אין זה סוד שעונות השנה משפיעות על מצב הרוח שלנו ולצערם של רבים מאיתנו, עם הגעת החורף גם דלקת הריאות שוב מרימה את ראשה.
מה הם השיקולים המנחים את הרופאים המטפלים בנו כאשר הם מפנים אותנו למיון? כיצד עלולה דלקת ריאות להסתבך ואיך מטפלים בה? מה ניתן לעשות כדי להקטין את הסיכון?
דלקת ריאות או פנאומוניה (Pneumonia) היא מונח המתאר קבוצת זיהומים רחבה שמערבת את רקמת הריאה, שאחראית על תהליך שחלוף הגזים בין האוויר לדם במסגרת תהליך הנשימה.
דלקת ריאות מהווה גורם משמעותי בתחלואה באוכלוסייה ואף גורמת לתמותה לא מבוטלת, בעיקר, אבל לא רק, בחורף.
הריאות: איבר מתוחכם שדורש תנאי פעילות מושלמים
הריאות שלנו בנויות כעץ, שמתחיל בקנה הנשימה שמתפצל לשני הסימפונות הגדולות, כל אחת מהן הולכת לריאה אחרת. בתוך הריאה, הסמפונות מתפצלות שוב ושוב לסימפונות קטנות יותר ורבות יותר, בדומה לענפים.
בסופו של דבר, מסתיים הפיצול בחיבור בין סימפונית קטנטנה לבין אשכול נאדיות, כדורים חלולים העשויים מרקמת ריאה דקיקה ומוקפת כלי דם.
המבנה הכדורי הזה מכניס חמצן (שנמצא באוויר שבתוך הכדור) אל הדם ומפנה פחמן דו-חמצני מהדם שגופנו מייצר בזמן פעילותו.
בנשיפה מתרחש בדיוק התהליך ההפוך והאוויר מטפס בחזרה מן הנאדיות, דרך הסמפונות ואז אל קנה הנשימה.
כדי שהתהליך המורכב והחשוב הזה יתנהל באופן תקין הנאדיות צריכות לפעול בתנאים מושלמים שכוללים אחוזי לחות וטמפרטורה מדויקים.
הצטברות של נוזלים, כפי שקורה לעיתים קרובות בבשל דלקת ריאות, יכולה לפגוע באופן משמעותי בתהליך ולגרום לקוצר נשימה.
כשמנגנוני ההגנה של הריאה כושלים
רקמה הריאה העדינה והמתוחכמת מסתמכת על מספר מנגנונים על מנת למנוע הצטברות של חיידקים והתפתחות זיהום שיכול לפגוע בפעולת הנאדית.
ראשית, דרכי האוויר מכוסות בריסים מיקרוסקופיים שנעים כל הזמן על מנת להוציא החוצה הפרשות ומזהמים.
שנית, בין תאי הריאה מצויים גם תאי מערכת החיסון שמפרישים חומרים שפוגעים בפעילות חיידקים ומונעים מהם להצטבר בסביבה. ושלישית, מנגנון השיעול והוצאת הליחה עוזרים גם הם בסילוק גורמים שונים.
כאשר מנגנונים אלו נכשלו, או כאשר נוצרת חסימה של חלק מדרכי האוויר, יכולים החיידקים (שנמצאים סביבנו כעל העת) להתרבות בתוך הנאדיות ובסימפונות.
בתגובה לכך הגוף מייצר דלקת ומתחילים להופיע התסמינים האופייניים לדלקת ריאות.
לא כל צינון הוא דלקת
הריאות עצמן משויכות לדרכי הנשימה התחתונות, זאת בניגוד לדרכי הנשימה העליונות שכוללות את האף והפה, הלוע, הגרון וקנה הנשימה.
ההבדל בפעילות ובתפקוד מערכות אלו מביא לכך שלדלקת ריאות יש תסמינים קליניים המתאימים לדלקת של דרכי הנשימה התחתונות.
בין היתר, תסמינים אלו כוללים קוצר נשימה, חום ושיעול כתסמינים הנפוצים ביותר.
בנוסף, מטופלים רבים יתלוננו על צמרמורת והזעות, ובבדיקה ניתן להתרשם לעיתים קרובות מדופק מהיר מהרגיל.
השיעול עלול להיות ליחתי, בצבעים שונים, עם או בלי דם. קוצר הנשימה יכול אפילו להביא לקושי בהשלמת משפטים ובדיבור תקין.
חמישית מהחולים בדלקת ריאות יתלוננו על כאבי בטן, בחילות, הקאות או שלשולים, שיכולים לבלבל זיהום בדרכי הנשימה עם זיהום בדרכי העיכול.
אוכלוסיה בסיכון
מספר אוכלוסיות נמצאות בסיכון מוגבר לדלקת ריאות ובהם קשישים, תינוקות, מעשנים, אלכוהוליסטים ואנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה.
