למה צריך אתרי אינטרנט מונגשים לבעלי מוגבלויות? האם כדאי להנגיש את האתר על ידי שימוש בקוד מדוייק או דרך תוספים מפוקפקים, ולמה רק הפיכה הנגשתית תזכה אותנו בגלישה הולמת, שוויונית וידידותית?
קבלו את הכול מהכול על עולם הנגשת אתרים ולמה זה נוגע לכולנו ובכולנו.
אתרי האינטרנט והאפליקציות השונות המספקות שירות כזה או אחר בארץ, מחויבים על פי חוק להיות נגישים עבור אנשים עם מוגבלויות שונות לרבות כבדי ראיה ועיוורים, כבדי שמיעה, מוגבלות קוגניטיבית, מוטורית וכו’.
באוקטובר 2017 פורסם לראשונה על ידי מכון התקנים הישראלי, תקן 5568 המחייב את הספקים ונותני השירות להתאים את אתרי האונליין לבעלי המוגבלויות.
כאן, ממש בנקודה זו, חלק גדול מקוראי שורות אלו מאבד עניין ושואל עצמו ‘למה זה מעניין אותי? איפה זה פוגש אותי?’ מדוע נושא ה’אתרים מונגשים’ צריך לעניין את כולנו, הציבור הרחב ואת בעלי האתרים? התשובה היא כי כולנו גולשים, מבלים באינטרנט ימים שלמים ומקבלים אתרים אנטיפטיים שאינם מותאמים למשתמש וחווייתו. והגיע הזמן לשנות את המצב הזה על ידי הפיכה הנגשתית של ממש.
כשאומרים אתרים מונגשים לבעלי מוגבלויות, בתך שניות עולה אסוציאציה של אנשים על כסאות גלגלים, חרשים או עיוורים המתקשים לגלוש באינטרנט הזקוקים להנגשת האתר.
רובנו נשארים אדישים לנושא בגלל שהוא לכאורה ‘לא שלנו’, נושא שולי ש’לא מדבר’ אלינו, וממשיכים לגלוש באתרים עם חווית משתמש בינונית ומטה. וזאת למרות שכולנו למעשה מוגבלים ובעלי מגבלה כזו או אחרת! כמה גולשים עונדים משקפיים? כמה מכם מתקשים לראות את הפונט או להבין איך מרכיבים את הסיסמא שהאתר מתעקש שנמציא? כמה מכם חייבם כתוביות בסרטונים שבאתר, לכמה מכם נמאס לקבל תוכן לא ברור, ומי מאתנו לא נתקל בסיטואציה של לחיצה על אייקונים לא מובנים שמביאים אתכם לשום מקום ואתם מקבלים ‘יוק’? (שזה כלום, בתרגום חופשי מטורקית).
אז למה אתרי אינטרנט מונגשים זה הבייסיק של האינטרנט ואיך תקן הנגשת האתרים ויישומו קריטי לכולנו? מדוע בעלי האתרים צרכים להעדיף קוד איכותי על פני תוספי הנגשה כושלים ומה צריך לשנות כאן כדי לקבל הנגשה של ממש ולא הנגשת כזה…כאילו?
כי הרי כולנו ראויים לחוויית משתמש לא פחות ממושלמת ומונגשת כהלכה.
הנגשת אתרים: מה זה בכלל אומר?
האינטרנט הוא הערוץ המרכזי והפופולרי ביותר למתן שירותים כאלה ואחרים לבני המין האנושי, וכך כמובן גם לאנשים בעלי מוגבלויות שונות, וככזה מחובתו להיות מונגש לחלוטין עבור כולם.
הנגשת אתרים משמעה הסרת המכשולים הקיימים עבור אנשים עם מוגבלויות בעולם האונליין, על מנת שיוכלו לקבל שירות הוגן ושווה ערך לכלל הציבור ולנהל חיים עצמאיים באונליין, מבלי להיות תלויים באחרים.
