חייבים להעלות את המודעות הציבורית לגבי חשיבותה הרבה של בדיקת מי השפיר בהריון. כל הריון, של כל אשה וללא יוצאת מן הכלל. לא מתקבל על הדעת שנשים ימשיכו לפחד מבדיקת מי השפיר, ולו בשל חוסר היכרות עם העובדות לאשורן.
ההחלטה אם לעשות בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר צריכה להיות החלטה שלך ורק שלך כמובן, אבל החובה ליידע ולהסביר לך על החשיבות הרבה שבבדיקה, היא החובה של רופא הנשים שלך.
אנחנו בטוחים שגם את מעדיפה לקבל את ההחלטות המשמעותיות בחיים, במידע מלא ובהתאם לעובדות. אך המציאות שונה. יותר מדי נשים לא זוכות לשמוע הסבר ולו הקצר ביותר מהרופא שלהן, בדבר חשיבותה של בדיקת מי השפיר בכל הריון בכל גיל.
עובדה: באחת מכל 110 בדיקות מי שפיר לצ’יפ גנטי מתגלה ממצא גנטי משמעותי, ללא הדגמה חיובית. זאת עובדה.
הנוהל המחייב במדינת ישראל הנו להמליץ לאשה בהריון על בדיקת מי שפיר באחד או יותר מהמקרים הבאים:
- ההריונית מעל גיל 35
- סיבות הנגזרות מבדיקות מעקב הריון שגרתיות [אולטרסאונד, דם, חלבון עוברי, סקירות וכו]
- בעיה רפואית מוכרת בקרב בני משפחה קרובים
בכל מצב אחר, פשוט אין הנחיה מפורשת להסביר על החשיבות של בדיקת מי השפיר לאשה ההריונית, לא כל שכן על בדיקת הצ’יפ הגנטי, שהיא ברירת המחדל בכל בדיקת מי שפיר כבר מזה שנים.
ככל שמרחיקים יותר אל הפריפריה, וכתבנו בעבר על מצב הרפואה הציבורית בפריפריה, כך רבים יותר המקרים שבהם רופאי הנשים לא מסבירים לנשים בהריון על החשיבות הרבה שבבדיקת מי השפיר. לא על מי השפיר ולא על הצ’יפ הגנטי.
“היא צעירה” “היא והוא בריאים” “ההריון שלה תקין לחלוטין” “אין לי מספיק זמן” “יש לי עוד 2 מטופלות שממתינות כבר 45 דקות בחוץ” או “השד יודע מה“…
הרופא, מסיבותיו הוא, לא הסביר לאשה בהריון שהיא יכולה לעשות בדיקת מי שפיר והסיכוי שתמצא בעיה גנטית בעובר עומד על 0.9% – גם אם היא בריאה, חזקה וצעירה.
מוטציות גנטיות הנן בעיקרן “טריות” או “חדשות” ואינן עוברות בתורשה מההורים. הן מתפתחות לראשונה בשלב כלשהו לאחר ההפריה ומסיבות שעדיין אינן מספיק ברורות.
הנתונים האלו מדוייקים ועובדתיים. לא יכול להיות שאנחנו מסבירים אותם בכמה שורות כתובות אבל כל כך הרבה נשים לא זוכות לשמוע על כך מהרופא שמלווה את ההריון שלהם. זה פשוט מחדל.
הרופא חייב להסביר לכל אשה בהריון עד כמה חשובה הבדיקה ואם הרופא לא מצא את הזמן להסביר את הנתונים הללו לאישה, הוא למעשה שלל ממנה לצמיתות את הזכות הבסיסית לקבל החלטה קריטית לגבי ניהול ההריון.
לא ידעת? הבעיה של הרופא וההתמודדות של כולנו
הבעיה מתבררת, למרבה הצער, רק אחרי הלידה והאבחון של מוטציה גנטית משמעותית בילד או בילד.
זה מתחיל בדרך כלל כשההורים שמים לב שמשהו לא בסדר ופונים לרופא. אז מפנים את הילד/ה לייעוץ גנטי ומשם לבדיקות דם לצ’יפ גנטי.
אם תוצאות בדיקת הצ’יפ הגנטי שנערכה רק לאחר הלידה יצביעו על מוטציה גנטית באחד הכרומוזומים, הרי שתקום להורים הזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית.
הרופא אחראי למחדל. הרופא התרשל בכך שלא הסביר לך כבר בתחילת ההריון על חשיבותה של הבדיקה במי השפיר. הרופא התרשל בכך שהפר את חובתו המקצועית, להסביר, ליידע, לענות על שאלות ולהציג את העובדות שמגיע להורים להכיר.
הרופא התרשל כי עכשיו, לאחר הלידה, אובחנה אצל הילד מוטציה גנטית נדירה וחשוכת מרפא, שגורמת לפגיעה רב מערכתית קשה ולתלות מוחלטת בזולת.