בכולם מערכת החיסון חלשה יותר ובמעשנים ישנה גם פגיעה ריאתית נוספת שהופכת את הריאות לפגיעות במיוחד.
במטופלים קשישים, התסמינים הקליניים עלולים להיות שונים ומבלבלים, מה שעלול לגרום לעיכוב באבחנה.
בקרב קשישים לעיתים לא יהיה חום גבוה וניתן יהיה לראות בלבול וירידה ברמת ההכרה.
הטיפול: לא רק אנטיביוטיקה
הטיפול בדלקת ריאות הוא פשוט, לפחות מבחינה עקרונית. כל שצריך הוא לתת את האנטיביוטיקה הנכונה ונגמרו הבעיות, לא? אז לא בדיוק.
אחת ההחלטות המהותיות בטיפול בדלקת ריאות הוא ההחלטה בין טיפול במסגרת קהילתית (המטופל מקבל מרשם ולוקח את התרופות בעצמו בבית) לבין אשפוז בבית חולים, אשפוז בית ולעיתים אף אשפוז לטיפול נמרץ.
לאורך השנים נמצא כי מטופלים שעונים על מספר קריטריונים שנמדדים בבדיקה גופנית ובבדיקות הדם, ובעיקר אלו המבוגרים מגיל 65, נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה מדלקת ריאות ולכן נדרש לטפל בהם במסגרת אשפוז.
רופאים נעזרים בנוסחה שנקראת CURB-65 כדי להעריך את גורמי הסיכון של החולים ואת מסגרת הטיפול הטובה ביותר עבור כל אחד.
נוסחה פשוטה זו נותנת נקודה אחת לכל מאפיין מבין הבאים: בלבול בזמן המחלה, נשימות תכופות (מעל 30 בדקה), לחץ דם נמוך וגיל מעל 65.
10 זנים של חיידקים גורמים לרוב המחלות
נושא נוסף עליו יש לתת את הדעת כאשר מתמודדים עם דלקת ריאות הוא מחולל המחלה הסביר.
מחוללים רבים יכולים לגרום לדלקת ריאות ובהם וירוסים (לרבות וירוס השפעת) חיידקים, פטריות וטפילים.
על אף שרוב דלקות הריאה מתפתחות בגלל פחות מעשרה זנים של חיידקים, חלקם אלימים יותר ולחלקם עמידות לאנטיביוטיקה במידות שונות.
תכונות אלו של הגורם המזהם משנות את תכנית הטיפול ומאלצות את המטפלים לנקות בגישות אגרסיביות יותר על מנת לשמור על חיי המטופל.
כחלק מהטיפול בדלקת ריאות יילקחו מהמטופל מספר תרביות מהליחה ומהדם, במטרה לזהות את החיידק שגורם לדלקת ולאיזו אנטיביוטיקה הוא יגיב בצורה הטובה ביותר.
עם זאת, ברוב המקרים יחל טיפול תרופתי עוד לפני קבלת תשובות התרבית כדי לא לפספס חלון טיפולי חשוב.
סוג הטיפול המדויק עד לקבלת תוצאות התרבית נקבע בהתאם למחוללים הסבירים ביותר בכל קבוצת מטופלים, טיפול זה נקרא טיפול ‘אמפירי’ והוא מבוסס על התאמה סטטיסטית של טיפול עד לקבלת המחולל הוודאי.
גורמי הסיכון להתפתחות לדלקת ריאות המערבת חיידקים שונים או עמידים כוללים מחלת ריאות או לב כרונית, אשפוז ממושך בבית חולים לאחרונה, הנשמה באמצעים מלאכותיים, שימוש באנטיביוטיקה ועוד.
השילוב בין גורמי הסיכון של המטופל, הקליניקה ותוצאות המעבדה השונות עוזר לרופאים לקבל החלטה שתאפשר את הטיפול המיטבי במחלה.
סיבוכים הם לא עניין נדיר
במקרים מסוימים, יש סבירות מוגברת להתפתחות סיבוכים בעקבות דלקת הריאות.
סיבוכים אלו יכולים להתפתח גם כאשר נבחר טיפול נכון בהתאם לגורמי הסיכון ומחולל המחלה הסביר ביותר.
למעשה, רוב האנשים שמפתחים סיבוך של דלקת ריאות אינם נמצאים בקבוצת סיכון לכך. לכן, המעקב אחר מטופלים עם דלקת ריאות נמשך מעבר לימים הראשונים, בהם מתרחש השיפור העיקרי בתסמיני המחלה ונמשך מספר שבועות.
להלן כמה מהסיבוכים המסוכנים של דלקת ריאות:
אבצס ריאתי הוא מצב בו הגוף אינו מצליח להתגבר על הזיהום, ומתפתח נמק ברקמת הריאה.
בעקבות הנמק נוצר חלל, לרוב יחיד ועגול, שמלא בנוזלים מזוהמים ומוגלה, ומוקף בדלקת. במקרים כאלו ניתן לזהות את האבצס כעיגול עם נוזל בתוכו בצילום רנטגן של החזה.
