופלים רבים ממשיכים לחיות עם לחץ דם לא מאוזן.
איך אפשר לדעת כל כך הרבה ממדידה כל כך פשוטה? מה יכולה להיות המשמעות של גילוי יתר לחץ דם חדש? ולמה כל כך קשה לאזן את לחץ הדם?
שאלות שכיחות אלה טומנות בחובן הסברים ארוכים, אולם ננסה לפשט את התשובות החשובות.
הקשר בין פעימות הלב לכלי הדם בגוף עובר דרך לחץ הדם
5 ליטרים של דם זורמים בגופנו בכל רגע נתון. כדי להזרים אותם הלב מתפקד כמשאבה: מתכווץ ונרפה לסירוגין בקצב משתנה, הלוא הוא הדופק.
עוצמת הכיווץ של הלב וקצב הדופק משפיעים בין היתר על זרימת הדם בעורקים. העורקים מצדם מתכווצים ומתרחבים גם הם כתוצאה מגירויים שונים.
זרימת הדם בלחץ תקין חשובה מאד: כך הגוף מוודא שאספקת הדם תגיע לכל איברי הגוף, מהמוח ועד קצות הרגליים. התכווצות הלב, מהירותו וקוטר העורקים משפיעים על לחץ הדם – אך גם מושפעים ממנו.
הסתבכתם? אל תדאגו, גם עבור הגוף מדובר במערכת מורכבת עם שלל מנגנוני בקרה.
לחץ הדם שלנו מושפע בין היתר, אך לא רק, מנפח הדם שלנו שעשוי לרדת לדוגמה במצב של התייבשות, מבקרה עצבית שעשויה לעלות במצבי לחץ ומבקרה הורמונלית שמגיבה לשינויים בריכוזי המלח בדם.
לחץ הדם משתנה לאורך היום, עולה כאשר אנחנו מתרגשים ויורד כאשר אנחנו הולכים לישון.
עד 95% מהמקרים של יתר לחץ דם ממושך הם בלתי מוסברים ונקראים יתר לחץ דם ראשוני.
אף על פי שיש למקרים אלו גורמי סיכון כמו השמנה, עישון או גיל מבוגר, עולם הרפואה עדיין לא מבין לגמרי מדוע הם קורים והאם ניתן למנוע אותם מראש, אך כבר היום ברור שחשוב לטפל בהם.
מאבחנה מקרית עד סכנת חיים
יתר לחץ דם מוגדר כערך של לחץ דם הגבוה מ-140/90 ממ״כ. הערך הגבוה, שנקרא ‘לחץ דם סיסטולי’ מסמן את ‘לחץ השיא’ של הדם בעורקים ואילו הערך הנמוך, שנקרא ‘לחץ דם דיאסטולי’ מסמן את ‘לחץ השפל’.
ישנן שיטות שונות למדידה של לחץ הדם ודיונים נמרצים בעולם הרפואה על השיטה המדויקת ביותר לאבחן יתר לחץ דם, אולם במרבית המקרים המדידה מתבצעת במרפאה, במספר מועדים, והאבחנה נקבעת על פיה.
בשנים האחרונות ישנן שיטות מתקדמות יותר לאבחן לחץ דם ואת הסיבה העומדת בבסיסו.
מכשירים להערכת לחץ דם במיקום מרכזי, מכשיר הולטר לחץ דם שמאפשר לעקוב אחר לחץ דם לאורך יממה או יותר או מכשיר ביואימפידנס שמאפשר לאפיין את המאפיינים הפיזיולוגיים שעומדים בבסיס לחץ הדם.
למרות שהמחלה שקטה על פי רוב, לחץ דם גבוה מאד (משבר לחץ דם) יכול לגרום לתחושות של כאב ראש, הפרעות שינה, סחרחורות, בחילות ותחושות אחרות.
במקרי קיצון של חוסר איזון בלחץ הדם יתכן מצב של לחץ דם ממאיר שכולל פגיעה מוחית, נזק לראיה ופגיעה באיברים נוספים כמו הכליות ועשוי לדרוש התערבות רפואית דחופה.
אולם מדובר במיעוט יחסי של המקרים. ניתן לחיות עם יתר לחץ דם במשך שנים מבלי להרגיש דבר. אנשים שחיים שנים רבות עם לחץ דם גבוה יכולים לחוות פגיעה הדרגתית ואיטית באיברי הגוף השונים מבלי לייחס את הפגיעה לערכי לחץ הדם שלהם.