אם היית יודעת, אולי היית בוחרת לעשות בדיקת מי שפיר ואז היית מקבלת אבחון של אותה המוטציה בדיוק, כבר בתחילת ההריון ולא לאחר הלידה.
אנחנו לא קובעים ולא שופטים, אבל אין בכלל ספק שהורים רבים היו בוחרים להפסיק את ההריון לאור ההשלכות האפשריות של מוטציה גנטית משמעותית שאובחנה בעובר.
בכל מקרה, אם להיבדק או לא, אם להפסיק הריון או לא וכל החלטה קריטית אחרת של ההורים בזמן ההריון – צריכה להתקבל כאשר כל המידע הזמין עבורם נמצא ברשותם. רק שהרופא התרשל וההורים, שוב, לא ידעו.
עולה ולא רק בכסף
בשנה האחרונה היו בישראל כ-80000 לידות. מספרי הלידות הולכים ועולים ככל שכמות האוכלוסייה גדלה.
השכיחות של אוטיזם בישראל הנה 1 לכ-160 לידות, כאשר הנתונים מעודכנים שנים אחורה וסביר שהמספרים האמיתיים גבוהים יותר. בארצות הברית למשל הגיעו כבר לאוטיסט על כל 68 לידות.
לזה צריך להוסיף רשימה של מאות מוטציות גנטיות נדירות אחרות שגורמות ל: עיכוב התפתחותי, בעיות שלד, אפילפסיה, עשרות תסמונות נדירות וכו.
נתעלם מהתוספות ונלך לחישוב זהיר ומינימליסטי.
מתוך 80000 לידות בשנה, לפי 1 ל-160, נולדים בישראל 500 אוטיסטים בכל שנה.
לפי נתונים מחקריים מבוססים ב-1 מכל 7 או 8 מקרים של אוטיזם ניתן לאבחן סיבה גנטית באמצעות בדיקת צ’יפ גנטי.
זה אומר שצריך לחלק את 500 האוטיסטים שנולדו בשנה האחרונה ואז נגיע ל-62.5 נגיד – 62 מקרי אוטיזם עם רקע גנטי.
בין ה-62 הללו, ניתן להניח רק לשם הדוגמא כי מחצית מההורים קיבלו מהרופא את ההסבר המתבקש על חשיבות מי השפיר והצ’יפ הגנטי.
נותרנו עם 31 תובעים פוטנציאליים בכל שנה ו-31 תביעות למשך 7 שנים אחורה ויותר, שכן ניתן להאריך תקופת התיישנות ל-7 שנים ממועד האבחון הראשוני של הילד.
המספרים מסתכמים ב-31 תביעות בשנה ועוד 217 תביעות ב-7 השנים הקודמות – בסה”כ 248 תביעות פוטנציאליות בעילת רשלנות רפואית ובהחלט סביר שהמעטנו מדי בחישובים.
הרופא מתעצלים, עייפים, לא מעודכנים או פשוט טועים ומתרשלים. זה לא משנה. רופא שלא מסביר כבר בתחילתו של כל הריון עד כמה הבדיקות חשובות – מתרשל.
כמה כסף עולות 248 תביעות רשלנות רפואית המוגשות בעילת הולדה בעוולה? לא פשוט לאסוף ולאתר נתונים לגבי סכומי הפיצויים המשולמים לתובעים, שכן רוב מקרי התביעה מסתיימים בפשרות והליכי גישור חסויים.
מניתוח מספר פסקי דין וממידע שקיבלנו מגורם בכיר באחת מחברות הביטוח המובילות בישראל, ניתן לקבוע כי סכום הפיצויי הממוצע בתביעות בעילת הולדה בעוולה הנו 5.5 מיליון ₪ והמספרים ממשיכים לטפס משנה לשנה.
נכפיל 5.5 מיליון ב-248 ונגיע לסכום פיצויי אסטרונומי שמעל 1.364 מיליארד ₪ ואלו רק כספי הפיצויים המשולמים לתובעים מחברת הביטוח של הרופא הרשלן.
לסכום הפיצויים צריך להוסיף את העלות לקופה הציבורית הציבורית של טיפול בילד או ילדה שנולדו עם מוטציה גנטית משמעותית, עלות שמוערכת ב-7 מיליון ₪ ומכסה קצבת נכות, הנחות במיסים, הטבות, סיעוד, קצבת ניידות ועוד!
7 מיליון כפול 248 תביעות מגיע לסכום שמעל 1.736 מיליארד ₪.
הסכומים האלה לא נתפסים והכל למה? בגלל שרופא הנשים שליווה את ההריון חסך זמן ולא הסביר להורים על חשיבותה של בדיקת מי השפיר. זה קרה מאות פעמים רק בשנה האחרונה. נחת כגזרת גורל על עשרות משפחות בישראל ושינה את חייהן בקיצוניות.
לא נראה לך שהגיע הזמן לשנות את המציאות העגומה והיקרה הזאת?
קריאה נוספת: חובה לעשות בדיקת שבב גנטי בהריון!