כדי שבעלי המוגבלויות יוכל לקבל את שירותי האינטרנט באופן המיטבי ביותר, החוק במדינת ישראל קבע כי כל הספקים מחויבים לבצע את ההתאמות הנדרשות בכדי שהאתר שלהם יהיה מונגש, לפי תקן 5568 ברמת נגישות AA.
במילים פשוטות יותר, התקנה הזו שקמה ב-2017 על ידי מכון התקנים הישראלי, מחייבת את בעלי העסק להתאים את אתרי האונליין שלהם לבעלי המוגבלויות השונות כמו: מוגבלי ראיה ועיוורים, אנשים עם מגבלה פיזית כזו או אחרת, בעלי מגבלות קוגניטיביות כמו הפרעות קשב וריכוז, בעיית שמיעה ועוד’.
מדובר על הנגשות רבות ומגוונות, כמו למשל התאמת ניווט על ידי מקלדת ולא רק עכבר למי שאינו מסוגל להשתמש בעכבר, שינוי גודל טקסט וניגודיות עבור המתקשים לראות, יכולת הקראת טקסט עבור לקויי השמיעה, הוספת כתוביות ועוד.
“הנגשת אתרים זה דבר נפלא, זה עולם ומלואו, כי היא למעשה מאפשרת לבעלי האתרים להנגיש את האתר לכולם ומשפרת את חווית הגלישה באתר. כמתכנתת עם ניסיון של למעלה מ-12 שנה, יש לי את הכלים לתת פתרון לכל בעיה באתר ולכתוב את הקוד שיעזור לאנשים רבים להבין ולהנות מהאתר מבלי להיתקל בקשיים בזמן השוטטות בו. נושא הנגשת אתרים, עדיין לא מקבל את תשומת הלב הנדרשת לו והוא תחום שעדיין נמצא בחיתוליו בארץ, למרות שהוא קריטי לכולנו וככל שבעלי האתרים יבינו את זה מהר יותר, כך נזכה לחוויית גלישה איכותית ומתקדמת יותר” אומרת דפנה לוי זייגרמן.
WCAG, ההנחיות שמנגישות אתרים אבל לא את עצמן
כחלק מתקן 5568, ספקים, בוני אתרים, מתכנתים ומה שביניהם, מחויבים גם ליישם את הנחיות ה-WCAG – Web Content Accessibility Guidelines – הנחיות להנגשת תוכן באינטרנט ולהפוך את תוכן האתר לנגיש עבור כלל הציבור ובעלי המוגבלויות.
כללי הייסוד של ה-WCAG כוללים ארבע עקרונות יסוד שכל אתר צריך להתחשב בהם וליישם אותם, למרות שהם ארוכים ומסורבלים ודורשים דוקטורט הבנת הנקרא.
נתפס – הכוונה למידע ומרכיבי ממשק המשתמש, שחייבים להיות מוצגים כך שהמשתמשים יוכלו לתפוס / לקלוט אותם, מלשון perceive. במילים אחרות, יש לבחור פונט נוח בולט, גדול וברור, לספק חלופות טקסטואליות כמו תמונות ווידאו ולעשות שימוש באודיו ללקויי ראיה למשל.
ניתן להפעלה – סך המרכיבים והניווט של ממשק המשתמש חייבים להיות ניתנים להפעלה. הכוונה היא מקלדת נגישה עם תפקוד מלא, זמן קריאה מספק לשימוש בתכנים השונים, אמצעי ניווט ברורים, בולטים ונוחים לחיפוש באתר.
ניתן להבנה – מידע ופעולת ממשק המשתמש חייבים להיות מובנים, האתר צריך לייצר טקסטים קריאים ורפטטיביים שיהיה קל לקלוט.
יציב – באתר צרכים להופיע תכנים יציבים דיו, כדי שניתן יהיה לתרגם אותם באמינות מרבית ע”י טכנולוגיות מגוונות.