הטיפול בעבר כלל ניתוח לניקוי האבצס, אך היום יכול להסתפק בטיפול אנטיביוטי המתאים לחיידק שגרם לדלקת הריאות. לרוב יתבצע הטיפול באשפוז.
תפליט פלאורלי נוצר כאשר הזיהום מגיע לגבול הריאה עם בית החזה, ונוזלים דלקתיים נשפכים ומתפשטים בין שתי שכבות הפלאורה (Pleura).
הפלאורה מקיפה את הריאות מבחוץ ואת בית החזה מבפנים, ועוזרת להרחיב את הריאות יחד עם בית החזה בזמן הנשימה.
כאשר נוזל דלקתי נשפך בין השכבות, יכול להתפתח קוצר נשימה והריאה עלולה לקרוס.
בהצטברות משמעתית של הנוזל יש לבצע ניקור של בית החזה עם מחט על מנת לדגום ולנקז את הנוזל כחלק מהטיפול, בנוסף לטיפול האנטיביוטי.
תסחיפים מזוהמים הם נדירים אך מסוכנים. זהו מצב בו הזיהום מגיע דרך הדם לאיברים מרוחקים ומתפשט שם.
מצב זה קשה לאבחנה ודורש רמת חשד גבוהה ובעקבות התפשטות הזיהום עלולים להתפתח זיהום מוחי או לבבי שהם מסכני חיים.
תיאורטית, במידה ומתפתח תסחיף מזוהם הוא עלול להגיע לכל איבר בגוף ולכן האבחנה והטיפול תלויים במקום אליו הגיע הזיהום ולתסמינים להם הוא גרם.
קריסה נשימתית, תת לחץ-דם, כשל איברים, פגיעה במנגנון הקרישה או החמרה של מצב רפואי בסיסי יכולים כולם להתרחש במידה והזיהום מתפשט, פוגע בעוד רקמות או מחמיר בצורה קיצונית.
לכל אחד מהמקרים יש להתייחס ברצינות ובכובד ראש במידה והוא מתפתח, אלו מקרים מסכני חיים.
חשוב לציין כי קיימת חשיבות לאבחון מוקדם ולהענקת טיפול הולם בכל מקרה של דלקת ריאות, שכן היו לא מעט מקרים שבהם אי-אבחון או אבחון מאוחר של דלקת ריאות הוביל לסיכון חיי אדם ואף למוות.
למנוע או לפחות להקטין את הסיכון ויש גם חיסון
מניעת דלקת ריאות היא מטרה חשובה ומשמעותית כאשר חושבים על בריאות הציבור בארץ ובעולם.
התכשיר העיקרי הניתן למניעת דלקת ריאות הוא חיסון, שמכוון נגד חיידק הפנאומוקוק (Streptococcus pneumoniae), שהוא המזהם השכיח ביותר בגרימת דלקות ריאה.
החיסון לפנאומוקוק ניתן לבעלי מחלות כרוניות, מערכת חיסונית ומוחלשת וקשישים בכל מספר שנים ומעניק הגנה ל-13 עד 23 זנים שונים של החיידק, שהם גורמי המחלה העיקריים.
בנוסף, מדי שנה מומלץ לקבל חיסון מפני וירוס השפעת העונתי, שיכול גם הוא לגרום לדלקת ריאות.
מעבר לכך ישנה חשיבות בשמירה על מספר מאפיינים שמקטינים את הסיכון והחומרה של דלקת ריאות, ומומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי:
– שמירה על איכות אוויר טובה בתוך הבית, למשל הימנעות מבישול על כיריים המופעלות בנפט.
– תזונה נכונה, עם מספיק פירות וירקות ומגוון של מקורות חלבון מהצומח ומהחי.
– הקפדה על חיסוני השגרה לשפעת ולפנאומוקוק, שגורמים לתחלואה משמעותית בחורף ומסכנים לזיהומים חוזרים באמצעות החלשת הגוף. החיסון מונע את ההדבקה בהם וכך את הפגיעה במערכת החיסון בחורף.
– המענות מעישון בכלל ובקרבת ילדים בפרט, וכך מניעת נזק ריאתי שמעלה סיכון לדלקת ריאות.
– בקרב מטופלים החולים במחלות כרוניות וב-HIV, יש לעתים לקחת טיפול אנטיביוטי מניעתי מחשד להתפתחות דלקת ריאות אלימה.
עם התנהגות נכונה, וחשד גבוהה במידה ותסמיני המחלה מתפתחים, ניתן להביא לטיפול נכון ומהיר של רוב החולים בדלקת ריאות וכך לחסוך עלויות למערכת הבריאות, נטל מחלה על האוכלוסייה ואף מוות מיותר.
שהחורף יעבור בשלום!
עוד בנושא: אספירין נוגד דלקות ויכול להיות שגם נוגד סרטן
