צריכת סוכר מידתית: חינוך מגיל 0
השארת תגובה
סוכר הרסני לבריאות ילדכם, ובאופנים כה רבים, כפי שפירטנו בכתבה הראשונה בסדרת הכתבות שלנו על נזקי הסוכר ליצור האהוב עליכם עלי אדמות.
הסוכר, שהוא מחד גיסא קלוריות ריקות מערכים תזונתיים, אך מאידך מחולל שלל מחלות איומות, בהן סוכרת, עששת, כבד שומני – והרשימה עוד עמוסה לעייפה, הוא לא משהו שאתם רוצים ברדיוס של קילומטר מהילד שלכם.
ובכל זאת, אם להיות ריאליים ושפויים – לא תוכלו להימנע ממנו לגמרי.
בכתבה זו נעסוק בשורש הבעיה ובהיקף האתגר להרחיק את הילד מסוכר, ולאחר מכן נדון באופן בו ניתן לחנך ילדים, כמעט מגיל אפס, כיצד לנהוג באחריות, באופן שפוי ולא קיצוני, בכל הנוגע לצריכת סוכר.
ספוילר: האחריות היא קודם כל עליכם.
בשנתיים הראשונות לחייו של הילד לא אמור להיות סוכר בכלל. צריכת סוכר ב-12 החודשים הראשונים משפיעה באופן דרמטי על בריאותו של התינוק, על התפתחותו השכלית ועל התקדמותו המוטורית.
כמו כן, מחקרים רבים מצביעים על קשר בין צריכת סוכר לפני גיל שנה לבין הרגלי תזונה לקויים בהמשך, או ליתר דיוק – לצריכה נמוכה של אבות מזון כמו חלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים בגיל 3.
למרות זאת, כ-15% מהתינוקות מהמגזר היהודי בישראל צורכים שתייה ממותקת עוד בטרם הגיעו לגיל שנה.
רגע, חלב אם אינו מתוק? חלב אם אומנם מכיל לקטוז, שמשווה לו מתיקות, אך היא נמוכה מזו של סוכר לבן, כלומר סוכרוז (מולקולת דו-סוכר המורכבת מגלוקוז ופרוקטוז).
הלקטוז מספק לתינוק אנרגיה זמינה, מעודד ספיגת מינרלים (בעיקר סידן) ומיטיב עם אוכלוסיית החיידקים הטובים (מיקרוביום) במערכת העיכול של העולל הרך, כשמנגד – הסוכרוז מתוק פי 6 מלקטוז ומשולל כל ערך תזונתי, מלבד קלוריות.
אם לא ניתן להשקות בחלב אם, על התינוק להיות מוזן באמצעות פורמולה ייעודית המועשרת בברזל, לצד תוספת של ויטמין D, החל מהלידה ובמשך כל שנת החיים הראשונה.
מבחינת חוק ורגולציה, משרד הבריאות הישראלי אוסר להוסיף סוכר לבן לתרכובות מזון לתינוקות (תמ״לֹ) המיועדות לעוללים עד גיל חצי שנה (תמ״ל שלב 1) כתחליף הנקה או בנוסף להנקה.
בנוגע לשלבים מאוחרים יותר לא קיים איסור, והחברות המייצרות תמ״ל עשויות להמתיק את המזונות הללו באמצעות סוכרוז במקום לקטוז, בשל העובדה שהראשון זול יותר.
מבחינת המלצות משרד הבריאות, אלה כוללות הימנעות ממזונות מעובדים ומתועשים, לרבות מזונות המכילים כמויות גבוהות של סוכר ובפרט משקאות ממותקים.
במבט גלובלי, ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ שכמות התצרוכת היומית של סוכר בקרב ילדים תהיה נמוכה מ-10% מצריכת האנרגיה היומית שלהם ובשאיפה אף קטנה מ-5%.
זאת ועוד, על פי הנחיות התזונה שהוציא ב-2020 משרד הבריאות האמריקאי, לא רק שיש להאכיל תינוקות בחלב אם עד גיל 6 חודשים, לכל הפחות, אלא שיש להימנע מכל תוספת סוכר במזון עד הגיע הילד לגיל שנתיים.
