בעוד שאי-הפללה אמיתית של קנאביס לשימוש פנאי רחוקה ממימוש, נדמה שראשי רוב המפלגות התחרו בבחירות האלה על הזכות לעמוד בראש מחנה הלגליזציה. ההשלכות הרפואיות של החלטה זו, אם תמומש, אינן ברורות לאור הניסיון הדל יחסית בעולם של לגליזצית קנאביס. את המעט שגילו במדינות אחרות אחרי שהן כבר אישרו לגלזיציה, אנחנו מביאים כאן לפניכם.
במערכת הבחירות האחרונה נרשמה מהפכה בנוגע ליחס של המערכת הפוליטית למדיניות אי-הפללה ואף לגליזציה של מריחואנה ונגזרותיה. רבים ראו את שיא המהפכה בהצהרתו העמומה של ראש הממשלה שהוא “יבדוק את השאלה (בנוגע ללגליזציה) ויחזיר תשובה בקרוב. ההמשך ייבדק, ייתכן שיבוא גם”. בנוסף, ציין ראש הממשלה את השינויים שהוביל בנושאי מריחואנה רפואית, שלא יסקרו במאמר זה שיוקדש כולו לשימוש קנאביס לצרכי פנאי.
על פי הרשות למלחמה בסמים, ישראל נמצאת בצמרת מדינות העולם בצריכת קנאביס, כאשר 40% מבני ה-18-25 דיווחו שצרכו את הסם בשנה האחרונה. מסקר אחר עלה שכ-40% מהצעירים תומכים בלגליזציה של הצמח.
העובדה שישראל נמצאת מאחורי חלק ממדינות ארה”ב וקנדה בכל הנוגע ללגליזציה של קנאביס, מאפשרת לנו ליהנות מהידע ההולך ונצבר במקומות אלה בנוגע לזווית הרפואית שבאישור השימוש בקנאביס לצרכי פנאי, כפי שנסקור במאמר מרתק זה.
הקדמה: מושגים שחייבים להכיר
קנאביס, או מריחואנה, הוא צמח המכיל כ-113 תרכובות כימיות בעלות השפעות משתנות על הגוף. למרות שרובנו מקשרים את הקנאביס לשימוש לצורך ‘היי’, יש לו שימושים רבים אחרים, חלקם אף מאושרים רפואית על ידי ה-FDA וגופים רגולטוריים אחרים.
כאשר דנים בשימושים השונים של קנאביס מתייחסים בדרך כלל לשתי קטגוריות של תרכובות כימיות שניתן למצוא בו בריכוזים משתנים: קנבידואיל (CBD) וטטרה-הידרו-קנאביול (THC).
באופן הפשוט ביותר, THC הוא החומר הפסיכואקטיבי שאחראי על ה’היי’. לעומת זאת, ל-CBD אין השפעה פסיכואקטיבית, שכן הוא אינו משפיע על מצב הרוח או על כושר קבלת החלטות. את מעמדו מבסס ה-CBD בכך שיש תרופות שמכילות כמעט ורק אותו, לרבות סוגים מסוימים של פרכוסים. זו גם תשובה מצוינת לסברה השגויה שאין אינטרס לפתח תרופות שמכילות מרכיבי קנאביס מכיוון שלא ניתן לפתח אותן למוצרים מרכזיים משיקולי פטנט – הנה, פיתחו.
עישון מריחואנה כצמח, בניגוד לצריכת נגזרותיו כתרופה, מוכר גם הוא לשימושים רפואיים מסוימים, בהם שיפור התיאבון בסובלים מאיידס והקלה על הבחילות שנלוות לחלק מהטיפולים הכימותרפיים אצל חולי סרטן. כמו כן, ישנן עדויות מסוימות שעישון קנאביס יעיל גם עבור הורדת לחץ תוך-עיני לסובלים מגלאוקומה.
עם זאת, גם את השימושים האלה יש לבצע תחת הנחיית רופא מוסמך לטיפול בקנאביס ותחת פיקוח היק”ר – היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. כמו כן, לרבות מהתוויות אלה, עישון קנאביס אינו הטיפול היחיד והוא מבוצע במקביל לטיפולים אחרים.
ההבדל בין מריחואנה רפואית למריחואנה לשימוש פנאי
ההבדל בין קנאביס רפואי לבין קנאביס לשימוש פנאי הוא בהגדרתו החוקית של השימוש. כלומר, ייתכן מאוד ששימוש מסוים בקנאביס יוגדר כרפואי, אך בשימוש לא מאושר של אותו החומר על ידי אדם ללא אישור או מחוץ למסגרת הטיפולים, השימוש יוגדר כשימוש בסם אסור.
על אף הבדל משפטי זה, חשוב לציין שבקנאביס רפואי, המיוצר על פי חוק ותקן, יש סטנדרטיזציה של החומרים שהוא מכיל, לרבות ריכוזי ה-THC, זאת לעומת מריחואנה המגודלת באופן בלתי חוקי ושעל הרכבה המדויק אין פיקוח.
