וואו, הנה מגיעה הלידה הראשונה וההתרגשות בשיאה. הנה ירדו להם המים ובני הזוג טסים לבית החולים.
אחרי שעות רבות (לברות המזל זה יכול להיות גם אחרי דקות ספורות), נולדת בישראל משפחה חדשה ואם הלידה עברה בשלום וללא סיבוכים, זה בונוס.
טוב, לא רק למשפחה. הבונוס הכספי הולך ישירות לבית החולים. שימו לב לתעריף, בית החולים יקבל עבור כל לידה 13,600 ₪, פי ארבעה מהתעריף שיקבל עבור יום אשפוז.
זה לא הכל, הכסף מגיע לבית החולים ישירות מהביטוח הלאומי ולא מהקופות שבדרכן, מרשות לעצמן להעביר את התשלום לבית החולים בהקפה.
ביטוח לאומי משלם במזומן והרווח המשולש הזה, הופך למעשה את הלידות בישראל לאחד מענפי הבריאות הריווחים עבור בתי החולים.
תעשו את החשבון, למעלה מ-190 אלף לידות בשנה במכפלות של 13,600 ₪. 2.5 מיליארד ₪ בשנה למערכת בריאות שמשוועת לתקציבים, זה המון כסף.
אז מי ייקח אותו? ברוכים הבאים לתחרות הפרועה בעולם הבריאות, הקרב על כל יולדת.
בואי ללדת, רק היום!
התחרות במערכת הבריאות בישראל, חצתה כבר מזמן את כל הגבולות. מאות מיליונים בשנה, מוציאות קופות החולים במאבקן אחת בשנייה על עוד ועוד לקוחות.
תעריפי ענק לרופאים והבטחות עבודה לטווח ארוך לרופאים שיחצו את הקווים, יוצרים קניבליזם ממשי בתוך המערכת. במדרג התחרויות במערכת הבריאות, ניתן למצוא בפיסגה את התחרות בין בתי החולים על הגדלת מספר היולדות.
יותר יולדות, יותר כסף נקי ורווח גדול לבית החולים. התוצאה היא שוק תחרותי שלעיתים נשמע ונראה כמו אולם הוול סטריט בניו יורק, רק ביותר שקט. בכל זאת יולדות.
שפשפו את העיניים ושימו לב להטבות הבאות שמעניקים בתי חולים ברחבי הארץ ליולדות שיבחרו להגיע אליהם.
נזכיר שבחירת מקום הלידה, נתון לשיקול דעת היולדת. בית החולים אסף הרופא למשל, מעניק מונית חינם ליולדת שתגיע לבית החולים.
כמובן שחולה שמגיע לאשפוז במונית, ישלם את החשבון הכואב בעצמו. בירושלים שם הילודה הגבוהה ביותר בארץ, ההטבות הן כבר ברמה “של הביוקר” וכוללות בין היתר התחייבות ללילה רביעי חינם במלונית בית החולים.
אפרופו מלונית, בתי חולים הבינו את הפוטנציאל הכלכלי של היולדות והחלו להשקיע בהקמת מלוניות ליולדות. מחלקות היולדות אאוט, מלוניות אין.
חדרים מפוארים ופרטיים, מיילדת אישית ואפילו לובי נוצץ, הם רק חלק ממה שמציעים בתי החולים במלוניות המפוארות שהם מקימים.
כך למשל, הקימו בבית החולים איכילוב את מלונית היולדות הכוללת 51 חדרי דה לקס שהתור אליהם לא נגמר.
התחרות חוצה את כל המגזרים ובתי החולים, אלא שהיא מתנהלת ביתר שאת בקרב האוכלוסיה החרדית שם שיעור הילודה גבוה במיוחד.
בניגוד גמור להוראות
התחרות המשתוללת בין בתי החולים על יולדות מנוגדת לגמרי לחוק ביטוח בריאות הממלכתי המושתת על עקרון השוויון. התחרות יוצרת אפליה מוגדרת ובלתי נשלטת בין יולדות ובין חולים.
כמובן שהתחרות אף מנוגדת לפקודת הרופאים שאוסרת “פרסום מבצעים, הנחות, הגרלות, חלוקת פרסים או מתנות או מתן כל טובת הנאה בקשר עם מתן או קבלת טיפול רפואי“.
קשה מאוד לעצור את התחרות שמדובר ברווחיות כל כך גבוהה מסך התעריף העומד על 13,600 שקל עבור כל יולדת.