בין היתר, הנחיות אלה מגיעות על רקע נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), שב-2015 פרסם כי 35% מהקלוריות שצורכים תינוקות בארוחותיהם, בחטיפיהם ובמיצים שהם שותים – מקורן בסוכר.
אין דרך להמתיק את הגלולה הזו: מדובר בסכנת נפשות.
ילדים במערב השבע צורכים סוכר בכמויות עצומות, לא רק דרך זלילת ממתקים, אלא גם כשהם אוכלים מזונות מעובדים אחרים, בהם דגני בוקר ״בריאים״, לכאורה, אשר ברבים מהם כמות הסוכר גבוהה מאוד.
בישראל, הילד הממוצע אוכל לא פחות מ-36 כפיות סוכר ביום (!!!) או 70 ק״ג סוכר בשנה, כש-50% מתצרוכת הקלוריות היומית שלו מגיעה ממזונות אולטרה-מעובדים.
התוצאה: בהשוואה לשאר העולם, ישראל ניצבת במקום השלישי והמפוקפק בהשמנת ילדים.
חוסר מודעות משווע? בואו נודה על האמת: גם הורים מודעים מתפשרים לעתים לטובת המזון הזמין, הקל לחימום, הפאסט-פודי.
הסוכרים נמצאים מסביבנו כל הזמן, בכל מקום, בזמינות גבוהה ובמחיר נמוך.
הפיתוי נמצא לנו מול העיניים ומתחת לאף, כפתרון הקל והנגיש ביותר, והסוכר אורב ממש בכל פינה – בקרקרים, ברטבים, בחלק מהלחמים, וביתר שאת בתחליפים שנחשבים, משום מה, ל״סוכר בריא״ – דבש, סילאן, מייפל… וכך יוצא – עם יד על הלב – שפעמים רבות הרצון שלכם להגיש דבר מה עם סוכר גדול יותר מהצורך של הילד במתוק.
ועדיין, אין מנוס מכך: האחריות היא עלינו, ההורים.
בגילים הצעירים הילדים הם חסרי מודעות לקיומם של ערכים תזונתיים, בכלל, ולנזקי הסוכר, בפרט, ואין ביכולתם לעשות את החישוב הפשוט, לפיו מזונות עתירי סוכר יבואו על חשבון אבות מזון אחרים שגופם זקוק להם להתפתחות תקינה.
במילים אחרות, החינוך התזונתי הראשוני – עליכם. לגמרי עליכם. עם גדילתו והתבגרותו של הילד, מקל האחריות יכול לעבור אליו בהדרגה, בשאיפה שיהפוך למבוגר עם הרגלי תזונה בריאים, שבהם לסוכר מקום שולי.
בניסיון לחנך ילד לצרוך סוכר בכמויות קטנות, האתגר הגדול ביותר הוא, כאמור, העובדה שהחשיפה לסוכר היא בלתי נמנעת, ודאי כשהילד כבר אינו תינוק רך, והוא יוצא מהבית אל מסגרות אחרות, שבהן יש ילדים נוספים ומזונות מכל הסוגים.
אלא שחשיבותן של השנים הראשונות בחינוך לצריכת סוכר היא קריטית, בעיקר בשל שני גורמים: טיבו הממכר של הסוכר וסף החישה הנמוך של תינוקות.
הסוכר הוא חומר ממכר, המפעיל את מרכז ההנאה והפיצוי במוח.
במילים אחרות, המוח תופס את הסוכר כ״פרס״, ועם צריכתו מייצר תחושת עונג. כשמדובר בסמים התופעה מכונה ״היי״, ואילו כשבסוכר עסקינן – עצימות הדבר פחותה, אך עדיין קיימת.
במינונים גבוהים – הסוכר הוא ממכר ורעיל, בדומה לאלכוהול, למשל, ואף הורה לא רוצה ילד מכור. אפס ויכוח בנקודה זו.