מגמה זו, היא שהביאה לגידול ממוצע של ריכוזי ה-THC מ-1% בשנות ה-70 של המאה ה-20, ל-13% בשנת 2013, כך על פי פרויקט ניטור הפוטנטיות האמריקני, שמתבסס על דגימה של כ-50,000 מנות מוחרמות של קנאביס. על פי חוקרים שפענחו את הנתונים, ייתכן שגידול זה בריכוז ה-THC הוא זה שגורם לעלייה בכמות הפניות למיון עקב צריכת קנאביס במקומות מסוימים.
צורות הצריכה של הקנאביס לשימוש פנאי
על פי נתונים אמריקניים, שסביר שתקפים גם לישראל, צורת הצריכה הנפוצה ביותר של קנאביס לצרכי פנאי היא באמצעות עישון או אידוי. חשיש, שהוא מוצר המורכב מחומרים המעובדים מתוך פרחי הקנאביס, נצרך בעישון או בבליעה.
כמובן שלצריכה של קנאביס בעישון יש תופעות לוואי נשימתיות, שניתן למצוא גם בצריכה של חומרים אחרים הנשאפים בעישון, כגון טבק.
כך, מומחה הריאות ד”ר וויליאם צ’אקלי מבית החולים האוניברסיטאי ג’ונס הופקינס בארה”ב, חקר ומצא ש”אחת הבעיות הגדולות ביותר בצריכת קנאביס מתחילה כשמעשנים אותו ואיתו שואפים תרכובות שונות, שמתקבלות בשריפה של כל חומר. קיים מידע משמעותי בנוגע לקשר שבין עישון קנאביס לבין תסמינים נשימתיים לרבות ברונכיטיס כרוני, שהוא שילוב של שיעול וליחה”.
לפני שצוללים לתופעות הלוואי – קשר וסיבתיות
לפני שנגלול את תוצאות המחקרים שבחנו את הקשר בין שימוש במריחואנה לצרכי פנאי לבין נזקים בריאותיים שונים, חשוב להסביר את ההבדל החשוב בין קשר וסיבתיות. חידוד חשוב זה רלוונטי לכל שיח הנוגע בבריאות הציבור ואינו ייחודי לשיח סביב מריחואנה.
כפי שמיד תבינו, על אף שנמצא קשר בין שימוש בקנאביס בגיל צעיר והישגים לימודיים ירודים, זה לא בהכרח אומר שהמריחואנה היא הסיבה להישגים הלימודיים הירודים. ייתכן, למשל, שדווקא ההישגים הנמוכים בלימודים הם אלה שמעלים את הסיכוי לצריכת קנאביס ולא ההפך.
צריכת קנאביס והשפעות קוגנטיביות קצרות טווח
אחת מתופעות הלוואי המדוברות ביותר של קנאביס, במיוחד כאשר הוא נצרך בגילאים צעירים, היא הידרדרות קוגנטיבית. עם זאת, מחקר רחב מסוג מטה-אנליזה (שקלול של מחקרים רבים אחרים) שפורסם בכתב העת האמריקני הנחשב JAMA Psychiatry באמצע 2018 לא מצא קשר משמעותי בין צריכת קנאביס בגילאים צעירים לבין פגיעה קוגנטיבית. קשר זה המשיך ונחלש 72 שעות לאחר צריכת הקנאביס האחרונה.
למרות ממצאים אלה, מאמר שפורסם בכתב העת המוערך ביותר בעולם,New England Medical Journal, סקר מחקרים אחרים שמצאו פגיעה בזיכרון לטווח קצר, ירידה בתיאום תנועות, פגיעה ביכולת הנהיגה וסיכון מוגבר לפציעות.
כמו כן, הובאו במאמר עדויות לשינויים ביכולת השיפוט והתנהגות מינית שתוצאתה היא העברה של מחלות מין. כפי שיורחב בהמשך, גם נמצא קשר בין צריכה של קנאביס בריכוזים גבוהים לבין פראנויה ופסיכוזה.
השפעות ארוכות טווח של שימוש בקנאביס
באותה הסקירה שהובאה ב-New England ושנערכה על ידי חוקרים מהמכון הלאומי האמריקני לסמים, נמצאו מספר נזקים המקושרים עם שימוש עצים או ארוך-טווח בקנאביס שלא לצורך רפואי. כל הקשרים שנמצאו הודגשו במיוחד בקרב צעירים שהחלו להשתמש במריחואנה בגיל הנעורים:
- התמכרות. נמצא שכ-9% מסך המשתמשים בקנאביס מתמכרים לחומר. בקרב המשתמשים שהחלו לצרוך קנבאיס בגיל הנעורים עלה שיעור המכורים ל-17%. מבין אלו המשתמשים בקנאביס מדי יום, רבע עד חצי מהמשתמשים מכורים. התמכרות הוגדרה כהגדרתה כמחלה פסיכיאטרית על פי מדריך המחלות הפסיכיאטריות DSM.
- תוצאות השכלה ירודות והגברת הסיכוי לנשירה מהלימודים.
- פגם קוגניטיבי, עם IQ נמוך יותר בקרב אלו שעשו שימוש במריחואנה כמתבגרים.
