מכשירי אולטרסאונד חדשניים שנעשים נפוצים, קטנים וזולים, נותנים לרופא מידע רב שעד לפני כעשור היה בגדר חלום. מהצלת חיים באפריקה ועד קיצור התור במיון.
המהפכה מתרחשת מול עיננו, תרתי משמע.
בוקר שגרתי במרפאה קרדיולוגית באזור השרון. המטופלים נכנסים אחד אחד אל חדר הרופא לשיחה קצרה ולאחריה בדיקה של הלב. הרופא מרים מצווארו את הסטטוסקופ (בעברית מסכת) שם את האוזניות באוזניו ומניח את המכשיר על חזו של המטופל.
בשקט מופתי ובקשב רב הרופא מתרשם מקולות הלב ומחליט שיש צורך בבירור נוסף. הוא מסכם זאת בקצרה: ״צריך לעשות אקו״.
בשלב הבא המטופל יפגיש את מכשיר האולטרסאונד, שבעזרת הדים של גלי קול שנשלחים אל הלב יפענח את מראהו ותפקודו. או אז יוכל הרופא להחליט החלטות טיפוליות בנוגע למטופל ולבו.
עם זאת, במחיר של אלפי דולרים בודדים (עלות זניחה ביחס לעלותן של טכנולוגיות רפואיות אחרות), יוכל הרופא לוותר על ההפנייה ולעשות את האקו בעצמו, באמצעות מכשיר בגודל טלפון נייד.
מכשירים חדשניים אלה, המוכרים בשם אולטרסאונד כיס, נכנסו לחיינו בסערה בעשור האחרון ובמקומות רבים בעולם מוציאים לגמלאות את הסטטוסקופ.
הסטטוסקופ: סמל הסטטוס הגדול מכולם
הסטטוסקופ, כלי העזר שחוגג כעת 200 שנה מאז הומצא ע״י ד״ר רנה לאנק (René Laennec) בפריז בשנת 1819, היה ועודנו סמלם של הרופאים והרפואה, הוכחה למעמדם וליכולתם להקשיב ולפענח את סודות גוף האדם.
המכשיר הפופולרי נראה תחילה כגליל עץ חלול אותו הצמידו לחזה המטופל מצד אחד ולאוזן הרופא מצד שני. עם השנים הוא התפתח למכשיר המסוגנן הקיים היום, בעל אוזניות ופעמון מתכת המחוברים בצינור גמיש.
הסטטוסקופ מאפשר לרופא להאזין לקולות הבוקעים מתוך הלב, הריאות, מערכת העיכול וכלי דם מרכזיים ולספק ניחוש מושכל בנוגע למתרחש בתוכם.
לא בכדי מאות אם לא אלפים של יצירות אמנות מציגות את מעמדו התרבותי של הרופא בעזרת הסטטוסקופ.
גם במציאות הסטטוסקופ הוא הכלי הנגיש והמשומש ביותר על ידי רופאים במרפאות, במחלקות לרפואה דחופה ובבתי החולים. כל סטודנט לרפואה שמתחדש הסטטוסקופ כאילו מקבל את ״אישור הכניסה״ למועדון האקסקלוסיבי.
ובכל זאת נשאלת השאלה – האם הגיע הזמן שיוחלף על ידי מכשיר אחר?
בכיסו של חלוק הרופא
הביקוש והשימוש באולטרסאונד עולה בכל שנה בצורה משמעותית. בהיותו מכשיר הדמיה ללא תופעות לוואי ידועות לטווח ארוך ועם יכולת לתת תשובות מיידיות, יתרונותיו רבים.
מכשירי האולטרסאונד מסוגלים לדמות ולהדגים על מסך (מחשב או סמארטפון) כמעט כל איבר בגוף, ועם השנים יעילותם משודרגת ומאפשרת שימושים חדשים ומגוונים.
מנגד, רופאים רבים לא חווים את ההכשרה המסודרת לשימוש במכשירים אלו במהלך לימודי הרפואה או ההתמחות. כיום רוב הרופאים שלא עוסקים ברדיולוגיה גם אינם יודעים להשתמש במכשירי אולטרסאונד בצורה מספקת על מנת לקבל החלטות רפואיות גדולות.
מכשירים אלה החלו להופיע בהדרגה בעשור האחרון, כאשר המכשירים המסורתיים הלכו וקטנו והתרחב השימוש בטכנולוגיה מבוססת WiFi. עלותו של מכשיר נייד היום היא מספר אלפי דולרים בממוצע. קיימים גם מכשירים פשוטים יותר שיכולים להסתכם בפחות מ-1000 דולר ומתחברים לאפליקציות בטלפון הנייד.
אמנם, ההכשרה הנדרשת לשימוש בהם ארוכה ומורכבת מההכשרה הדרושה לשימוש בסטטוסקופ, אך זאת ניתן לזקוף לחשיבות הרבה שיש במיקום ובזווית המדידה המדויקות של מתמר האולטרסאונד לעומת סטטוסקופ. הרווח הוא בתוצאות הבדיקות, שנחשבות מדוייקות יותר ויכולות להיות מועברות בין אנשי צוות שונים תוך שמירה על מהימנות.