אתם הבנתם את זה? מדובר בתקן מסורבל ביותר, כאשר רוב המתכנתים ובעלי האתרים עצמם מתקשים להבין מה רוצים מהם ולבטח שהם אינם מבינים מה צריך לעשות עם כל המידע הלא ברור הזה.
הכיצד ייתכן שתקן שאמור לדאוג להנגשת אתרים אינו מונגש לקוראיו?
“על הנייר, תקן 5568 WCAG הוא מפורט ורציני, אבל הבעיה העיקרית של התקן הזה היא שהוא מדבר סינית, רק מעלה את הבעיות ולא אומר איך לפתור אותן. למשל התקן אומר שהטקסט צריך להיות גדול וקריא, מה זה אומר גודל וקריא? אני קוראת ב-14 פיקסל ואמא שלי ב- 50, אז מה עושים? המתכנתים של היום הם עצמאיים ולומדים לבד, הם עושים גוגל, מוצאים את התקן WCAG להנגשת אתרים בכוונה להתמחות בתחום, רואים את מלל ההוראות נטול ההערות הטכניות ואז רובם נבהלים ונוטשים את הנושא. כך קורה מצב בו אין מספיק מתכנתים שעוסקים בהנגשת אתרים, המציאות הזו תשתנה ביום בו יהיה תקן ברור שייתן פתרונות לגלישה נוחה ונעימה והרי לשם זה התכנסנו” אומרת דפנה.
כולנו מוגבלים וראויים להנגשת גלישה
על פי פרסומי משרד המשפטים, נכון ל- 2020, יש בארץ 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות בישראל שזה כ-20% מהציבור, כשלאחד מכל חמישה ישראלים יש מוגבלות מוכרת כלשהי.
לחלקם יש מגבלות חמורה לחלקם מתונה, מוגבלות קבועה או זמנית ורק מלקרוא את הנתונים הנ”ל, מובן מאליו שכדאי וראוי להנגיש את האתרים והתוכן לציבור שלם של בעלי מוגבלות. וכאן עולה השאלה מי הם בדיוק אותם בעלי מוגבלויות?
מה לגבי ציבור הזקנים (למעלה מגיל 65) בארץ שמהווים למעלה ממיליון איש וסובלים ממגבלות כזו או אחרת? מה לגבי אלו שמרכיבים משקפיים – בערך 55% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 20 ומעלה, שזקוקים לפונט המותאם להם, האם גם הם בעלי מוגבלות?
מה לגבי אותם 1600 הלומי קרב ממלחמת חרבות ברזל שהצטרפו ל-30,000 הלומי קרב מוכרים וכאלה שלא הסובלים מפוסט טראומה – האם הם הם צריכים אתרי אינטרנט מונגשים?
בשורה התחתונה כולם מוגבלים, כולנו מוגבלים באופן כזה או אחר, וכולנו נהיה מוגבלים יותר בעתיד. לכולנו מגיעה גלישה מונגשת וחלקה ברשת האינטרנט. זוהי זכות בסיסית של בני אדם.
“זקנים רבים לא רואים טוב כמו למשל אמא שלי שמתלוננת על גודל הפונט באתרים שאינם מונגשים מספיק, לרובנו יש משקפיים ולכן צריך שכולם כאן יבינו שהנגשת האתר נעשית למען כולנו. יש כאלה שרוצים לראות סרטונים בלי סאונד אבל ברב האתרים אין כתוביות, רבים נכנסים לאתר כזה או אחר ולא מבינים איך להתנהל בו, מנסים לשלוח טופס ולא מבינים למה הוא לא נשלח, וכמה פעמים הכנסתם סיסמא וקיבלתם הודעה שהסיסמא שגויה בגלל סיבה כזו וכזו, במקום שירשמו מראש איך צריכה להראות הסיסמא? ככל שבעלי האתרים יפנימו שכולנו מוגבלים, כך עולם הנגשת האתרים יגיע למקום הראוי ולתוצר הרצוי והאתר יהפוך לנחמד וידידותי יותר לגולש” מסכמת דפנה.
