אנחנו ישנים מעל ל-25 שנים שלמות מחיינו. השינה ממלאת תפקיד מהותי בבריאות הגופנית והנפשית שלנו ובביצועים שלנו בחברה ובעבודה.
נכון להיום זוהו כ-100 הפרעות שינה שעלולות לפגוע בנו, אך רק מעט ממי שסובלים מהן מודעים להפרעה ולאפשרויות הטיפול.
אי אפשר להפריז בחשיבותה של השינה, לא רק בקרב בני האדם, אלא היצורים החיים כולם: יונקים, ציפורים, זוחלים ואף דגים מסוימים חייבים כולם לישון על מנת לשרוד.
על אף שהשינה היא מנגנון שמוטמע בנו, בני האדם, מאז ומעולם, נראה שרק בשנים האחרונות אנחנו מתחילים להעניק לשינה את המקום הראוי לה, כתנאי הכרחי לחיים בריאים ומספקים.
כך למשל, רק השנה תיקן צה”ל את פקודת המטכ”ל כך שהחיילים יהיו זכאים ל-7 שעות שינה, במקום ל-6 עד כה.
על פי נותנים של המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC) ילדים בגילאי בית הספר היסודי צריכים לישון 9-12 שעות מדי לילה, בני נוער צריכים להתמיד לישון בין 8 ל-10 שעות ומבוגרים על בין 7 ל-9.
אבל שינה היא לא רק עניין של כמות, גם איכות השינה חשובה ביותר. מסקר שנערך בארה”ב עולה שכ-35% מהנשאלים מגדירים את השינה שלהם כ’רעה’ או כ’רק בסדר’. קושי להירדם דווח על ידי 45% מהנשאלים.
הפרעות ולא רק נדודי שינה
תחום רפואת השינה חווה התפתחות אדירה בשנים האחרונות, עת אנחנו למדים טוב יותר על מנגנון השינה ועל השלכותיה של שינה מופרעת על הבריאות שלנו.
נכון להיום, יש כ-100 הפרעות שינה כאשר נהוג לחלק אותן ל-7 קבוצות עיקריות.
אינסומניה או נדודי שינה
תנאי תאורה לא מתאימים, רעש, לחץ, צריכה של כמויות גדולות של קפאין, שתיית אלכוהול ועיסוקים שונים (כגון לימודים באוניברסיטה) מקושרים כולם לנדודי שינה ולזמן שינה מופחת.
התערבות שכוללת שמירה על שגרת שינה מותאמת, הימנעות מחומרים ממריצים והתמודדות עם לחצים יכולים להקל באופן משמעותי על נדודי השינה ואף לפתור אותם לחלוטין.
בעיות נשימה הכרוכות בשינה
אחת מהפרעות השינה המוכרות ביותר היא דום נשימה בשינה או בשפה המקצועית OSA – Obstructive Sleep Apnea.
מחלה זו, שמאפיינת בעיקר ילדים עם שקדים גדולים או מבוגרים עם משקל עודף, מביאה לנחירות חזקות, להפסקת הנשימה בשינה ולהפסקה של מחזור השינה, באופן לא מודע.
OSA היא מצב רפואי רציני שמקושר להתפתחות תסמיני הפרעת קשב וריכוז בילדים ומחלות לבביות במבוגרים.
ניתוח להסרת השקדים בילדים, או הורדת משקל במבוגרים הם לרוב הטיפולים הראשונים במצב. לעיתים, יש צורך בשימוש במכשיר CPAP שמשפר באופן משמעותי את ההישרדות ואת התפקוד.
הפרעות מרכזיות של היפרסומניה או יתר שינה
בקבוצה זו נכללות התלונות על ישנוניות מוגברת במהלך היום, שאינה קשורה להפרעת שינה אחרת במהלך הלילה.
אחת מההפרעות ההיפרסומניות הנפוצות היא נרקולפסיה Narcolepsy.
הפרעות במעגל השינה-ערות
המקצב הצירקדי הוא השעון הביולוגי שלנו שמאפשר לנו לשמור על מעגלי שינה וערות תקינים.
הפרעות בשעון הביולוגי יכולות לגרום לחסך שינה, כפי שאנחנו מכירים מתופעת הג’ט לג. עם זאת, על מנת לאבחן הפרעה במעגל השינה-ערות יש צורך לתעד תסמינים במשך כ-3 חודשים.
סיבה מובילה להפרעה במעגל השינה-ערות היא עבודה במשמרות, הכוללות גם משמרות לילה. שימוש במלטונין (הורמון חושך) יכול לסייע להסדיר את מעגל השינה והערות בחלק מהמטופלים.
הפרעות תנועה הכרוכות בשינה
לעיתים, הפרעת תנועה שמופיעה בשינה עלולה להפריע את השינה בלי שאתם מודעים לכך.
