לפני שנים ספורות, שאלתי סבתא בת 92 מה היא חושבת שהשתנה הכי הרבה בגידול ילדים מאז שהיא היתה אם צעירה.
היא חייכה והשיבה: “פעם, ילדים למדו לבד לפתור בעיות. היום, הורים פותרים את כל הבעיות במקומם”.
תשובתה הפשוטה מכילה את תמצית השינוי העמוק שעברה החברה שלנו – מהורות שאפשרה עצמאות לילדים להורות שמתווה דרך, מכוונת ומגוננת, לעיתים עד כדי חנק.
מלכודת האהבה: כשהדאגה הפכה לכלא
האהבה שלנו לילדינו היא הכוח העוצמתי ביותר בעולם. אך כוח זה, כשהוא מתועל לדאגת-יתר ולרצון לשלוט בכל היבט בחייהם, הופך למלכודת המונעת את צמיחתם האמיתית.
כפי שמציינים המחקרים, הורים נוטים להציע עזרה בפעולות יומיומיות כחלק מתפיסת תפקידם ההורי. אולם דפוסי התנהגות אלו מפתחים ציפייה אצל ילדים לקבלת עזרה ותלות באחר לצד אמונה שהם אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם.
הדאגה שלנו לילדינו, שמקורה באהבה אמיתית, הפכה למסע מתוכנן היטב: נחנך “כמו שצריך”, נתווה את הדרך, נדאג לחינוך “הטוב ביותר”, נחסוך למען עתידם, נכוון אותם לבחירות “הנכונות”.
בכוונות הטובות ביותר, אנו למעשה שוללים מהם את המתנה היקרה מכל – היכולת לגלות את דרכם בעצמם.
ארגז הכלים: פרדיגמה חדשה של הורות
גישת ארגז הכלים מציעה תפיסה שונה מהותית. במקום לראות בהורה מתווה דרך, היא רואה בו ספק של כלים והזדמנויות.
כפי שמסבירה גישת מונטסורי: “השיטה דוגלת בלמידה של הילד תוך עשיית הדברים בעצמו. מתוך הנחה שביסודו הילד הוא אוטודידקט”.
בגישת ארגז הכלים, אנו מאמינים שיש לילדים יכולת טבעית מדהימה ללמוד, להסתגל ולפתור בעיות – אם רק ניתן להם את ההזדמנות.
במקום לפתור עבורם את האתגרים, תפקידנו הוא להציג בפניהם מגוון עשיר של כלים: רגשיים, קוגניטיביים, חברתיים ומעשיים, שיאפשרו להם להתמודד בכוחות עצמם מול כל אתגר, גם המפתיע ביותר.
ההבדל המהותי: גנן במקום פסל
אחד ההבדלים המהותיים בין גישות הוריות מסורתיות לגישת ארגז הכלים נמצא במטאפורה רבת-עוצמה.
בגישות התנהגותיות ההורה הוא כמו פסל שמפסל חימר לצורה שרוצה.
בגישה ההיקשרותית-התפתחותית, ההורה הוא כמו גנן שזורע זרע, משקה, מטפח, נותן את התנאים לצמח לנבוט ולגדול.
ההורה לא מעצב, אלא נותן את התנאים הנכונים לצמיחה.
כגננים, אנחנו מבינים שכל ילד הוא זרע ייחודי עם פוטנציאל צמיחה משלו.
תפקידנו אינו לקבוע איזה פרח יצמח, אלא לספק את האדמה הפורייה, המים, האור והתמיכה שיאפשרו לו לפרוח בדרכו הייחודית.
ארבע קטגוריות של כלים להעצמת ילדים
מחקרים מראים שארגז כלים מקיף כולל ארבעה סוגים עיקריים של כלים.
כלים רגשיים
תנו לילדים דוגמא אישית בכל הזדמנות: תייגו את רגשותיכם והסבירו לילדים במילים ברורות כיצד אתם מתכוונים להתמודד עם הרגשות שלכם.
כאשר אנו מלמדים ילדים לזהות, להבין ולנהל את רגשותיהם, אנו מעניקים להם מיומנויות חיוניות להתמודדות עם אתגרי החיים.
כלים קוגניטיביים
עצמאות היא לא רק פיזית. עצמאות היא גם היכולת לחשוב בכוחות עצמך, לשאת ולתת, לתהות, לטעות, לנסות ולהצליח.
לים כמו פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, יצירתיות וקבלת החלטות מעצימים ילדים להתמודד עם אתגרים מורכבים.