בעיני רבים במערכת הבריאות מדובר בשוחד של ממש, אבל זה כאמור לא עוצר את ההשתוללות.
הפרטה מתחת לאף
יש מקרים בכלכלה העולמית בהם ההפרטה צומחת דווקא מהשטח ולא ממשרדי הממשלה.
זה בדיוק המקרה של הקמת מלוניות ליולדות בבתי החולים הציבוריים ושל מגוון השירותים הפרטיים שמעניקים שם ליולדות תמורת תשלום שמגיע לאלפי שקלים.
עד לא מכבר, פעלו ברחבי הארץ ארבע מלוניות ליולדות, שמעניקות 24/7 אירוח בתנאי בתי מלון ליולדת ולבן הזוג תחת השגחה רפואית לאם ולילד, פנסיון מלא פלוס אם תרצו.
התופעה מוכרת בבתי החולים איכילוב, תל השומר, הדסה ואסף הרופא, כולם בתי חולים ציבוריים.
שימו לב שהמלוניות באיכילוב ובהדסה למשל, אינן כלל בבעלות ישירה של בתי החולים, מה שלא מפריע להן לפעול בתחומם.
בין השירותים הנלווים שמציעות המלוניות, קורס הכנה ללידה, בחירת דולה או מיילדת פרטית מרשימה שהוכנה בקפידה ואפילו חדר ללידה טבעית שמחירו יכול להגיע עד לחמשת אלפים ₪!
כל זה, מבלי לגרוע מהכסף הנקי שיעביר הביטוח הלאומי מידית כמעט לבית החולים עבור היולדת. אתם כבר זוכרים את התעריך, 13,600 ללידה רגילה (תכפילו בהרבה פעמים שמדובר בלידת פג).
מאחר והמלוניות פועלות בתחומם של בתי החולים, התוצאה הישירה הראשונה היא היעדר שיפוץ ושדרוג מחלקות היולדות הקיימות. איזה אינטרס יש לבית החולים לשפץ אותן? הם מחפשים כסף כפול הרי, גם מהמשפחה וגם מהביטוח הלאומי.
חשוב להדגיש כי התחרות באה לידי ביטוי בעיקר במרכז הארץ, בדרום למשל זה כמעט ולא קיים.
סורוקה הוא בית החולים עם שיעור הלידות מהגבוהים בארץ, בעיקר בשל העובדה כי הוא מעניק שירותים למגזר הבדואי. לפני כעשור, הוקם בבית החולים המרכז ליולדות על ידי איש העסקים היהודי אמריקני חיים סבן.
תושבות הנגב בעלות אמצעים, יאבקו על מיטה באיכילוב או באסף הרופא. ו..אופס, השוויון החקוק באותיות בולטות בחוק הבריאות הממלכתי, שוב נעלם.
אפילו מבקר המדינה נדרש לעניין אי שם בשנת 2009 וקבע: “הואיל ותנאי האשפוז במלוניות טובים בהרבה מאלה שבמחלקות, והואיל וההחלטה אם לשפץ את המחלקות נתונה לשיקול דעתם של מנהלי בתי החולים, נדרשת הסדרה של המשרד בנוגע לשיפור תנאי האשפוז במחלקות היולדות“.
המבקר מצא כי למעשה המלוניות פועלות מבלי שמשרד הבריאות טרח אי פעם להסדיר את הנושא כמו שצריך. החשש הגדול הוא שככל שיותר נשים תשלמנה על השירותים הנלווים הללו, הם יהפכו לסטנדרט שיחדיר למערכת כאוס עוד יותר גדול ממה שקיים.
תגובת משרד הבריאות – אין תגובה
משרד הבריאות מדיר כאמור את עצמו מהתמודדות עם הסוגייה. פעם אחת כי הוא אינו הרגולטור הישיר של בתי החולים ופעם אחרת שהוא בעצם הבעלים של בית החולים.
למה בעצם שמשרד הבריאות יפריע לבית חולים שנמצא תחת בעלותו, להרוויח עוד כסף? נכון, אין סיבה.
שוויון וכל הסיסמאות האלה, לא באמת מהוות פקטור במקרה זה. אלא, שמשרד הבריאות אפילו לא טורח לפקח על הפעילות הפרטית שמתבצעת בבתי החולים הציבוריים וכך למעשה, התחרות מתנהלת ללא כל פיקוח.
עוד בנושא: הריון מרובה עוברים