המתמר שיציל את העולם
המטופל והרופא בתחילת הכתבה הזדקקו למכשיר אולטרסאונד כדי להגיע להחלטות משמעותיות והרות גורל, ולא נסמכו רק על הסטטוסקופ. כך נעשה היום גם במקצועות רפואה רבים אחרים. השימוש במכשיר אולטרסאונד, שיכול ״להראות את הנשמע״ הולך ומתרחב.
בשל היותו מכשיר אובייקטיבי, ניתן לבצע בעזרתו מדידות וחישובים על יד מיטת החולה, ולהימנע מסימני שאלה ומספקות שמעכבים מתן טיפול.
יחד עם זאת, ההתייעלות הטכנולוגית מאפשרת לייצר מכשירים קטנים יותר וזולים יותר מבעבר, וכך מאפשרים נגישות למכשירים אלו, שמסוגלים להציל חיים וגם לחסוך מיליוני שקלים בבריאות הציבור.
בתחום המיילדות והגינקולוגיה, מכשיר האולטרסאונד כבר נחשב ל״ידו השלישית של הרופא״ ובדיקת אולטרסאונד בטנית ונרתיקית מבוצעת כמעט לכל אשה בשגרה.
בישראל, המובילה בתחום המיילדות בעולם, הדמיות אולטרסאונד במהלך ההריון הן דבר שגרתי ונפוץ, כך שכמעט אין אישה שלא תעבור בדיקה שכזו במסגרת בדיקות הסקר הנמצאות בסל הבריאות.
כיום גם בחדרי הלידה נמצאים מכשירי POCUS (Point Of Care Ultra-Sound) שיכולים לשמש את הרופא בזמן אמת. כך משתפרים הכלים העוזרים לקבלת ההחלטות של הרופאים בנושאים משמעותיים כמו תהליך הלידה, חיי העובר וההחלטה על הצורך להפנות את היולדת לביצוע ניתוח קיסרי בלי עיכוב מיותר.
לא רק בבתי החולים העשירים
תכניות לקידום הרפואה באפריקה, כמו ארגון הצדקה Bridge to health הקנדי, תורמים מתמרי אולטרסאונד ניידים היכולים להתחבר לטלפון הנייד ולשמש רופאים בכפרים נידחים במרחק שעות נסיעה ממרכזים רפואיים.
במדינות רבות באפריקה, כמו ניגריה ואוגנדה, בתי חולים גדולים נמצאים רק בסביבת עיר הבירה. כך גם מכשירי הדמיה מתקדמים ורופאים מומחים רבים. עבור אנשים רבים החיים בכפרים, רופא הוא דמות נדירה, והחלטות טיפוליות צריכות להתקבל על בסיס מידע מועט ובעיקר על בסיס נסיונו האישי של הרופא.
בעזרת שימוש במכשירים אלו ניתן להבדיל, לדוגמה, בין דלקת ריאות ויראלית וחיידקית.
האחרונה מהווה את גורם התמותה הראשון בילדים. לפי ארגון הבריאות העולמי דלקת ריאות אחראית למותם של 1.4 מיליון ילדים בכל שנה. בעזרת אולטרסאונד ניתן להבדיל במהירות בין דלקת ריאות חיידקית לוויראלית וכך לתת טיפול אנטיביוטי מתאים.
כיום, טרם נכנסו מכשירי האולטרסאונד לשימוש נרחב, קווי ההנחיה במדינות אפריקאיות רבות הם שיש לתת טיפול אנטיביוטי עבור כל ילד עם חום ושיעול.
השימוש הנרחב באנטיביוטיקה מוביל לאחת הבעיות הגדולות של הרפואה בעידן הנוכחי, התפתחות של חיידקים וזיהומים עמידים לטיפול. מכשירים כמו Butterfly iQ של חברת באטרפליי, במחיר 2000 דולר, יכולים לאפשר לרופא באפריקה לעזור לזהות דלקת ריאות שהסתבכה, לאפיין ממצאים החשודים כגידולים ממאירים ועוד.
יותר מכך, התמונות יכולות להישלח באינטרנט למומחים הנמצאים ברחבי העולם ויכולים לספק חוות דעת ותמיכה באבחנה הקלינית.
כך נמנע בזבוז כסף על אנטיביוטיקות ונסיעות לערים הגדולות, יחד עם יתרונות משמעותיים לבריאות הציבור, דוגמת מניעה של מתן אנטיביוטיקה מיותרת.
בעתיד, אם יכנסו מכשירי האולטרסאונד לשגרה, נצפה בשינוי משמעותי של הרפואה הקלינית.
השימוש במכשירים אובייקטיביים יאפשר רפואה נכונה יותר, תקדם שקיפות מול מטופלים ואמון בין רופאים. בעזרת מכשירים אלו נוכל כולנו, מטופלים ומטפלים, ״לראות את הנשמע״.