כלים חברתיים
אפשרו לילדיכם לבחור – העבירו להחלטתם נושאים תלויי גיל ויכולת. אפשרו להם להביע את דעתם ואת טעמם והכירו בכך שהם חושבים אחרת.
כלים כמו תקשורת אפקטיבית, אמפתיה, פתרון קונפליקטים ושיתוף פעולה מכינים ילדים לאינטראקציות חברתיות מוצלחות.
כלים מעשיים
כל אחד מבני המשפחה ממלא תפקיד חשוב במשק בית המנוהל בהצלחה, כאשר המטרה היא לגדל ולטפח ילדים עצמאיים.
הבית הוא שדה האימונים לחיים. מיומנויות מעשיות יומיומיות מפתחות עצמאות ומסוגלות.
הבסיס הבטוח: איזון מושלם בין חופש לתמיכה
גישת ארגז הכלים אינה אומרת שעל ההורים להיעלם מחיי ילדיהם.
להיפך, היא מדגישה את חשיבות הבסיס הבטוח – קשר חזק ומשמעותי עם ההורים שממנו הילד יכול לצאת לחקור את העולם ואליו יכול לחזור.
בניית בסיס חזק לעצמאות מתחילה בשנים הראשונות לחייו של הילד.
ההורים והמטפלים של הילדים ממלאים תפקיד מרכזי ביצירת סביבה שמטפחת אוטונומיה והסתמכות עצמית.
פעולה זו רוכה ביצירת איזון עדין בין מתן תמיכה לילדים לבין מתן האפשרות לחקור וללמוד מהתנסויותיהם.
עצמאות מובילה להצלחה
המחקר מראה באופן עקבי כי ילדים שמתפתחים בסביבה המעודדת עצמאות מגיעים להישגים גבוהים יותר בחיים.
עידוד לאוטונומיה על ידי ההורים, באמצעות שיתוף פעולה בקבלת החלטות, ואפשור של מרחב מתוכו יוכל הילד לחקור, להתמודד ולפתור בעיות בעצמו נמצא כמנבא מוטיבציה פנימית, הישגים אקדמיים ויכולות חברתיות בכל הגילאים.
מחקר שבחן סגנונות הורות שונים, נמצא כי סגנון הורות סמכותי מתאפיין בשיטות חינוך דמוקרטית, הבנויה על עקרונות שיתוף, התייעצות וחלוקת תפקידים, על עידוד לקבלת אחריות אישית ולעצמאות בהתאם לגיל ויכולת של הילד.
סגנון זה, המשלב חום ותמיכה עם עידוד לעצמאות, נמצא קשור בתפקוד נורמטיבי של ילדים בכל המישורים בהשוואה לסגנונות אחרים.
לגדל ילדים עם חוסן – מפתח להצלחה בעולם לא יציב
אחד היתרונות הגדולים של גישת ארגז הכלים הוא פיתוח חוסן – היכולת להתמודד עם אתגרים, כישלונות ושינויים.
בעולם הלא יציב שילדינו גדלים בו, זהו כישור חיוני.
חוסן מתפתח על בסיס קשרים בין אישיים טובים ותמיכה. מדובר בתהליך ממושך של בניית חוסן.
על מנת שילדים יצאו לחיים מצוידים באמונה ביכולת שלהם להתמודד עם קשיים, בעיות ואתגרים, עם ניסיון מצטבר של התמודדויות עם בעיות יומיומיות.
כאשר אנו מאפשרים לילדים להתמודד עם אתגרים קטנים בילדותם, הם צוברים ביטחון ומיומנויות להתמודד עם האתגרים הגדולים יותר שיפגשו בבגרותם.
ילדים שיש להם חוסן אינם מפחדים לטעות ולכן הם אינם מפחדים להתנסות.
האומץ לשחרר – הסיפור של אמא ליה
ליה, אמא לילדה בת ארבע, התמודדה עם חרדות עצומות כשבתה רצתה לטפס על מתקן גבוה בגן השעשועים.
התגובה האינסטינקטיבית שלה הייתה להגיד “לא, זה מסוכן” או לעמוד מתחתיה, להחזיק ולא לשחרר.
במקום זאת, היא בחרה בגישת ארגז הכלים.
ליה התיישבה ליד המתקן והסבירה לביתה כיצד לאחוז היטב בידיות, לבדוק את היציבות לפני כל צעד, ולהקשיב לגוף שלה אם הוא מרגיש יציב.
ליה ציינה כי היא כאן, לצידה, אבל סומכת עליה שתטפס על המתקן הגבוה בזהירות.
הפנים של הילדה זרחו כשהגיעה לראש המתקן. היא לא רק רכשה מיומנות חדשה – היא רכשה ביטחון בעצמה.