היתרונות בהנגשת האתר – כי כולם צרכים אינסנטיב!
בעלי האתרים טרם הפנימו כמה הנגשת האתר טובה להם ולא רק משיקולים אלטרואיסטים. הישראלי מקדיש כ-3 שעות יומיות לגלישה באינטרנט וזה רק מוכיח כמה עולם האונליין הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו וגם של בעלי מוגבלויות, שגולשים בדיוק כמונו ולרוב גם הרבה יותר.
אז אם כבר כולנו גולשים, למה לא להנגיש את האתר שיהיה באמת פרינדלי לכולם?
משפטית – מתאריך 1.7.2013 התאמת נגישות הפכה לחובה חוקית לכל אתר, כולל התקנה שהתווספה לחוק ב-2017, ואי ביצועה משמעותה הפרת חוק והסתכנות בתביעה ובסנקציות פליליות וכלכליות על האתר, לצד הפסד של עשרות אלפי שקלים.
אז כדי להימנע מתביעות, קנסות והוצאות מיותרות, כדאי מאוד שהאתר יהיה נגיש מלכתחילה ותמנעו מעצמכם מראש את כאב הראש והכיס שלכם.
מצפונית והומנית – כבר אמרנו שלכל אחד ואחת יש מוגבלות כזו או אחרת, כשלכל בעלי המוגבלויות באשר הם יש את הזכות לאתר מונגש. אתר בו הם יוכלו לגלוש באופן עצמאי, שוויוני וללא תלות באיש ולזכות בחוויית גלישה אולטימטיבית.
הגדלת קהל יעד – ככל שתתנו מענה למגוון סוגי האוכלוסייה הקיימת, כך יגדל מספר המשתמשים באתרכם והאתר יגדיל אוטומטית את קהל היעד שלו וייצרף גולשים חדשים.
ביצוע התאמות הנגישות תשפר את נראות האתר במנועי החיפוש השונים ואת דירוג ה-SEO שלו ברשת ותביא לכניסות רבות וחדשות. בנוסף, הפיכת האתר לנגיש תגרום לשימוש רחב יותר בתכניו ולהמרות רבות יותר.
שדרוג תדמית האתר – הנגשת האתר תשפר משמעותית את התדמית של כל אתר והעסק שעומד מאחוריו, גם בעיני בעלי המוגבלויות וגם מבחינת הקהל הרחב.
כתיבת קוד מושקע או תוסף נגישות?
תקן 5568 מרחף מעל ראשם של בעלי האתרים כמו עננה כבדה והם הפנימו שעליהם להנגיש את האתר ויהי מה. וזה הרגע הדרמתי בו הם ניצבים בפני קונפליקט גדול, כלכלי ופרקטי – האם לשלם סכום גדול של כסף למתכנת מקצועי, שיכתוב לאתר את הקוד שיתאים כמו כפפה ליד ויוביל להנגשה ברמה הגבוהה ביותר או לשלם פחות, הרבה פחות, לחברה חיצונית עבור זכות השימוש הזמנית בתוסף הנגשה גנרי?
הנגשה על ידי שימוש בקוד הנה יסודית, מקיפה, באמת מנגישה ומהווה את פתרון הנגישות האולטימטיבי והאפקטיבי ביותר עבור כל אתר אינטרנט.
לעומת האפשרות לכתוב קוד תקני ואיכותי, עומדים תוספי הנגשה [ישנם אין ספור שירותי הנגשה חינמיים ובתשלום], שהם עדיין הבחירה של רב בעלי האתרים בעיקר משיקול כלכלי ומחוסר מידע.