הגורם השני שבעטיו החינוך לצריכת סוכר נמוכה הוא כה חשוב בשנים הראשונות לחיי הילד, הוא העובדה שלתינוק יש סף חישה שונה מזה של מבוגרים, והוא מגיע אל העולם בילט-אין לא רק עם העדפה ברורה למתוק ורתיעה ממזון מר, אלא גם עם סף חישה גבוה לטעמים מתוקים.
בשנתו הראשונה של התינוק יש חשיבות גבוהה לחשיפתו למגוון רחב של טעמים, אך התעניינותו הטבעית במתוק עלולה לפגום בכך, אם ייחשף שוב ושוב לסוכרים.
בשלב זה האחריות היא של ההורה בלבד, בשאלה לאילו טעמים הוא חושף את הזאטוט ואילו הרגלים הוא מטמיע בו.
אז מה, למנוע מילדים סוכר לחלוטין? האופציה הזו אינה ריאלית וגם אינה רצויה, שכן פתרונות קיצוניים מובילים לבעיות משלהם.
במקום זאת, מילות המפתח בחינוך לצריכת סוכר נכונה הן ״כמותיות״ ו״מידתיות״.
ראשית, יש להבחין בין שגרה לבין אירועים שאינם שגרתיים – יום הולדת, חתונה, חגיגה גדולה, סוף שבוע אצל סבא וסבתא עם ארון הפתעות מלא בממתקים… כל אלה הם חלק מהחיים, ויש לקחת בחשבון שכמויות הסוכר שייצרכו בהם תהיינה גדולות מהרגיל.
ילד שרגיל לשים לב לכמויות הסוכר בשגרה, יהיה מודע לכך גם באירועים מיוחדים וגם נוכח לחץ חברתי.
אם היתה חריגה – אל תעשו מזה סיפור. שגרה היא שגרה ואירוע של ״פעם ב-״ הוא אירוע של ״פעם ב-״.
כמות הסוכר היומית שנחשבת סבירה עבור ילד תלויה בנתונים כמו גילו, משקלו, עד כמה הוא פעיל גופנית ועוד. ככלל אצבע, עד גיל שנתיים אין לילד מה לחפש בגזרת הסוכר המוסף, נקודה.
לאחר מכן, בין גיל שנתיים ל-18 שנים, מומלץ שצריכה הסוכר היומית לא תעלה על 5% מכלל המזונות שנכנסים אל פיו של הילד.
במספרים יישימים מדובר, פחות או יותר, בעד 3 כפיות סוכר מוסף לגיל הרך ועל 4-6 כפיות בגילים הבוגרים יותר (4 כפיות סוכר שוות ל-12 גרם), כאשר בסוכר מוסף הכוונה לסוכר המצוי במזונות המוכנים והמעובדים שאנו צורכים.
כאשר אתם מגישים לילד מתוק, רצוי שיהיה מדובר במאכל שאתם יודעים כמה סוכר יש בו. למשל, כפית דבש שווה לכפית סוכר.
כן, קל יותר לקנות משהו מוכן מאשר לחשוב בריא, אבל כשמבינים מה אתם מפסידים – במקרה זה, את הבריאות של הילד שלכם – מחשבה וכמותיות הן הפתרון האחראי היחיד.
הנה כמה דברים שתוכלו לעשות על מנת ליצור עבור הילד סביבה בריאה בהקשר הסוכרי, ולחנך אותו מגיל 0 לאחריות תזונתית ולמידתיות תזונתית:
1. ותרו על מתוק בארוחת הבוקר, לרבות דגני בוקר מתוקים. מחקרים מראים שארוחת בוקר מתוקה מקשה על הריכוז בלימודים. במקום זאת, בהחלט אפשר לסגור את פינת הסוכר עם פרי שהילד אוהב.
2. למדו את הילד לקרוא את תוויות רכיבי המזון, שבהן הרכיבים מפורטים בסדר יורד מבחינת כמות.