- רמה נמוכה יותר של שביעות רצון מהחיים. נתון זה הוערך באמצעות הערכות אובייקטיביות וסובייקטיביות בהשוואה לדירוגים דומים באוכלוסייה הכללית.
- סימנים של ברונכיטיס כרוני. ברונכיטיס כרוני זו מחלה שמבטאת גירוי מתמיד של דרכי הנשימה הגדולות ותסמיניה יכולים להיות שיעול תכוף וליחה רבה.
- סיכון מוגבר להפרעות פסיכוטיות כרוניות (לרבות סכיזופרניה) באנשים עם סיכון מוגבר מראש למחלות אלה.
הקשר בין קנאביס לתחלואה נפשית – יש קשר, אבל הסיבתיות חמקמקה
מספר מחקרים מצאו קשר בין שימוש במריחואנה לבין סיכון מוגבר לחרדה ודיכאון, כמו גם לסיכון מוגבר לפסיכוזות (אובדן קשר עם המציאות), במיוחד אצל אלו עם סיכון גנטי מוגבר מראש לתחלואה.
באלו הסובלים מסיכזופרניה, שימוש בקנאביס יכול להחמיר את מסלול המחלה, במיוחד ככל שגיל ההתחלה מוקדם יותר, השימוש עצים יותר וסוג המריחואנה חזק יותר.
למרות שנמצאו קשרים אלה, עדיין קיים קושי לקבוע את הסיבתיות. כלומר, ייתכן שאלו הסובלים מדיכאון ומחרדה פונים יותר לשימוש בקנאביס ולא שקנאביס בעצמו הוא זה שמוביל ליותר חרדה ודיכאון. לחלופין, ייתכן גורם שלישי שמעודד גם את השימוש בקנאביס וגם את התסמינים המתוארים.
השימוש בקנאביס עבור PTSD נמצא במחלוקת, כאשר מחקרים מתארים גם השפעות מטיבות וגם השפעות מרעות של קנאביס על תסמיני הפרעת הדחק הפוסט-טראומתית.
מריחואנה ותאונות דרכים
לגליזציה של שימוש במריחואנה יכולה להשפיע משמעותית על מצב הבטיחות בדרכים, ייתכן שבאופן דומה לזה שלגליזציה של אלכוהול עשתה. על פי המכון האמריקני לסמים, שימוש במריחואנה פוגע בתפקודי הנהיגה בטווח הקצר והארוך, כאשר קיים קשר בין ריכוז ה-THC בדם לבין יכולת הנהיגה שהפגינו הנבחנים במתקן סימולטור.
על פי מחקרים אחרים, גם רמות נמוכות מאוד של THC בדם, מגבירות פי 3-7 את הסיכון שהנהג הצורך יהיה הגורם האחראי לתאונת דרכים.
קולראדו: מבחן הצלחה?
קולורדו שבארה”ב הייתה, ביחד עם מדינת וושינגטון, האזור הראשון בעולם שבו יושמה לגליזציה של קנאביס לשימושים לא רפואיים ב-2012. מאז, נמצאת המדינה תחת ביקורת ציבורית ואקדמאית צמודה להערכת השפעות הקנאביס על בריאות הציבור בה.
על אף שמדדים רבים ובהם פניות למיון לאחר שימוש בקנאביס, נותרו ללא שינוי בשנים הראשונות לתכנית, עדכון שפרסם לאחרונה כח המשימה המקומי למלחמה בסמים המשותף למספר מדינות בארה”ב מצא נתונים הפוכים: למעשה, נמצאה עלייה של 250% במקרי מוות של נהגים שנמצאו חיוביים לקנאביס (138 ב-2017 לעומת 55 ב-2013).
על פי אותו הדו”ח, שפורסם בסוף 2018, חלה עלייה של 52% בפניות לחדר המיון עקב שימוש בקנאביס ב-2016 לעומת 2012. כמו כן, שיעור האשפוזים הקשור בצריכת קנאביס עלה ב-148%.
למרות עובדות אלה, לגליזציית הקנאביס בקולארדו נמשכת, כמו גם במדינות אחרות בארה”ב.
מסקנה: אנחנו פשוט לא יודעים מספיק עדיין!
על אף שנראה שלגליזציה של קנאביס היא רחוקה, חשוב לקיים כבר היום שיח פתוח ומבוסס ראיות בנוגע להשפעות הבריאותיות של המהלך. הדרך לקיום שיח זה עוברת בהבנה של הציבור שלא מדובר ב”צמח קסמים” ובהבנה של הפוליטיקאים שדווקא הממסד הרפואי אינו חד-משמעי בנוגע להתנגדותו ללגליזציה.
סביר שככל שיעברו השנים, כך יצברו עדויות שיאפשרו לקיים את השיח הבריאותי באופן מושכל יותר וייתכן שיש המחכים לקיומו של שיח זה עד לקידום לגליזציית קנאביס בישראל בפועל. כל אלה, בלי להיכנס בכלל לשיקולים הכלכליים, המשפטיים והסוציאליים של המהלך.