הנגשה באמצעות תוספים היא חלקית ובסיסית ולצערנו לא באמת מנגישה את האתר ואף לעיתים מקשה ומסרבלת את מלאכת הנגשת האתר לבעלי מוגבלויות.
תוסף הנגשה או כוסות רוח למת
בגלל שישראלים מתים על קיצורי דרך וחסכון בכסף, נתחיל דווקא בתוסף נגישות, שהוא סוג של תוכנה המסופק על ידי חברה חיצונית, המותקנת על גבי אתר קיים ומאפשרת למשתמשים באתר לבצע התאמות בסיסיות בנראות האתר.
ואיך זה עובד? התוסף רץ ברקע בכל עמודי האתר, כשהוא מופיע כאייקון כלשהו כמו כיסא גלגלים, כאשר לחיצה עליו פותחת סרגל הנגשה שמאפשר ביצוע פעולות באתר.
למשל, תוסף שמספק אודיו של תיאור תמונה עבור אנשים שלא יכולים לצפות בתמונות עצמן, ניגודיות טקסט, ניווט מקלדת וכו’.
הבעייתיות הגדולה בתוספים אלו היא שהם עוסקים בעיקר בנראות האתר ולא בתפעול שלו ולכן התקנתם אינה פותרת את הנגשת האתר.
בעלי האתרים לא מבינים שתוספי נגישות הנם בגדר פתרון חלקי בלבד, שלא מונע ולא יכול למנוע תביעה בגין אי הנגשת אתר.
“הבעיה העיקרית הקיימת בתוספי הנגשה היא שברב המקרים הם סוג של פלופ. חלקם יוצרים בעצמם בעיות של נגישות, חלק מאטים את המערכת ולא מסונכרנים בהתאם למהירות האתר עצמו וכמעט כולם פותרים במקסימום 5% מבעיות ההנגשה הקיימות באתר ומכאן שהם מיותרים ומפריעים” אומרת דפנה.
“מעצם הגדרתם לתוספי הנגישות אין את היכולת לבצע את ההתאמות הנדרשות לתוכן המופיע באתר, מאחר והם מתאימים עצמם למבנה האתר ולא לתוכן שבו. מה שאומר שלמרות אותם תוספים, באתר יהיה תוכן שלם שאינו נגיש למשתמש, אז מה עשינו בזה? ואני גם מזמינה באופן אישי את בעלי החברות הגדולות שעושות שימוש באתרים שלהם בתוסף נגישות לנסות את התוסף בעצמם. אני ניסיתי וברובם הם גם ככה לא עובדים ויש תחושה שכל עניין ההנגשה נעשה כדי לצאת לידי חובה ולא באמת כדי לקדם את הנושא”.
השילוש הקדוש: קוד, מתכנת מקצועי ונגישות נכונה
תהליך הנגשת האתר על ידי קוד הוא מורכב ומצריך ידע מוקדם ומפורט בנושא הנגשה. התהליך יקר וארוך יותר מ”הנגשתו” החלקית והמיידית על ידי תוסף נגישות כזה או אחר.
תחילה, המתכנת בודק את כל התאמות הנגישות של האתר – מה נגיש ומה לא ואת מה צריך לשנות, לאחר מכן הוא הופך את הגורמים הלא נגישים לנגישים, תך כדי טיפול ברמת התוכן והקוד של האתר.
רק בשלב האחרון הוא מריץ את האתר ומוודא שכל הסעיפים שבו מבחינת הוויזואליה והתוכן עובדים חלק ושהנם תקינים מבחינת כל התקנים והגזירות ונגישים למשעי.
“אצטט מדבריו של אלחנן לבבי, מעצב ומפתח שהוא אוטוריטה בתחום הנגשת אתרים שאומר שהדרך האפקטיבית לוודא נגישות אתר היא לא על ידי “סרגל נגישות” אלא באמצעות בנייה נכונה. באתר שבנוי נגיש הנגישות היא שקופה, אין שום סימן מיוחד, אבל משתמשים עיוורים, חרשים או עם מוגבלות מוטורית (למשל) יכולים להשתמש בו ביעילות. זו התמצית של למה צריך קוד ומתכנת מיומן מאחוריו, כדי להביא את האתר למקסימום הנגישות שלו” אומרת דפנה.