דווקא משום שהוא ״שקט״, לחץ הדם הגבוה עשוי להיות ערמומי ועל כן יש לאבחן אותו בזמן ולטפל בו בהתאם. השאיפה היא לאזן אותו לערכי המטרה הרצויים, לרוב 120/80 ובהתאם ליעד האישי שיוגדר על ידי הרופא שלך.
מה יכול לגרום ל-5% מהמקרים הנותרים?
כאמור, בין 80-95% ממקרי יתר לחץ הדם נגרמים מסיבה שאינה ידועה. אולם באבחנה הראשונית של יתר לחץ הדם לעיתים יש מקום לסקור גם סיבות משניות שיכולות להוביל ליתר לחץ דם, בפרט במקרה של מטופל/ת צעיר/ה.
מקרים אלו אמנם נדירים אולם יכולים לשנות את הטיפול הנדרש. בניגוד ליתר לחץ דם ראשוני, במקרה של מחלה שגורמת ליתר לחץ דם משני לרב יהיו תסמינים נלווים נוספים.
בין הסיבות האפשריות ליתר לחץ דם משני ניתן למנות מחלות כליה, הפרעות בתפקוד בלוטת יותרת הכליה (האדרנל), הפרעות הורמונליות כמו שינויים בתפקודי התריס או נטילת תרופות שמעלות לחץ דם.
כל אחת מההפרעות הללו דורשת התייחסות רפואית יחודית נפרדת. יתכן שעם הטיפול במחלה העיקרית לחץ הדם ירד בהתאם.
סיבוכים מאוחרים של יתר לחץ דם
יתר לחץ דם ממושך גורם לפגיעה באיברים רבים. למעשה, עולם הרפואה ממשיך ללמוד על הנזקים השונים שלחץ דם גבוה מתמשך גורם להם.
היום כבר ידוע שאחד האיברים שנפגע במיוחד הוא הלב: הלחץ הגבוה לאורך זמן משפיע לא רק על התפקוד שלו אלא משנה ממש את המבנה שלו ויכול להוביל לאי ספיקת לב.
אחד מגורמי הסיכון הבולטים לשבץ הוא יתר לחץ דם, בפרט מעל גיל 65. בטווח הרחוק לחץ דם גבוה פוגע בכלי הדם המוחיים ומעלה את הסיכון לאוטם. לעומת זאת, יתר לחץ דם גבוה מאד ובלתי נשלט יכול להביא לדימומים מוחיים.
לחץ הדם הגבוה יכול גם לפגוע בעורקי הכליה ובכך באפן פרדוקסלי להחמיר את עצמו. הכליה עצמה רגישה מאד לשינויים בלחץ הדם ומהווה את אחד מהאיברים העיקריים שיכולים לבקר את לחץ הדם.
מחלת כליה כשלעצמה מהווה את אחת מהסיבות השכיחות ליתר לחץ דם משני.
טיפולים רבים מטרה אחת
כיום קיימות בשוק שלל תרופות להורדת לחץ הדם. התרופות נבדלות זו מזו במנגנוני הפעולה שלהן, בזמן ההשפעה שלהן אך גם בתופעות הלוואי.
תרופות מסוימות, למשל, יכולות להועיל במיוחד לחולי לב או סוכרת בעוד שתרופות אחרות אסורות לשימוש בהריון.
לכן ההתאמה של הטיפול בלחץ הדם היא מלאכת מחשבת שיכולה לארוך זמן מה עד מציאת התרופה או שילוב התרופות, לקבלת האפקט המיטבי הן עבור המטופל והן עבור לחץ הדם שלו.
חשוב לעקוב אחר לחץ הדם במדידות חוזרות. חלק מהאנשים מעדיפים לרכוש מד לחץ דם ביתי על מנת לערוך מדידות ביתיות ובכך לאפיין טוב יותר את הצורך באיזון נוסף של לחץ הדם.
בעוד שההחלטה על אופי הטיפול התרופתי נתונה פעמים רבות לשיקול הדעת של הרופא/ה, על טיפול אחד יש הסכמה רחבת טווח: שינוי אורחות חיים הוא מאפיין מפתח להורדת לחץ הדם.
תזונה מאוזנת, המנעות ממלח ופעילות גופנית כולם הוכחו במחקרים כמסייעים להורדת לחץ הדם, עם וללא שילוב של טיפול תרופתי נלווה, אם כי לבדם הם אינם מספיקים בחלק גדול מהמקרים.
עוד בנושא: מחקר עם מיליון נבדקים מלמד כי אנחנו צריכים להוריד את לחץ הדם!