הסבירו על רכיבי מזון רצויים ולא-רצויים, כולל האופנים בהם מזונות משפיעים על גופו ונפשו לטוב ולרע, למדו אותו על ההבדל בין סוכר טבעי המצוי במזונות כמו פירות לבין סוכר שמוסיפים למזון והנחו אותו לגבי מדבקות האזהרה האדומות שמסמנות מוצרים.
קחו אותו אתכם אל הסופרמרקט והפכו את הדבר למשחק שניצחון בו הוא קנייה חכמה מבחינה בריאותית. שימו לב שהמטרה אינה כלל וכלל לספור קלוריות, אלא לחשב מידות של סוכר.
3. הרגילו את הילד לפירות ולירקות. אל תתעצלו: דאגו שתמיד יהיה לו בתיק פרי או ירק חתוך.
בבית, הניחו בפינת האוכל קערה זמינה עם פירות יפים ומושכים, שטופים ומוכנים לאכילה, והמתיקו את היוגורט בבוקר בחתיכות של בננה, אוכמניות, תפוח, או כל אופציה אחרת ממלכת הפירות שמדברת אל ילדכם. כוונו לפירות שלמים ולא למיצים, שכן מיץ מפרי שווה ל-3 יחידות בשלמותן.
4. משקאות ממותקים מחוץ לתחום, וכאן דווקא כן כדאי להיות קיצוניים… אפילו ביום הולדת אל תגישו משקאות כאלה, אלא אם כן מתחשק לכם לפגוע בכבד של כל הילדים הנוכחים.
כמות הסוכר במשקאות ממותקים היא עצומה, והם נחשבים לגורם המוביל להשמנה של ילדים.
במקומם, הרגילו את הילד לשתות מים והכינו חליטות ביתיות, למשל עם עשבי תה, פרוסות של תפוז, מקלות קינמון ועוד, כיד הדמיון הטובה עליכם. אפילו תוספת של מעט סוכר לאלה לא מתקרבת אל ההרס שצופנים בחובם המשקאות הממותקים המתועשים.
5. אל תשתמשו במתוקים כפרס, גם לא לשם עידוד אכילת מזונות אחרים.
6. קנו פחות סוגים של מתוקים, כך שלא יהיה בבית מבחר גדול של דברים שהילד ירצה לטעום מהם.
7. באפייה ביתית, ניתן להמתיק פנקייקס ומאפינס, למשל, עם פירות, ואם בכל זאת משתמשים בסוכר – השתמשו בחצי ממה שכתוב במתכון, או אפילו בשליש. הציבו באפייה שלכם רף מתיקות נמוך, שאליו הילד יתרגל.
8. הראו לילד דוגמא אישית: שתו הרבה מים, אל תשתו משקאות ממותקים לידו, אכלו פירות כחטיף ושאלו את הילד אם הוא רוצה גם.
ו… בחיאת. אם יש לכם צנצנת סוכר על השולחן – תורידו אותה משם. שזה לא יהיה בהישג יד. רחוק מהעין רחוק מהלב(לב).
קריאה נוספת: השפעות הסוכר על המוח של הילד
בריאות ורפואה בגובה העיינים, בשפה נגישה ועל מנת שכל אחת ואחד מכם יוכל לדעת רק קצת יותר, לנהל אורח חיים בריא יותר ולהנות יותר מהחיים. אנחנו כאן כי אין מצב שלא תדע/י מה קורה מסביבך!
אם אכפת לך כמו שאכפת לנו, רצינו להגיד שאנחנו מספקים במה מכובדת וראויה לכותבות וכותבים מוכשרים ומקוריים, כאלה שיש להם במה לחדש ולרענן עבור כולנו. אז אם את או אתה בעניין, אנחנו כאן ולא אכפת לנו לתת לך במה!
התוכן באתר אין מצב! מוגן בזכויות יוצרים © התוכן באתר אינו מיועד ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ רפואי, אבחנה או טיפול מרופא. תמיד ובכל בעיה רפואית מומלץ לפנות בהקדם לרופא המשפחה או כל מומחה רפואי אחר.