אחת ההפרעות המוכרות ביותר בקבוצה זו היא תסמונת רגליים חסרות מנוחה ובשפה המקצועית RLS – Restless Legs Syndrome, המופיעה בכ-50% מהמקרים עם קשר משפחתי. יתכן כי טיפול תרופתי יכול להקל על תסמונות אלה.
פאראסומניה Parasomnia
פאראסומניות הן אירועים במהלך השינה שיכולים להפריע אותה כגון סהרוריות, סיוטים או ביעותי שינה.
הפרעות שינה אחרות
מגוון נרחב של בעיות ותסמינים קליניים שעשויים להכלל תחת ההגדרה זאת.
השפעות קצרות טווח: לחץ, כאבי ראש, כאבי ובעיות זיכרון
בין התוצאות השליליות המרכזיות של בעיות שינה בטווח הקצר נמנה לחץ, הפרעות פסיכו-חברתיות, ירידה באיכות החיים ופגיעה בתפקודי הריכוז והזיכרון.
מחקרים מצאו שגם באנשים בריאים חסר שינה יכול לגרום לשינויים גופניים משמעותיים ובהם הפעלת המערכת הסימפתטית שלנו (מערכת הלחץ) והכנסת הגוף למצב של דחק.
במבוגרים, נמצא לעיתים קרובות שהפרעות שינה קשורות לדיכאון, לחרדה ולשחיקה בעבודה. כך למשל, רופאים דיווחו ששינה מופרעת קושרה אצלם לשיעורי שחוקים גבוהים יותר.
מחקרים שנערכו אצל בני נוער מצאו קשר בין הפרעות שינה לבין כאבי ראש וכאבי בטן.
אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר של הפרעות שינה הן הפגיעה באיכות החיים.
במחקר שבחן 61 אמהות לילדים עם מחלת ריאות קשה נבדק מה יכול לחזות את איכות החיים שלהן. נמצא שאיכות השינה שלהן היא הגורם שהשפיע במידה המשמעותית ביותר על איכות החיים.
השפעות ארוכות טווח של הפרעות שינה
השלכות ארוכות טווח של הפרעות שינה באנשים בריאים כוללות יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלות מטאבוליות.
זאת ועוד, מחקרים מסוימים אף מצביעים על קשר בין הפרעות שינה לבין הסיכון לסרטן ולתמותה.
הקשר בין הפרעות שינה לבין מחלות לב וכלי דם עובר ככל הנראה בהפעלת המערכת הפרא-סימפתטית שמופעלת בהפרעות שינה. תגובה זו גורמת למשל לעלייה בלחץ הדם.
על פי סיכום של 4 מחקרים עולה שהימצאות יתר לחץ דם גבוהה ב-20% בקרב מי שסובל מהפרעות שינה.
הקשר בין הפרעות שינה לבין סיכון מוגבר לסרטן מתבהר גם הוא בשנים האחרונות. במחקר שבחן כ-80,000 אחיות נמצא שאחיות שעבדו במשמרות לילה מעל ל-15 שנים סבלו מסיכון של פי 1.35 לחלות בסרטן מעי גס.
יתכן שהקשר בין חוסר שינה לסיכון המוגבר האפשרי לסרטן עובר דרך הורמון החושך, המלטונין, שמשפיע על תהליכים בגוף שלנו שמונעים את התפתחות הסרטן. השפעה אפשרית נוספת של חוסר שינה היא פגיעה במערכת החיסונית. כך למשל, שינה מופרעת עלולה להחמיר מחלת מעי דלקתית.
אני חושב שאני סובל מהפרעת שינה, מה עכשיו?
תהליך האבחון של הפרעת שינה יתחיל, בדרך כלל, אצל רופא המשפחה שלכם.
מכיוון שקיים טווח רחב ביותר של הפרעות שינה, סביר שראיון רפואי ובדיקה גופנית נאותה יוכלו לצמצם את רשימת ההפרעות האפשריות, לאבחן את הפרעת השינה, להמליץ על טיפול או להכווין אתכם לבדיקות ההמשך הרצויות.
מומלץ להגיע לתור עם בן או בת הזוג שאיתם אתם ישנים שכן לתובנות שלהם בנוגע לשינה שלכם יכול להיות ערך משמעותי.
אחת מבדיקות ההמשך האפשריות היא מעבדת שינה. בדיקה זו מתבצעת כאשר אתם ישנים במשך לילה אחד במרכז רפואי או בבית בזמן שאתם לובשים ציוד שמנטר את גלי המוח שלך, מתח השרירים, קצב הלב, רמות ריוויון החמצן בדם ונתונים נוספים.
עד להשלמת הבירור באמצעות מעבדת שינה או בדיקות אחרות יוכל רופא המשפחה להמליץ לכם על תנאים לשמירת היגיינת שינה והימנעות מחומרים שיכולים לפגוע בשינה שלכם.
עוד בנושא: על השימוש המופרז [מאד] במשככי כאבים