7 עקרונות מנחים למעבר לגישת ארגז הכלים
פשוט – אל תעשו למען ילדיכם את מה שהם יכולים לעשות בעצמם.
הורים מציעים לעזור בפעולות יומיומיות, אולם דפוסי התנהגות אלו מפתחים ציפייה אצל ילדים לקבלת עזרה ותלות באחר.
אפשרו התנסויות והתמודדויות מבלי לשבור התנהגות שנתפסת כשלילית בכוח, אלא לבנות מוטיבציה פנימית להתנהגות טובה דרך מודלינג, עידוד והסברים.
התוו לילדים גבולות ברורים אך מעטים. קבעו מספר כללים מרכזיים וברורים שחוזרים על עצמם. הסבירו אותם לילדים בהתאם לגילם.
טפחו חשיבה עצמאית. תנו להם לחשוב ולהגיע לפתרון לבד. תתפלאו לראות כמה הם יצירתיים וחכמים. כמה הם עצמאיים.
העריכו [מאד] את המאמץ ולא רק את התוצאה. חשוב שגם באי הצלחה נעודד על הניסיון, על האומץ ונמנע משימת הזרקור על התוצאה.
ספקו סביבה מותאמת לחקירה בלתי פוסקת. המדריך המונטסורי בונה לכל ילד תוכנית עבודה אישית על ידי ביצוע תצפיות סדורות ומבצע התאמות לסביבת הילד.
היו מודל לחיקוי בעצמכם. הילד רואה = הילד לומד. ההורים יכולים וצריכים להפגין התנהגויות עצמאיות.
על ידי הצגת האוטונומיה והסתמכות העצמית שלהם, ההורים מעוררים בילדיהם השראה לחקות את התכונות הללו.
חזון העתיד: דור של פותרי בעיות, לא מחפשי פתרונות
דמיינו עולם שבו ילדינו גדלים להיות מבוגרים שאינם מצפים שמישהו אחר יפתור את בעיותיהם.
מבוגרים בעלי יוזמה, יצירתיות וחוסן, המסוגלים להתמודד עם אתגרים מורכבים, להסתגל לשינויים ולמצוא פתרונות חדשניים.
דמיינו חברה שבה גישת ארגז הכלים הופכת לנורמה – חברה של אנשים עצמאיים, אחראיים ויצירתיים, המסוגלים ליצור פתרונות לאתגרים העולמיים המורכבים שעומדים בפנינו.
מריה מונטסורי האמינה שיש לכבד את הילד, את המרחב שלו ואת הרצונות שלו.
על פי מונטסורי, עלינו להאמין בילד שלנו שהוא יכול ומסוגל לעשות ולבצע בעצמו. אמונה זו אינה רק עבור הילד האינדיבידואלי – היא חזון לחברה טובה יותר.
עוד בנושא: גני ילדים אלטרנטיביים
קריאה לפעולה: המסע מתחיל בצעדים קטנים
המעבר לגישת ארגז הכלים אינו קורה בן לילה. הוא מתחיל בצעדים קטנים ובשינוי תודעתי עמוק.
נסו לעשות שימוש קבוע במשפטי חיזוק שמעודדים עצמאות כמו:
- נו, אז מה אם לא הצלחת? העיקר שניסית – וכל הכבוד על זה!
- אני סומך עליך שתוכל לעשות זאת!
- אני תמיד אהיה כאן עבורך, אבל חשוב לי שתקום ותנסה לבד.
- אתה יכול, אני יודע את זה – וגם אתה!”
כל פעם שאתם מתאפקים מלהתערב, כל פעם שאתם נותנים לילדיכם להתמודד עם אתגר, כל פעם שאתם מציעים כלי במקום פתרון – אתם מניחים עוד אבן בדרך לעצמאותם ולעתיד טוב יותר.
מאהבה שמגוננת לאהבה שמעצימה
האהבה העמוקה ביותר שנוכל להעניק לילדינו אינה האהבה שמגוננת עליהם מכל קושי, אלא האהבה שמאמינה בהם ומעצימה אותם להתמודד בעצמם.
בהורות מיטיבה, הורים מקדמים את התפתחות ילדיהם מתלות מוחלטת לעצמאות מוחלטת.
זה אינו ויתור על אחריותנו כהורים – זוהי ההבנה העמוקה ביותר של מהי אחריות הורית אמיתית.
בואו נאזור אומץ לשחרר, לאפשר, להעניק כלים במקום תשובות, ולגדל דור של פותרי בעיות – לטובתם, לטובתנו ולטובת העולם.
קריאה נוספת: נקיפות מצפון ואשמה הורית