“נגישות אמיתית של אתר לבעלי מוגבלויות אמורה להיות אינטגרלית לאתר ולא לבוא מבחוץ דרך תוספים. ממש כמו בארכיטקטורה – אם רוצים למשל לעשות כניסה נגישה לנכים, אז לא בונים קודם מדרגות מפוארות ואז מוסיפים מהצד בהדבקה רמפה לנכים, אלא דואגים לכך שהתכנון המקורי יהיה גם עיצובי וגם נגיש”.
הקונפליקט שמשפיע על כולנו
למרות שכולם כבר יודעים שתוספי נגישות מעניקים לאתרים כיסוי משפטי אך לא באמת פותרים את נגישותם, נכון להיום, אין כמעט קורסי תכנות מהימנים בתחום הזה ולבטח שאין מספיק מתכנתים שעוסקים בזה.
כפועל יוצא מזה מחיר מתכנתי הנגשת האתרים הוא בשמיים לעומת יצרני תוספי ההנגשה שעולים בזול ומי שמשלם את המחיר זה כולנו וחלקנו גם ביוקר – רב.
“הקורסים הקיימים כיום עבור מתכנתים שתפקידם לייצר את הקוד הספציפי לאתר ספציפי ולבנות אותו מחדש, הם מועטים ויקרים ולכן מתכנתים רבים נמנעים מלעשות את הצעד הזה. כשאני חושבת על גופים מרכזיים כמו למשל נגישות ישראל שמקיימים קורסים בודדים פיזיים ויקרים, לטעמי מחובתם להציף את השוק בכמה שיותר קורסים כאלה באונליין כדי להעלות את המודעות לחשיבות הנגשת האתרים. ככל שיהיו יותר קורסים ויותר מתכנתים, כך המחיר בשוק ירד ובעלי עסקים, ספקים ועצמאיים יוכלו להרשות לעצמם לקחת מתכנת שייבנה אתר מונגש של ממש ולא ב’כאילו’. רק במציאות כזו, תהיה גם יותר מוכנות ורצון של בעלי האתרים לשלם על הנגשת האתר ולבלוע את המחיר הכלכלי של פיתוח אתר מורכב ואיכותי יותר ועל הדרך גם מונגש בצורה אופטימלית. שינוי גישה שכזו יגרום לבעלי האתרים להנגיש את האתר כי זה באמת חשוב להם ולא כי הם מפחדים מתביעה משפטית והפסדים כבדים” מסכמת דפנה.
שורה תחתונה ומונגשת!
הנגשת אתרים צריכה לעמוד בראש סדר יומם של בעלי האתרים מכל הסיבות הטובות שבעולם: משפטית, חברתית, מצפונית, עסקית ועוד.
ככל שהאתר יספק חווית גלישה זורמת ומונגשת, כך תגדל כמות הלקוחות, הכניסות ה’המרות’ של האתר והגולשים בו יזכו לגלישה מוצלחת, נעימה וידידותית למשתמש. וכדי שזה יקרה חייבת להיות כאן ‘הפיכה הנגשתית’ בה השוק יוצף בקורסי תכנות ייעודיים לנושא ההנגשה, מתכנתים שיחפצו להתמקצע בתחום ובעלי אתרים שיזכו לקוד ספציפי לדרישות האתר שלהם.
רק אז, ייווצר כאן מצב של WIN WIN SITUATION עבור כולם עם אתרים מונגשים כהלכתו עבור כולנו – ‘בעלי המוגבלויות’, בעלי האתר והמתכנתים.
קריאה נוספת: אותיות קטנות בחוזה
